גוגל שולחת את שבבי ה-AI לחלל - דווקא על טיל של SpaceX
אב-טיפוס של גוגל יבחן את שבבי ה-TPU בתנאי קרינה וקירור בחלל, כחלק מ-Project Suncatcher; השיגור ב-1 באוקטובר יבוצע דווקא באמצעות SpaceX, שגם היא מתכננת מרכזי נתונים מבוססי AI במסלול
גוגל Alphabet 1.14% עוברת מתיאוריה לניסוי ממשי במרוץ להוציא את תשתיות ה-AI אל מחוץ לכדור הארץ. החברה מתכננת לשגר בשבוע הבא לוויין ניסוי שיבחן כיצד שבבי ה-TPU שפיתחה מתפקדים בחלל, בסביבה שבה קרינה, ואקום וקירור מציבים אתגרים שונים לחלוטין מאלה של מרכזי נתונים על הקרקע.
החלק המסקרן במהלך הוא זהות חברת השיגור. הלוויין יעלה לחלל באמצעות משימת Transporter 18 של SpaceX SpaceX -0.23% , המתוכננת להמריא מדרום קליפורניה ב-1 באוקטובר. בכך נוצר מצב שבו אחת המתחרות הפוטנציאליות הגדולות של גוגל בתחום המחשוב החללי היא גם זו שמספקת לה את הדרך למסלול.
לבדוק אם ה-TPU שורד את הדרך
הניסוי יתמקד בשבבי Tensor Processing Unit, או TPU, שפיתחה גוגל עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית. החברה רוצה להבין כיצד הרכיבים מתמודדים עם טיסה של כ-10 דקות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, ולאחר מכן עם הקרינה שמחוץ לאטמוספירה. בנוסף, גוגל תבחן את אחד האתגרים הפחות אינטואיטיביים של מחשוב בחלל - קירור. במרכז נתונים קרקעי אפשר להזרים אוויר או להשתמש במערכות קירור נוזליות, אבל בחלל אין אוויר שיכול לפנות חום, ולכן תכנון מערכת תרמית יעילה הופך למשימה הנדסית מורכבת בהרבה.
הניסוי הנוכחי הוא השלב הראשון ב-Project Suncatcher, יוזמה שגוגל חשפה בשנה שעברה. החברה מתייחסת לפרויקט כאל מהלך מחקרי ארוך טווח, ולא כאל מוצר מסחרי שמוכן לפריסה מיידית.
גוגל כבר מתכננת לשגר שני לוויינים נוספים ב-2027. בטווח הארוך יותר, המטרה היא לחבר מספר קבוצות של לוויינים שיוכלו לעבוד יחד ולבצע עומסי AI משמעותיים, אך החברה מדגישה כי התקדמות בקנה מידה כזה תדרוש סדרה של ניסויים והפקת לקחים.
למה בכלל להעביר דאטה סנטרים לחלל
ההיגיון המרכזי מאחורי מחשוב בחלל הוא אנרגיה. מרכזי נתונים של AI צורכים כמויות חשמל עצומות, והביקוש צפוי לעלות במהירות ככל שהמודלים גדלים והשימוש בהם מתרחב. לפי הערכה של האנליסט סטיבן בירד ממורגן סטנלי, הביקוש לחשמל עבור AI עשוי להתקרב ל-100 ג'יגה-ואט עד 2028. לשם השוואה, כושר ייצור החשמל הכולל בארה"ב עומד על כ-1,300 ג'יגה-ואט, כך שמדובר בסדר גודל של כ-8% מהקיבולת הנוכחית.
בחלל, לפחות תיאורטית, ניתן להשתמש באנרגיה סולארית כמעט ללא מגבלות קרקע, זמינות רשת או התנגדות מקומית להקמת מתקנים. עבור חברות שמתמודדות עם מחסור בחשמל, עיכובים בחיבור לרשת והתנגדות להקמת חוות שרתים, זהו יתרון שאי אפשר להתעלם ממנו.
מנגד, החשמל החינמי אינו פותר את שאר הבעיות. תחזוקה של לוויינים, פינוי חום, קרינה קוסמית, אמינות רכיבים ועלויות שיגור עדיין עלולים להפוך את המודל ליקר יותר ממרכזי נתונים קרקעיים.
SpaceX רוצה לשחק באותו שוק
במקביל לגוגל, SpaceX עצמה רואה במחשוב מבוסס AI בחלל יעד אסטרטגי. אילון מאסק והחברה מתכננים להשתמש ב-Starship כדי לשגר בעתיד לווייני מחשוב שיפעלו כחלק ממערך רחב הרבה יותר. החברה מתכננת להתחיל בשיגורי לווייני AI כבר ב-2027, ובטווח הארוך הגישה מסמכים שמציגים שאיפה להפעיל עד מיליון לוויינים מסוג זה. זהו סדר גודל שונה לחלוטין מזה של הניסוי המדורג שגוגל מקדמת.
- ענקיות הענן נפלו פי ארבעה מהשוק - בגלל החוב
- הסוכן יקנה בשבילנו הכל - מי הולך לאבד מאות מיליארדים בדרך?
ל-SpaceX יש יתרון מובנה במרוץ הזה - השליטה בתשתית השיגור. החברה כבר מבצעת את רוב השיגורים המסחריים בעולם ומפעילה יותר מ-10,000 לווייני Starlink, כך שהיא מחזיקה גם בניסיון תפעולי וגם ביכולת להוריד עלויות בקנה מידה גדול.
Starship אמורה להעמיק את היתרון הזה אם תעמוד ביעדי הפיתוח. מערכת השיגור הענקית והמתוכננת לשימוש חוזר נועדה לשאת מטענים גדולים בהרבה למסלול ולהוזיל משמעותית את העלות לכל קילוגרם, תנאי קריטי אם מחשוב חללי אמור להפוך מתרגיל הנדסי לתעשייה.
