גולדמן זאקס ניו יורק
צילום: Pixbay

גולדמן זאקס מצמצם חשיפה לאג"ח של ענקיות ה-AI - 250 מיליארד דולר של חוב בדרך

אמזון, אלפאבית, מטא, מיקרוסופט וענקיות ענן נוספות מגייסות סכומי עתק כדי לממן מרכזי נתונים ושבבים. גולדמן מעריך שהן ינפיקו השנה כ-250 מיליארד דולר של חוב ישיר, וב-2027 הסכום עשוי להגיע לכ-400 מיליארד דולר. מנהלי האג"ח של הבנק עדיין מאמינים ב-AI, אבל חוששים שכמות האג"ח שתגיע לשוק תלחץ את המחירים ותעלה את התשואות
בן פלמון |

גולדמן זאקס מאמין בהשקעות ה-AI, אבל רוצה פחות מהאג"ח שמממנות אותן. זרוע ניהול הנכסים של הבנק מחזיקה חשיפת חסר לאג"ח של ענקיות הענן הגדולות, ובראשן החברות שמוציאות מאות מיליארדי דולרים על מרכזי נתונים, שבבים, חשמל ורשתות.

הסיבה פחות דרמטית מתחזית לקריסה בענף. גולדמן פשוט מעריך שכמות עצומה של אג"ח חדשות עומדת להגיע לשוק, וכאשר ההיצע גדל מהר יותר מהביקוש, המשקיעים בדרך כלל דורשים תשואה גבוהה יותר כדי לקנות אותן.

המספרים כבר גדולים. ענקיות הענן הנפיקו בעולם כ-108 מיליארד דולר של חוב ב-2025. מתחילת 2026 הסכום כבר התקרב ל-200 מיליארד דולר, וגולדמן מעריך שהשנה תסתיים עם כ-250 מיליארד דולר של הנפקות ישירות. ב-2027 ההערכה עולה לכ-400 מיליארד דולר.

וזה רק החוב של החברות הגדולות עצמן. אם מוסיפים מרכזי נתונים, חברות תשתית, ספקי ענן קטנים יותר ומימון פרויקטים, שוק החוב הקשור ל-AI מתקרב השנה לכחצי טריליון דולר.

אלפאבית לבדה יצאה השנה לגיוס של עד 25 מיליארד דולר כחלק מתוכנית השקעות של יותר מ-200 מיליארד דולר. גם אמזון גייסה סכומים גדולים, ומטא, מיקרוסופט ואורקל משתמשות יותר ויותר בשוק האג"ח לצד המזומנים שהן מייצרות מפעילות שוטפת.

עד לפני כמה שנים החברות האלה היו כמעט ההפך מלווה טיפוסי. הן ישבו על הררי מזומן, ייצרו תזרים עצום ויכלו לממן השקעות בעצמן. ה-AI משנה את היחס הזה. ההוצאות על שבבים ומרכזי נתונים גדלות מהר כל כך, שבחלק מהחברות ההשקעות כבר מתקרבות לתזרים המזומנים מפעילות.

גולדמן מעריך שכשליש מההשקעות של ענקיות הענן ימומנו השנה באמצעות חוב, והשיעור עשוי לעלות לכ-35% ב-2027. במקביל, החברות ממשיכות לחלק דיבידנדים ולרכוש מניות של עצמן, כך שגם תזרים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מתחיל להרגיש מוגבל מול היקף ההשקעות.

לכך מצטרף חוב שנמצא מחוץ למאזנים. חוזים ארוכי טווח על מרכזי נתונים, התחייבויות לחכירה ומבני מימון שבהם צד שלישי בונה את הנכס עבור חברת הטכנולוגיה יכולים ליצור התחייבויות כלכליות גדולות גם כשחלק מהחוב עצמו רשום במקום אחר. חברות הדירוג כבר מצביעות על התחייבויות עתידיות בהיקפים של טריליוני דולרים אצל ענקיות הענן.

מבחינת מחזיקי אג"ח, הבעיה מתחילה במחיר. אם בכל חודש מגיעות עוד הנפקות של אמזון, מטא, אלפאבית וחברות דומות, המשקיע יכול לחכות לעסקה הבאה ולדרוש מרווח גבוה יותר. אג"ח קיימות צריכות להתאים את עצמן למחיר החדש, ולכן הערך שלהן יכול לרדת גם בלי שינוי מהותי באיכות החברה.

גל החוב של חברות ה-AI כבר מתחבר לעלייה הרחבה יותר בתשואות בשוק האג"ח. החברות מתחרות כיום על אותו כסף עם ממשלת ארה"ב, שמנפיקה כמויות גדולות מאוד של אג"ח בריבית גבוהה יחסית. כשהאג"ח הממשלתיות הארוכות מציעות תשואה סביב 5%, גם חברת טכנולוגיה חזקה נדרשת לתת למשקיע תוספת מספקת.

הנקודה של גולדמן היא לכן פחות "AI ייכשל" ויותר "יש יותר מדי נייר בדרך". הבנק עדיין רואה ביקוש חזק למחשוב ומאמין שההשקעות במרכזי נתונים יימשכו, אבל גם השקעה מוצלחת יכולה לייצר אג"ח פחות אטרקטיבית כשהשוק מוצף בהנפקות.

הסיכון הבא יגיע ב-2027. אם התחזית של כ-400 מיליארד דולר בהנפקות ישירות תתממש, ענקיות הטכנולוגיה יהפכו בתוך זמן קצר לאחד המקורות הגדולים ביותר של חוב קונצרני איכותי בעולם. עבור המשקיעים זה אומר יותר בחירה, תשואות גבוהות יותר - והרבה פחות סיבה לרדוף אחרי כל הנפקה חדשה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה