69% מהישראלים מאמינים שה-AI יועיל למדינה - כמעט פי שניים מהאמריקאים
סקר של גאלופ ומיקרוסופט ב-37 מדינות מציב את ישראל בצמרת האופטימיות ובראש הדירוג באמון בדיוק של מערכות AI; בארה"ב, דווקא במקום שבו פותחו רבים מהכלים, החשש גבוה משמעותית
הישראלים הרבה יותר אופטימיים לגבי בינה מלאכותית מרוב מדינות המערב. 69% מהנשאלים בישראל אמרו שהם מצפים שה-AI יועיל למדינה, שיעור שמציב את ישראל במקום הרביעי מבין 37 המדינות שנבדקו. סין מובילה עם 93%, אחריה וייטנאם עם 91% וסינגפור עם 77%. ניגריה נמצאת מיד אחרי ישראל עם 68%. בארה"ב התמונה כמעט הפוכה: רק 36% מהמבוגרים שמכירים את הטכנולוגיה חושבים שהיא תעזור לאנשים.
הממצאים הם חלק ממחקר משותף של גאלופ ומיקרוסופט, שצפוי להתרחב בהמשך לכ-140 מדינות. מעבר לאופטימיות, ישראל בולטת בנתון חריג נוסף - האמון בתשובות שהמערכות מספקות.
הישראלים מאמינים לצ'אטבוטים יותר מכולם
בחציון של 37 המדינות, רק 36% אמרו שהם סומכים במידה רבה או מלאה על AI שיספק מידע מדויק. בישראל השיעור הגיע ל-67% - הגבוה ביותר במדגם. אחריה וייטנאם עם 59%, סין עם 58% וניגריה עם 52%. אלה המדינות היחידות שבהן רוב הנשאלים הביעו רמת אמון גבוהה בדיוק המידע.
במערב הנתונים שונים מאוד. 74% מהאמריקאים שמכירים AI אמרו שהם מודאגים מהטכנולוגיה, לעומת 67% בהולנד ו-63% בבריטניה. כלומר, דווקא במדינות שבהן האימוץ גבוה והטכנולוגיה נמצאת בשימוש רחב, קיימת במקביל גם רמה גבוהה של חשש ממנה.
ב-34 מתוך 37 המדינות הרגשות החיוביים כלפי AI היו נפוצים יותר מהרגשות השליליים. בחציון המדינות, 72% דיווחו על לפחות רגש חיובי אחד כלפי הטכנולוגיה, לעומת 41% שדיווחו על רגש שלילי. רק בארה"ב, במצרים ובשטחים הפלסטיניים נרשם מאזן שלילי.
מי שמשתמש יותר גם מאמין יותר
הקשר בין שימוש לאמון בולט מאוד. 45% מהמשתמשים היומיים אמרו שהם סומכים במידה רבה או מלאה על הדיוק של AI, לעומת 26% מהמשתמשים השבועיים ורק 8% ממי שמעולם לא השתמשו. עם זאת, גאלופ מדגישה שאי אפשר להסיק מכאן שהשימוש עצמו יוצר את האמון: ייתכן שמי שסומך על הטכנולוגיה מלכתחילה גם נוטה להשתמש בה יותר.
גם החשש לא נעלם אצל המשתמשים הכבדים. בארה"ב 68% מהמשתמשים היומיים עדיין אמרו שהם מודאגים מ-AI, לעומת 80% מהמשתמשים המזדמנים ו-74% ממי שמעולם לא השתמשו בו. מדד האמון בסקר מתייחס גם רק לדיוק המידע ולא לשאלות אחרות כמו פרטיות, אבטחה, הטיה או שימוש לרעה.
הנתון הישראלי מעניין במיוחד בגלל קצב האימוץ המקומי. אמון גבוה מקל על שילוב AI בעבודה, בלימודים ובשירותים פיננסיים, אבל הוא גם מגדיל את הסיכוי שמשתמשים יקבלו תשובות מבלי לבדוק אותן. בתחומים כמו השקעות, מיסוי, פנסיה וזכויות סוציאליות, טעות שנשמעת משכנעת יכולה לעלות כסף. ב-35 מתוך 37 המדינות שנבדקו נמצא פער דומה: יותר אנשים מאמינים שה-AI יועיל להם מאשר סומכים עליו שיספק מידע מדויק.
בסקר אחר של גאלופ על שוק העבודה, שיעור העובדים שחוששים שהטכנולוגיה תהפוך את עבודתם למיותרת עלה בשבע נקודות בתוך שנה והגיע ל-27%. באופן מעניין, עובדים שמשתמשים ב-AI לעיתים קרובות חוששים מאובדן העבודה בשיעור גבוה פי שניים.
