"השאלה אינה אם ההייטק תחרותי, אלא אם ישראל תישאר תחרותית עבור החברות"

האם ההייטק הישראלי עדיין תחרותי - או שהסביבה העסקית בישראל מפסיקה להיות תחרותית עבור חברות טכנולוגיה? זו הייתה השאלה שעלתה היום בדיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן.

הדיון עסק בשורת לחצים על הענף: התחזקות השקל, עלויות העסקה, השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה, האטה בגידול במספר המועסקים והחשש מהעברת פעילות מחקר ופיתוח לחו"ל. לצד זאת, הוצגו גם נתונים חיוביים על התאוששות בגיוסי הון, גידול ביצוא ועלייה במספר המשרות הפנויות.

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה בדיון: "השאלה המרכזית אינה האם ההייטק הישראלי תחרותי, אלא האם ישראל תישאר סביבת פעילות תחרותית עבור החברות". לדבריה, חברות הצמיחה מחזיקות בישראל פעילות רחבה המשפיעה על עובדים, ספקים ושוק הנדל"ן, אך עלויות ההעסקה ושער הדולר מחייבים צעדים שימנעו העברת משרות ופעילות אל מחוץ לישראל.

הגיוסים התאוששו, אבל הכסף מתרכז בחברות גדולות יותר

הנתונים שהוצגו בדיון משקפים תמונה מעורבת. לפי דוח רשות החדשנות, חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו בשנת 2025 כ-14.6 מיליארד דולר - עלייה של כ-30% לעומת 2024. עם זאת, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת, והירידה בלטה במיוחד בסבבים של עד 10 מיליון דולר, שהגיעו לרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. גם בדיון בכנסת עלה החשש כי ללא מסלול סיוע ייעודי, חברות צעירות יתקשו להמשיך לפעול בישראל ולשמור כאן על העובדים והפיתוח. 

רחל קופר באר, הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, אמרה: "ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, והיא מעידה על המשך אמון בהייטק הישראלי". היא ציינה כי הענף תרם כמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025, וכי תוצר ההייטק עלה באותה שנה ב-8.2% והגיע לכ-352 מיליארד שקל, בעוד יצוא ההייטק עלה לשיא של כ-85 מיליארד דולר.

להרחבה: ההייטק מגייס פחות, מספר מחפשי העבודה עולה: גם עובדים ותיקים נדחקים מחוץ לשוק

השקל החזק והירידה במשרות המו"פ

אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה השפעת התחזקות השקל. חברות הייטק ישראליות מוכרות בעיקר בדולרים, אך חלק גדול מהוצאותיהן - ובראשן שכר העובדים - הוא בשקלים. ח"כ ליברמן התייחס לכך ואמר: "התייקרות עלות העובד הישראלי בדולרים יוצרת תמריץ שלילי לחברות להשאיר פעילות בישראל ועלולה להוביל להעברת משרות למדינות אחרות".

רשות החדשנות הציגה בדוח האחרון שלה סימולציה שלפיה ירידה בשער הדולר הממוצע מ-3.7 שקלים בשנת 2024 ל-3.45 שקלים בשנת 2025 מתורגמת לפגיעה של כ-21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק, שהם כ-1.1% מהתוצר במשק.

במקביל, הוצגו נתונים על שינוי בתעסוקה בענף. מספר המועסקים הכולל בהייטק עלה ב-2025 לכ-400 אלף עובדים, אך קצב הצמיחה נותר נמוך משמעותית מזה שאפיין את העשור הקודם. לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה של כ-3,500 במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל. בשירותי ההייטק, הכוללים בעיקר חברות תוכנה, נרשמה ירידה של 3.5% במשרות המו"פ וירידה קלה במספר העובדים הכולל.

• ההייטק מגייס פחות, מספר מחפשי העבודה עולה: גם עובדים ותיקים נדחקים מחוץ לשוק
• 60 יום לעזוב את אמריקה: איך אשרות ההייטק מפילות את מחירי הבתים בטקסס

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר התריעה: "אנחנו רואים ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל, לצד גידול בפעילות מו"פ וניהול מחוץ למדינה". היא הוסיפה כי השינויים בענף קשורים גם למהפכת הבינה המלאכותית ולשינוי בהרכב הביקושים לעובדים.

עם זאת, רשות החדשנות מדגישה כי עד כה אין עדות לכך שה־AI הוא הגורם המרכזי לפיטורים בהייטק. בסקר מעסיקים שנערך בדצמבר 2025, רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים ציינו את הטמעת הבינה המלאכותית כאחת הסיבות לכך, בדרך כלל לצד שיקולי התייעלות ומצב עסקי.

באוצר בוחנים סיוע, בתעשייה דורשים לשמור על המשרות בישראל

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, צח בסול, אמר בדיון: "אנחנו פועלים עם רשות החדשנות ועם נציגי התעשייה לגיבוש מסלולי סיוע להייטק ולענפי היצוא שנפגעים מהתחזקות השקל". לדבריו, נבחנים פתרונות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל להייטק וכ-600 מיליון שקל נוספים לענפי יצוא אחרים.

בסול הוסיף: "רמת ההשקעות בשנת 2026 מתייצבת ואף עולה על הרמות שנרשמו לפני תקופת הקורונה". הוא ציין כי במשרד הוקמו צוותים שיבחנו פתרונות להתמודדות עם השפעות התחזקות השקל על חברות ההייטק ועל היצואנים.

סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מורן משה חנציס, אמרה: "הממשלה בוחנת כיצד לשמר בישראל פעילות בעלת ערך גבוה, בדגש על מחקר ופיתוח". לדבריה, מרבית הסיוע להייטק צפוי להיות מופנה לסטארט-אפים, והמשרד מקיים שיח עם התעשייה במטרה לשמור על התחרותיות של החברות בישראל.

• בנק ישראל ממשיך להתערב בדולר: רכש ביוני עוד 1.02 מיליארד דולר
• חיילים התגייסו ל-30 חודשים והמדינה רוצה להאריך - שתשלם להם

בדיון עלה גם הצורך להיערך לסיום המתקרב של תוכנית Horizon האירופית, המהווה מקור מימון משמעותי למחקר ולחדשנות. בסול אמר כי האוצר פועל בנושא עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב, במטרה להבטיח השתלבות ישראלית בכמה שיותר תוכניות מחקר ופיתוח.

נציגי התעשייה והעובדים קראו להרחיב הכשרות מקצועיות, להסיר חסמים רגולטוריים ולבנות תמריצים שיחזקו תעסוקה מקומית. ליברמן הציע לבחון מסלול שיגדיל את השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, ואמר: "אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל. חייבים מאמץ מרוכז לבנות מסלול נכון ואטרקטיבי שיגרום להם להשקיע כאן. חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים זה לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".