ההייטק הוא המנוע של הכלכלה המקומית, זוה נכון גם לשנת המלחמה. הצמיחה מרשימה, יש אקזיטים, יש הנפקות, יש תעשיית סטארטאפים גועשת, יש את הסייבר שבו אנחנו מאוד חזקים ואת התעשייה הביטחונית שעל רקע המלחמה, גדלה בצורה מרשימה והפכה גם למאוד מבוקשת על ידי עובדים. אבל, למרות הצמיחה, נוצר מצב שלא היה בעבר - לא כולם מוצאים עבודה. שנים רבות של טיפוח מסלולים להייטק גרמו להיצע הסטודנטים לגדול בהתמדה, ועם ההערכה היתה שתמיד תהיה עבודה בתחום, הרי שהשנה זה השתנה. 

כמו כל שוק - שוק העבודה בהייטק מושפע מביקוש והיצע. מסתבר שההיצע של עובדים בלי ניסיון, כאלו שסיימו לימודים הוא מאוד גדול והוא עולה על הביקוש למשרות מתאימות - משרות של ג'וניורים. מנגד, הביקוש למשרות של אנשים עם ניסיון של כמה שנים ובהבנה טכנית בשטח הוא גדול מאוד ועולה על ההיצע, אבל לא באופן מאוד גדול ולא כזה שחברות יתפשרו וישימו ג'וניורים בתפקידי סניורים. וכך מוצאים את עצמם מסיימי לימודים במחשבים ובתארים נחשקים מחפשים עבודה ולא מוצאים או שהם מתפשרים על מקומות עבודה. מדובר במגמה שהולכת וצפה בשנתיים האחרונות ומחמירה בשנה האחרונה. זו מגמה מדאיגה כי כמות הלומדים רק הולך ועולה. האם יהיה מצב של אבטלה בהייטק?

מה השתנה בשוק?

המשבר הנוכחי נובע מכמה סיבות עיקריות: הצמיחה ירדה לעומת העבר. זה לא מיתון, אבל חברות רבות קיצצו במצבת העובדים שלהן בשנים האחרנות כדי להתייעל ולהציג רווחים. אם ע לפני מספר שנים הרווח לא היה מעניין את המשקיעים, אלא הצמיחה, הרי שבשנים האחרונות הדגש הוא על רווחיות ומעבר לרווח. זה הוריד את כמות העובדים בחברות רבות. במקביל, חברות רבות הפסיקו לגייס ג'וניורים, מתוך רצון לחסוך בעלויות ההכשרה. מדובר בעלויות מאוד גדולות כשבסוף העובד במקרים לא מעטים עוזב. עובד בהייטק זז ממקום למקום אחרי 2-3 שנים. אין נאמנות למקום העבודה ולכן הכשרה היא במקרים רבים זריקת כסף ומשאבים לפח.

זה מוביל להעדפה לבעלי ניסיון: המעסיקים מעדיפים כיום מועמדים עם ניסיון, במיוחד יוצאי יחידות טכנולוגיות בצבא, שיכולים להשתלב במהירות וללא צורך בהכשרה ממושכת.

• המודל ההיברידי החדש: איך מחזירים את ה"נשמה" למשרד?
• מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וכל זה כשכאמור יש מצב של עודף סטודנטים בתחום על פני משרות ג'וניורים. מספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק (לרבות מתמטיקה, מדעים, ללא הנדסה) בישראל מכ-25 אלף לפני 13 שנים, למעל 50 אלף כעת.  מספר הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיה וההנדסה (לרבות הנדסאים וטכנאים) עלה בכ-80% בתקופה זו לכ-85-90 אלף. כלומר, יש כ-135-140 אלף שלומדים מקצועות טכנולוגיים, ואם נניח שהם לומדים 4 שנים הרי שיש 30-35 אלף בוגרים בשנה שמצפים להתקבל בזרועות פתוחות לשוק העבודה. בתחום ההנדסה הביקוש מצד החברות גבוה, אבל באופן כללי חלה ירידה במספר המשרות הפנויות. מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה הוא באזור ה-11-12 אלף איש, ובמצב שבו על פי ההערכות כ-4-6 אלף עובדי הייטק שמגיעים בשנה מהצבא, זה משאיר את לומדי התואר במחשבים "להילחם" על משרה.

לכך צריך לצרף את מהפכת הבינה המלאכותית שמעצבת בימים אלה את שוק העבודה מחדש, ולא פוסחת על ענף ההייטק. הטכנולוגיה החדשה, והיישומים הנרחבים שלה הביאו לכך שמשרות רבות בתחום הוחלפו או שנמצאים בשלבים שונים של עיצוב מחדש. חברות כבר לא ממהרות לגייס כמו בעבר, כשהן יודעות שבעתיד הלא רחוק, חלק מהעבודה עשויה להתבצע בצורה אוטומטית. 

זה לא משבר, יש עדיין מעל 120 אלף משרות פנויות בהייטק במובן הרחב, אבל התמהיל שלהם שונה מבעבר וסוג העובדים המבוקש שונה.  צריך גם לזכור שהמושג "משרות פנויות" הוא לא באמת כמות המשרות המבוקשות, אלא הוא נוצר מבדיקה אצל החברות והם תמיד ירצו יותר, יתארו ביקוש ורצון לגייס (שמעיד על מצבם הטוב לכאורה - דורשים עובדים כדי לגדול ולצמוח) וגם כי הן לוקחות בחשבון מרווחי ביטחון ומצב של עזיבות. בפועל, המשרות הנדרשות בהיקף משמעותי נמוך יותר.  

• משנה כיוון: מובילאיי תפטר 200 עובדים - רובם בישראל
• חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...

עם זאת, אנחנו עדיין לא במשבר, רק שאם לא ייתנו על זה את הדעת, אנחנו עלולים להגיע לסיטואציה שזה יחמיר. זה עלול להוביל לבריחת מוחות, וזה מתחבר גם לעובדה שיש חברות גלובליות שהאטו את ההשקעה במו"פ בישראל על רקע המלחמה והרפורמה-מהפכה והקרע הפנימי ויש לא מעט יזמים שמעדיפים לפעול בחו"ל.

עובדים מנוסים  במחסור

בעוד שג'וניורים מתמודדים עם קושי במציאת עבודה, המצב שונה במשרות בכירות יותר. הביקוש למומחים בעלי ניסיון של כמה שנים בתחום נשאר גבוה, במיוחד בתחומים כמו אבטחת מידע, פיתוח תוכנה מתקדם, ניהול מוצר וניתוח נתונים. עובדים עם וותק וניסיון של כמה שנים מקבלים שכר של 27-30 אלף שקל ויותר. עובדים עם ניסיון של 5 שנים יקבלו אפילו באזור 35 אלף שקל.

במבט רוחבי, במהלך השנה החולפת חלה, עליה קלה בשכר הממוצע בתפקידים טכנולוגיים שעמד על 37,071 שקל בממוצע לחודש. גם השנה, התפקידים בהם נרשם השכר הגבוה ביותר היה בקרב מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע. לפי נתונים של חברת ההשמה GotFriends, במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של 1.5% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים שעמד על 37,071 שקל לחודש, לעומת 36,524 שקל בשנת 2023. שיאני השכר, במהלך השנה החולפת, המשיכו להיות מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע עם שכר חודשי ממוצע  של 46,815 שקל ו-45,012 שקל (בהתאמה), עליה של 6% לעומת 44,000 ו-42,224 שקל (בהתאמה).

עליית השכר הגדולה ביותר נרשמה בקרב תוכניתני Big Data, אשר עמדה השנה על ממוצע חודש של 41,900 שקל לחודש, עליה של כ-6.4% לעומת שכר חודשי של כ-39,200 שקל בשנת 2023. בקרב תוכניתני Python נרשמה עליה נאה גם כן, עם שכר חודשי ממוצע של 41,044 שלק, עליה של 5.85% ביחס ל-38,644 שקל. אנשי Data Analyst רשמו עליית שכר דומה של 5.5% ל-26,375 שקל בחודש, לעומת 25,000 שקל.

מנגד, במספר מקצועות נרשמה במהלך שנת 2024 ירידות שכר. בתפקידי מנהלי מוצר חלה ירידה של 2.55% לשכר חודשי ממוצע של 37,878 שקל, לעומת 38,843 שקל בשנת 2023. תוכניתני C/C++ חוו ירידת שכר של 2.53%, שעמד במהלך 2024 בממוצע על 39,242 שקל בחודש לעומת 40,234 שקל בשנת 2023. בקרב "בוגרים מצטיינים" נרשמה בשנת 2024 ירידת שכר חדה של 17% העומד על 17,000 שקל בחודש לעומת 20,500 שקל בשנת 2024, מגמה הנמשכת שנה שלישית ברציפות.

עוד עולה מהנתונים של GotFriends, כי התחומים המובילים בגיוס עובדים בהייטק בשנת 2024 הם אבטחת מידע (25% מהמשרות שנפתחו השנה), בינה מלאכותית (18%) ופינטק (11%). בתוך כך, פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההייטק הישראלי נותרו משמעותיים ועומדים על 12% כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 38,128 שקל לעומת 33,625 שקל השכר החודשי לנשים.

איך להגיע למקום עבודה? 

אז מה בכל זאת עושים אלו שמנסים להיכנס לשוק בימים אלו? משיחות שקיימנו עם אנשים בתחום עולה, כי סטודנטים רבים בוחרים להתחיל לעבוד בזמן הלימודים, גם אם הדבר מצריך אותם לפרוס את התואר על פני יותר שנים. יותר ויותר סטודנטים מעדיפים להשקיע בחיפוש משרת סטודנט בחברות גדולות, שעשויה לפתוח להם את הדלת להמשך ולקידום בחברה. במקביל, יש מי שמחליטים להתמקצע עוד יותר בלימודים (ולתת את הדגש על ציונים ותארים מתקדמים) ויש אחרים שמחליטים להתפשר על מקום העבודה וגם על השכר כדי להגיע לשלב הבא עם ניסיון.

כמו בהרבה תחומים גם בשוק העבודה אין דרך אחת "נכונה" או "מובטחת". השוק הוא דינמי ולכן קשה מאד לתכנן, ומה שהיה נכון לפני שנתיים לא בטוח שיהיה נכון בעוד שנה. מה שכן, מי שרוצים להיכנס לתחום מבינים שהעבודה הראשונה לא מובטחת, וגם השכר עליו כולם מדברים עשוי להיות לא רלוונטי.