פיקדון, קרן כספית או מק״מ: איפה מחזיקים כסף בריבית 3.5%?

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% והפריים על 5%, כך שכסף פנוי עדיין מייצר תשואה חיובית בלי חשיפה לשוק המניות. השאלה המעשית עברה מהאם לקבל ריבית לאיזה מוצר לבחור ולכמה זמן לנעול. שלוש החלופות הנפוצות הן פיקדון בנקאי, קרן כספית ומק״מ או אג״ח קצר, וכולן נראות דומות ברמת התשואה ושונות מאוד ברמת הנזילות והמס.

פיקדון קבוע של 100 אלף שקל בריבית 3.5% לשנה מייצר 3,500 שקל ברוטו וכ-2,975 שקל אחרי מס של 15%. הריבית ידועה ביום ההפקדה ואינה משתנה עד הפדיון, וזה היתרון המרכזי בסביבה שבה בנק ישראל עשוי להוריד ריבית שוב. מי שנעל פיקדון לשנתיים ממשיך לקבל את הריבית שסוכמה גם אם הריבית במשק תרד ל-3% או ל-2.5%.

הריביות שמוצעות בפועל נמוכות מהכותרות. פיקדון לשנה בבנקים הגדולים מוצע כיום בטווח של 3.65% עד 3.8%, אחרי שבנק לאומי הוריד מ-4.1% ומזרחי טפחות מ-4%. הריבית השקלית הממוצעת לפיקדון של שישה עד שנים עשר חודשים עמדה על 4.17% בשלהי 2025, ומאז הכיוון יורד. בנק דיגיטלי אחד מציע למצטרפים חדשים מסלול פרימיום בריבית קבועה של 5.5%, מה שממחיש כמה ההצעה הראשונה מהבנק הביתי רחוקה מהתקרה.

משא ומתן שווה כסף מדיד. פער של 0.4% על 500 אלף שקל שווה 2,000 שקל בשנה לפני מס, ופער של 0.5% על 300 אלף שקל שווה 1,500 שקל. ההצעה הראשונה שמופיעה באפליקציה אינה סוף הדרך, ובקשה מפורשת לשיפור מול הצעה מתחרה מייצרת לרוב תוספת. החיסרון של הפיקדון הוא הנזילות: כסף שנעול עד מועד מסוים אינו זמין להוצאה פתאומית, ותחנות יציאה מוקדמות גובות לעיתים ויתור על חלק מהריבית שנצברה.

קרן כספית מחליפה ודאות בגמישות יומית

קרן כספית מחזיקה מק״מ, פיקדונות בנקאיים וניירות חוב קצרים בדירוג גבוה, ונרכשת דרך חשבון ניירות ערך. המשקיע מוכר יחידות ומקבל את הכסף בתוך ימים בודדים, בלי לחכות לסיום תקופה שלמה. הנזילות הזו הופכת את קרן הנאמנות מסוג כספית למועמדת טבעית לקרן חירום ולכסף שמועד השימוש בו אינו ידוע מראש.

התשואה החציונית בקרנות הכספיות השקליות עמדה על כ-4.45% ב-12 החודשים האחרונים, כשהקרן המובילה הגיעה ל-4.57% והחלשה ל-4.14%. הנתון משקף תקופה שבה הריבית במשק הייתה גבוהה יותר בחלק מהזמן, ולכן הוא תיאור עבר ולא תחזית. ככל שהקרנות מגלגלות נכסים בסביבה של 3.5%, התשואה הצפויה מתכנסת כלפי מטה.

דמי הניהול נעים סביב 0.1% עד 0.25%, כלומר 100 עד 250 שקל בשנה על 100 אלף שקל. חלק מבתי ההשקעות שהתרגלו לגבות סביב 0.06% העלו את המחיר בעשרות ואף במאות אחוזים בשנתיים האחרונות, ולכן כדאי לבדוק מה משולם היום ולא מה נזכר בפרסום ישן. בסביבת תשואה של 3.5%, עשירית אחוז בדמי ניהול היא כמעט 3% מהתשואה השנתית.

המס הוא ההבדל שלא מופיע בכותרת ההצעה

מס של 15% חל על הריבית בפיקדון שקלי לא צמוד, ומס של 25% חל על הרווח הריאלי בקרן כספית ובניירות ערך. פיקדון צמוד מדד ממוסה גם הוא ב-25% ריאלי. ההשוואה הנכונה נעשית בנטו: פיקדון של 3.5% מותיר כ-2,975 שקל על 100 אלף שקל, וקרן כספית שתשיג 3.4% באינפלציה של 1.6% מותירה כ-2,950 שקל, כי בסיס המס שלה עומד על 1,800 שקל בלבד. פירוט המנגנון מופיע במדריך מיסוי שוק ההון.

האינפלציה מטה את הכף. באינפלציה של 3% במקום 1.6%, קרן כספית שתשיג 3.5% תשלם מס על רווח ריאלי של 500 שקל בלבד, כלומר 125 שקל, ותותיר כ-3,375 שקל נטו מול 2,975 שקל בפיקדון באותה תשואה ברוטו. ככל שהאינפלציה עולה יתרון המס של הקרן גדל, ובאינפלציה אפסית הוא נעלם כמעט לחלוטין. יתרון נוסף לקרן הוא היכולת לקזז מולה הפסדי הון מניירות ערך אחרים לפי כללי המס.

מק״מ ואג״ח קצר נותנים שליטה ומוסיפים סיכון מחיר

מק״מ הוא נייר חוב שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה, נסחר בבורסה בניכיון ונפדה בערך הנקוב. התשואה לשנה עומדת כיום על 3.2% עד 3.3%, ומי שמחזיק עד הפדיון יודע מראש מה יקבל בכפוף לעמלות ולמס. מי שמוכר באמצע הדרך חשוף למחיר השוק של אותו יום.

אג״ח ממשלתי מתנהג דומה, ורגיש יותר ככל שהמח״מ ארוך. ירידת ריבית מעלה את מחיר האג״ח הקיים ועליית ריבית מורידה אותו, והעוצמה גדלה עם משך החיים הממוצע. אג״ח ממשלתי לעשר שנים נסחר בתשואה של כ-3.9%, פער של כ-0.6% מול המק״מ, וההפרש הזה מתמחר בדיוק את הסיכון הנוסף. הרחבה על הקשר בין מחיר לתשואה מופיעה במדריך אגרות החוב.

עלויות ההחזקה הישירה מצטברות. קנייה ומכירה של מק״מ גוררות עמלות, וחשבון ניירות ערך עשוי לגבות דמי משמרת או דמי ניהול. בסכומים קטנים, קרן כספית שמנהלת את סל הנכסים חוסכת עבודה ולעיתים גם כסף; בסכומים גדולים, החזקה ישירה עד הפדיון יכולה לצאת זולה יותר.

סכום המינימום ותנאי הפתיחה משתנים בין המוצרים. חלק מהפיקדונות בריבית הגבוהה דורשים הפקדה מזערית של עשרות אלפי שקלים או הצטרפות למסלול מסוים, וחלק מוגבלים לכסף חדש שנכנס לבנק. קרן כספית נרכשת כמעט מכל סכום, ודורשת חשבון ניירות ערך פעיל שעלול לגרור עלות קבועה. מק״מ נסחר ביחידות, ובסכום קטן העמלה המזערית לפעולה יכולה לבלוע חלק גדול מהתשואה.

התאמה למטרה קובעת יותר מהתשואה. כסף שמיועד לתשלום ידוע בעוד שנה מתאים לפיקדון קבוע שמסתיים סמוך למועד, כי אז אין צורך בנזילות ואין סיכון מחיר. קרן חירום מתאימה למוצר שנזיל בתוך ימים, ולכן קרן כספית או פיקדון עם תחנות יציאה תכופות משתלבים בה טוב יותר. חוסך שמוכן לנהל ניירות בעצמו יכול לקנות מק״מ ולהחזיק עד הפדיון, ולנעול תשואה ידועה בעלות נמוכה יחסית.

איך בודקים את זה בפועל

ארבעה מספרים מספיקים להחלטה. הראשון: התאריך שבו הכסף נדרש. השני: התשואה נטו אחרי מס ואחרי דמי ניהול, ולא הריבית ברוטו שמופיעה בהצעה. השלישי: תנאי היציאה, כלומר האם קיימות תחנות ומה המחיר של יציאה מוקדמת. הרביעי: מינימום ההפקדה והאפשרות לבצע הכול בדיגיטל בלי להגיע לסניף.

פיצול מוריד את התלות בהחלטת ריבית אחת. 100 אלף שקל יכולים להתחלק ל-30 אלף בקרן כספית נזילה, 40 אלף בפיקדון לשישה חודשים ו-30 אלף בפיקדון לשנה. הסולם הזה משחרר כסף במרווחים קבועים ומאפשר להשקיע מחדש בריבית של אותו יום, בלי לנחש מה תהיה ההחלטה הבאה של בנק ישראל. מי שמחזיק קרן חירום מחזיק לפחות חלק ממנה במוצר שנזיל בתוך ימים.

המוצר המנצח מתחלף עם סביבת הריבית. כשהריבית יורדת, פיקדון שננעל מוקדם מקבל יתרון; כשהריבית יציבה והנזילות חשובה, קרן כספית נוחה יותר; כשהמשקיע מוכן לנהל ניירות בעצמו, מק״מ מספק את התשואה הגבוהה ביותר לשקל עלות. הפער בין החלופות בסביבה הנוכחית נמדד בעשיריות אחוז, ופיקדון שנשבר באמצע התקופה מוחק לרוב יותר מכל עשירית אחוז שנחסכה בבחירה.