הדולר נחלש, הטיסה מתייקרת: אגרת הנוסע בנתב"ג קופצת ב-11%
אגרת הנוסע היוצא מטרמינל 3 תעלה ב-2027 ל-37.68 דולר, ובטרמינל 1 ל-17.36 דולר. במונחים שקליים העדכון משקף עלייה של 1.54% במדד, ואת שאר הפער מסביר השקל החזק. כמה מזה יגיע למחיר הכרטיס
חברות התעופה שטסות מנתב"ג ישלמו בשנה הבאה יותר על כל נוסע שיוצא מישראל. רשות שדות התעופה עדכנה את תעריפי האגרות ל-2027, ואגרת הנוסע היוצא מטרמינל 3 תעמוד על 37.68 דולר, לעומת 33.87 דולר השנה. בטרמינל 1, שמשמש בעיקר חלק מחברות הלואו קוסט, האגרה עולה ל-17.36 דולר, לעומת 15.61 דולר ב-2026. בשני הטרמינלים מדובר בקפיצה של כ-11% בתעריף הדולרי.
על פניו, זו התייקרות חדה. בפועל, מאחורי המספר הזה עומד בעיקר שער החליפין. לפי תקנות האגרות של הרשות, הסכום נקבע בשקלים ומתעדכן פעם בשנה לפי שני משתנים: מדד המחירים לצרכן ושער הדולר הקובע. העדכון ל-2027 משקף עלייה של 1.54% במדד, כך שבמונחים שקליים האגרה זזה בקצב האינפלציה, בשיעור צנוע מאוד.
את שאר הפער מסביר השקל. כשסכום שקלי קבוע מתורגם לדולרים בשער נמוך יותר, מתקבל מספר דולרי גבוה יותר. חישוב פשוט מראה שכדי להגיע מעלייה של 1.54% במדד לעלייה של כ-11.2% בדולרים, השער הקובע שבו השתמשה הרשות צריך להיות נמוך בכ-9% מזה של העדכון הקודם. במילים פשוטות, הנוסע הישראלי שמשלם בשקלים ירגיש שינוי קטן מאוד, והדולר החלש הוא שמנפח את הכותרת.
העדכון עצמו אוטומטי ומתרחש בכל שנה במסגרת התקנות, כמנגנון קבוע. הרשות מדגישה שבמונחים שקליים השינוי מסתכם בהצמדה למדד. המשמעות היא שהתעריף הדולרי יכול לזוז בחדות גם בשנה שבה האינפלציה בישראל נמוכה, כל עוד השקל נע בחדות מול הדולר.
מי משלם בסוף
האגרה נגבית מחברות התעופה, והן מעבירות אותה לרשות על כל נוסע שיוצא מהארץ. מבחינתן זה עוד רכיב בעלות ההפעלה של הטיסה, ובדרך כלל הוא מופיע בכרטיס כחלק מהמסים והאגרות שמתווספים למחיר הבסיס. כמה מההתייקרות יגיע בסוף לנוסע תלוי בכל חברה ובכל קו. בקווים עם תחרות חזקה, חברות נוטות לספוג חלק מהעלות. בקווים עם מעט מתחרים, או בעונות השיא, קל יותר לגלגל אותה הלאה.
כדי לסבר את האוזן: חברה שמוציאה 2 מיליון נוסעים בשנה מטרמינל 3 תשלם ב-2027 כ-75 מיליון דולר באגרת הנוסעים בלבד, כ-7.6 מיליון דולר יותר מהשנה לפי התעריף הדולרי. לחברה ישראלית שמוכרת את רוב הכרטיסים בשקלים, ההשפעה בפועל קרובה יותר לעלייה של 1.5%. לחברה זרה שמתמחרת בדולרים או באירו, הסכום שנדרש לכל נוסע אכן גדל, וייתכן שחלק ממנו יתגלגל למחירי הכרטיסים בקווים לישראל.
לנוסע עצמו מדובר בכמה דולרים לכרטיס, סכום קטן יחסית למחיר של טיסה ממוצעת לאירופה. עם זאת, העדכון מגיע בתקופה שבה שדה התעופה עובד בעומס גבוה. באחד מימי השיא של הקיץ נתב"ג רשם יום עם כ-100 אלף נוסעים, 6% מעל השיא הקודם. בשוק כזה, לחברות יש יותר מרחב להעביר עלויות לצרכן.
העומס הזה מייצר עלויות גם במקומות אחרים. שיבושים בשדה, עיכובים וביטולים מגלגלים הוצאות לחברות ולנוסעים, כפי שעלה בניתוח על מה קורה כשכמה שעות של שיבושים בנתב"ג הופכות למשבר של יממה ומי מפצה את הנוסעים. מהצד השני, התחרות בקווים לאירופה ממשיכה להוריד מחירים, ובחלק מהיעדים כבר אפשר למצוא כרטיס טיסה לרומא בכ-160 דולר, כשהענף צופה ירידות נוספות.
הדבר מסביר למה תוספת של כמה דולרים באגרה עשויה להיבלע בקלות בחלק מהקווים, ובאחרים להופיע במחיר הסופי. מחיר הכרטיס נקבע בעיקר לפי הביקוש, עלויות הדלק ומספר המושבים בקו, והאגרה היא רכיב קטן יחסית מתוך הסכום הכולל.
- רכבת, מונית או רכב: כמה באמת עולה להגיע לנתב"ג?
- 1.4 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל בחודש אחד - ורק 117 אלף מבקרים נכנסו
גם לרשות שדות התעופה יש אינטרס ברור בתעריפים. האגרות הן מקור ההכנסה המרכזי שלה, והן מממנות את התפעול השוטף של הטרמינלים, את האבטחה ואת ההשקעות בתשתיות. עם מספר נוסעים גבוה, כל שינוי בתעריף מתורגם להכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
העדכון הבא יגיע שוב לקראת 2028, ויושפע שוב משני אותם משתנים: האינפלציה בישראל ושער הדולר. אם השקל ימשיך להתחזק, התעריף הדולרי עשוי לטפס שוב, גם כשהתקנות עצמן נשארות כפי שהן. אם הדולר יתחזק, הכיוון יתהפך, והאגרה בדולרים עשויה אפילו לרדת.
