19% מהמעסיקים כבר מגייסים פחות בוגרים - וה-AI הוא ההסבר
סקר בקרב 1,500 מנהלים בכירים מצא ש-51% מהם שינו את דרכי הגיוס בעקבות בינה מלאכותית, וכל מעסיק חמישי צמצם קליטה של עובדים בתחילת דרכם. באותו סקר 57% מדווחים על מחסור בכישורים בארגון - בדיוק המחסור שמשרות הכניסה נועדו למלא. בישראל מספר דורשי העבודה בהייטק זינק ב-126% בארבע שנים.
57% מהמעסיקים בבריטניה מדווחים על מחסור בכישורים בארגון שלהם, ו-42% צופים שהמחסור יחריף. באותו סקר עצמו, שנערך בקרב 1,500 מנהלים בכירים, 19% סיפרו שצמצמו את קליטת העובדים בתחילת דרכם - ומתוכם 42% תלו את הצמצום ישירות באימוץ של בינה מלאכותית. שני הממצאים יושבים באותו מסמך ומושכים לכיוונים הפוכים.
51% מהמנהלים אמרו שהבינה המלאכותית כבר משנה אצלם את אופן הגיוס. סוג העבודה שנעלם מסביר למה: איסוף נתונים, מחקר ראשוני, טיוטה ראשונה של מסמך, הזנת מידע למערכות ובדיקות שגרה בקוד. אלה המשימות שהוטלו במשך עשורים על מי שזה עתה נכנס למקצוע, והיום מודל שפה מבצע אותן בשניות ובעלות זניחה.
במקום פירמידה עם בסיס רחב של זוטרים נוצר ארגון שמתרחב באמצע - הרבה בעלי ניסיון בינוני, מעט מאוד כניסה מלמטה. בסוכנויות פרסום ובחברות שירותים קטנות כבר מדווחים על עובד יחיד בתחילת דרכו שמטפל בחמישה לקוחות במקביל, כשהכלים מייצרים את החומר הגולמי והוא עובר עליו, מתקן ומגיש.
ארגון שמפסיק לקלוט בוגרים טריים חוסך מיד בשכר ובזמן הכשרה, אבל בעוד חמש עד שבע שנים הוא מגיע לנקודה שבה אין לו ממי לגדל ראשי צוות. השכבה הבינונית שעליה הוא נשען היום התחילה בדיוק באותן משרות שהוא מבטל עכשיו.
בינה מלאכותית מעלה את הרף של מה שעובד חסר ניסיון מסוגל להפיק, אבל שיקול הדעת לזהות מתי התוצר שגוי נבנה אחרת - מחזרה, מטעויות ומהתמודדות עם התוצאה שלהן. מי שמעולם לא בנה בעצמו דוח פיננסי יתקשה לאתר את השורה שאינה מסתדרת בדוח שהמכונה הפיקה עבורו.
בישראל התמונה בהייטק חדה עוד יותר. בדצמבר 2025 נרשמו בשירות התעסוקה 16,300 דורשי עבודה מהענף, זינוק של 126% לעומת תחילת 2022. מספר מפתחי התוכנה שמחפשים עבודה עלה ב-174% בתוך שלוש שנים והם מהווים כמחצית מכלל המובטלים בענף, בזמן שמספר המשרות שנפתחו לחסרי ניסיון ירד בכ-5% בשנה האחרונה. גם מי שכבר צבר ותק נפגע: 42.6% מדורשי העבודה בהייטק היו בני 35 עד 50, כך שגל המשרות שנמחקו בעולם בגלל בינה מלאכותית אינו עוצר בשכבת הכניסה.
המספרים מאחורי הזינוק הזה מספרים סיפור של פער בין היצע לביקוש. לפי מחקר של קרן פורטלנד, מתוך כ-6,500 בוגרי מדעי המחשב ומקצועות קרובים שסיימו ב-2024 נכנסו לתעשייה רק כ-360, כלומר אחד מכל 18. מתוך כ-17 אלף משרות פנויות בהייטק באותה תקופה, רק כעשירית הוגדרו כמשרות למי שאין לו ניסיון, ומולן עמדו עשרות אלפי מועמדים. בצד השני של המאזן, 38% ממפוטרי הענף היו עובדים בתחילת דרכם, כך שהשכבה הזאת נפגעת פעמיים: קשה להיכנס, וקל לצאת.
הפער הזה נבנה במשך ארבע שנים. במוסדות האקדמיים לומדים כיום כ-135-140 אלף סטודנטים במקצועות טכנולוגיים, כ-30 אלף מסיימים בכל שנה, והענף קלט בשיא שלו כמה אלפים חדשים בשנה. כשמוסיפים לזה את כלי הקוד שמייצרים היום את מה שמתכנת מתחיל היה עושה בחודש הראשון שלו, מתקבל משבר הג'וניורים בהייטק שכבר אינו תלוי במחזור העסקי. גם כשהחברות חזרו לגייס אחרי גל הפיטורים, הגיוס התרכז בבעלי ניסיון של שלוש שנים ומעלה.
מעסיקים אחרים משנים את שיטת המיון במקום לוותר על הגיוס. במקום לחפש בוגר של תחום מוגדר למשרה מוגדרת, הם בוחנים יכולות רוחב - חשיבה ביקורתית, יכולת ללמוד מחדש, עבודה מול אנשים - ומחליטים אחר כך לאן לשבץ. בנק קמעונאי גדול באירופה כבר פונה לבוגרי פסיכולוגיה ומשפטים לתפקידים שנשמרו בעבר לבוגרי מקצועות טכנולוגיים, מתוך הנחה שכלי עבודה אפשר ללמד ואילו שיקול דעת קשה לבנות מאפס. סקרים אחרים מצביעים על אותה העדפה ומצאו שסקרנות וגמישות חשובות למעסיקים יותר מהתואר.
מה מראים הנתונים מארצות הברית ומבריטניה?
המחקר הגדול ביותר בתחום מגיע ממעבדת הכלכלה הדיגיטלית של אוניברסיטת סטנפורד, שניתחה נתוני שכר של חברת ADP על יותר מ-25 מיליון עובדים בין נובמבר 2022 ליוני 2026. הממצא המרכזי: התעסוקה של בני 22 עד 25 במקצועות שחשופים לבינה מלאכותית נמוכה בכ-19% מהרמה שהייתה צפויה אילו התקדמה בקצב של בני גילם במקצועות פחות חשופים. הפער הזה עמד על 15% ביולי 2025 והמשיך להתרחב מאז. אצל עובדים מנוסים באותם מקצועות אין פער דומה, וההסבר של החוקרים פשוט: החברות לא מפטרות את הצעירים, הן פשוט מפסיקות לקלוט אותם.
הבנק הפדרלי של ניו יורק, שעוקב אחרי שוק העבודה של בוגרי אוניברסיטאות טריים, מדד ברבעון השני של 2026 אבטלה של 5.6% בקרב בוגרים בני 22 עד 27, ותת-תעסוקה, כלומר עבודה במשרה שאינה דורשת תואר, של 42%. בוגרי מדעי המחשב, שנחשבו עד לפני שלוש שנים לביטוח התעסוקתי הבטוח ביותר, מציגים אבטלה של כ-7%, ובוגרי הנדסת מחשבים כ-7.8%, גבוה מהממוצע של כלל הבוגרים.
בבריטניה, המדינה שבה נערך הסקר, התמונה בלוחות הדרושים חדה עוד יותר ממה שהמנהלים מודים בסקר. לפי אתר הדרושים אדזונה, ביולי 2026 פורסמו 8,383 משרות המיועדות לבוגרים, לעומת כ-15,400 שנה קודם לכן, ירידה של כ-45%. באינדיד מדדו ירידה מתונה יותר, כ-7% בשנה, אבל גם שם מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2020. במקביל, בינה מלאכותית או כלים קרובים אליה הוזכרו ב-9.4% מכלל מודעות הדרושים בבריטניה בסוף יוני, שיא כל הזמנים. המשרות נעלמות מקצה אחד של השוק ומופיעות בקצה השני, רק שהקצה השני דורש בדיוק את הניסיון שאי אפשר לצבור בלי הקצה הראשון.
גישה שנייה משאירה את המשרה הזוטרה במקומה ומחליפה את תוכנה. העובד החדש בודק את תוצרי המכונה, מתקן אותם ומקבל מעובד ותיק הסבר מסודר למה התיקון נכון. בחברות ייעוץ טכנולוגיות כבר מכשירים מצטרפים חדשים על בעיות עסקיות אמיתיות, ומבקשים מהם לפתור אותן בעזרת סוכני בינה מלאכותית, במקום ללמד אותם להפעיל את הכלים עצמם.
45% מתוך 500 מנהלים בחברות בינוניות בבריטניה ובאירלנד דיווחו שהבינה המלאכותית משמשת אצלם כדי לשפר ולהאיץ את עבודתם של הזוטרים, וכרבע אמרו שהיא מייצרת אצלם תפקידים והזדמנויות חדשים. המפתחים בארגונים האלה אחראים יותר ויותר על פיקוח על עבודה שמבצעים במקביל סוכנים ממוחשבים ובני אדם, כך שהיכולת לנהל תהליך הפכה לדרישה מוקדמת במקום לשלב מתקדם בקריירה.
- 5 השאלות הכי חשובות לפני שבוחרים מסלול לימודים
- כמה מרוויח שמאי רכב? 450 עד 1,500 שקל לדוח, ורוב הסכום הולך להוצאות
סקרים בקרב בני דור ה-Z מראים אימוץ מהיר של הכלים לצד תחושה מטרידה, שהשימוש היומיומי בהם מכשיר בפועל את המחליף שלהם. במקביל, 68% מהצעירים הבריטים שאינם עובדים ואינם לומדים אמרו שהם מוכנים לעבור הכשרה כדי לשפר את סיכויי התעסוקה שלהם. מולם עומדים אותם 57% מהמעסיקים שמדווחים על מחסור בכישורים.
מה עושים עם זה?
לבוגר שמחפש עכשיו עבודה המסקנה המעשית היא לא לוותר על המשרה הראשונה אלא לשנות את מה שהוא מביא אליה. המעסיקים בסקר לא ביטלו את הצורך בעובדים חדשים, הם ביטלו את הצורך בעובדים שמבצעים עבודה שהמכונה עושה. מי שמגיע עם יכולת להפעיל את הכלים, לבדוק את התוצר שלהם ולהסביר למה הוא נכון או שגוי, מציע בדיוק את הדבר שהסקר מגדיר כמחסור בכישורים. תיק עבודות שמראה פרויקט שלם, מהבעיה ועד התוצאה, שווה היום יותר מקורות חיים עם רשימת טכנולוגיות.
ויש גם צד שני. סיילספורס הודיעה החודש על גיוס של 1,000 בוגרים ומתמחים, ובהם עשרות סטודנטים לתפקידי פיתוח וניהול מוצר במרכז הפיתוח בישראל, מתוך ההנחה שמי שגדל עם הכלים האלה ילמד לנהל אותם מהר יותר מעובד ותיק שצריך לשנות הרגלים. חברות אחרות בונות תוכניות הכשרה פנימיות שמחליפות את שנת ההתמחות הישנה. הן עדיין מיעוט, אבל הן מסמנות את הכיוון: המשרה הזוטרה לא נעלמת, היא מקבלת הגדרה חדשה, ומי שמגדיר אותה ראשון יהיה גם מי שיגדל ממנה את ראשי הצוותים הבאים.
