איסלנד אמרה "לא" לאיחוד האירופי: 52.8% דחו את חידוש שיחות ההצטרפות

איסלנד עוצרת פעם נוספת את דרכה האפשרית אל האיחוד האירופי. במשאל העם שנערך בשבת דחו האזרחים את הצעת הממשלה לחדש את המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד, יותר מעשור אחרי שהשיחות הקודמות הוקפאו. לפי התוצאות הסופיות, 52.8% מהמצביעים התנגדו לחידוש השיחות לעומת 47.2% שתמכו, ושיעור ההשתתפות הגיע ל-82.5%.

ההצבעה לא עסקה בהצטרפות עצמה. האיסלנדים נשאלו אם לחדש את שיחות ההצטרפות שהופסקו ב-2013. אילו מחנה התומכים היה מנצח והמשא ומתן היה מסתיים בהסכם, ההחלטה על חברות מלאה באיחוד הייתה מובאת למשאל עם נוסף.

התוצאה היא מכה לממשלתה של ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר, שהחזירה את הסוגיה למרכז סדר היום. המשאל מוגדר מבחינה משפטית כמייעץ, אך הממשלה התחייבה לכבד את הכרעת הבוחרים. ההצבעה גם משאירה את איסלנד במעמד המוכר שלה: מדינה המשולבת עמוקות בכלכלה האירופית, בלי להיות חברה באיחוד ובלי לוותר על עצמאותה בתחומים מרכזיים.

רייקיאוויק תמכה, אזורי הדיג התנגדו

התוצאות חשפו פער גיאוגרפי ברור. ברייקיאוויק נרשם רוב לחידוש המשא ומתן, בעוד שבאזורים הכפריים התמיכה הייתה נמוכה בהרבה. הפער משקף במידה רבה את המבנה הכלכלי של המדינה: מחוץ לבירה מרוכזים חלקים משמעותיים מענפי הדיג והחקלאות, שבהם ההתנגדות להעברת סמכויות לבריסל חזקה יותר.

הדיג היה אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין. הענף אחראי לכ-40% מיצוא הסחורות של איסלנד, והמדינה מנהלת כיום באופן עצמאי את מכסות הדיג ואת הגישה למימיה. הצטרפות לאיחוד הייתה מחייבת משא ומתן על התאמתה למדיניות הדיג האירופית המשותפת, נקודה רגישה במדינה שבה השליטה במשאבי הים היא גם סוגיה כלכלית וגם עניין של ריבונות.

מבחינת המתנגדים, גם הבטחות לגמישות במשא ומתן לא פתרו את הבעיה הבסיסית. הם חששו שהצטרפות תצמצם לאורך זמן את יכולתה של איסלנד לקבל החלטות עצמאיות בענף שמעסיק אלפי עובדים ומהווה מקור מרכזי להכנסות מיצוא.

איסלנד גם אינה מנותקת מהכלכלה האירופית. היא חברה באזור הכלכלי האירופי, EEA, ומשתתפת בחלק גדול מהשוק האירופי האחיד ובתנועה החופשית של סחורות, שירותים, הון ואנשים. היא חברה גם באזור שנגן. ההסדרים האלה מאפשרים לה ליהנות מחלק ניכר מהאינטגרציה האירופית בלי להיות חברה מלאה באיחוד.

הפער הזה בין השתלבות כלכלית לבין חברות פוליטית עומד כבר שנים במרכז היחסים של איסלנד עם אירופה. האיחוד עצמו משפיע על תחומים רבים בכלכלות החברות והמדינות הקשורות אליו, מרגולציה ועד מדיניות מוניטרית. בביזפורטל פורסם לאחרונה על השפעת מדיניות האיחוד על הכלכלות החברות בו.

הקרונה והריבית לא שכנעו את הרוב

מול סוגיית הדיג הציבו תומכי חידוש השיחות טיעון כלכלי אחר: המטבע והריבית. לדבריהם, חברות באיחוד ופתיחת הדרך האפשרית לאימוץ האירו היו עשויות להקטין את התנודתיות של הקרונה, להפחית עלויות מימון ולחזק את היציבות של משק קטן המונה כ-400 אלף תושבים.

• אחרי גרינלנד, גם איסלנד מחשבת מסלול מחדש: האם טראמפ מקרב אותה לאירופה?
• הר געש פעיל, משאל עם על אירופה וריבית של 8%: הקיץ הלוהט של הכלכלה הקטנה ב-OECD

הקרונה מאפשרת לאיסלנד לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, אך היא גם מטבע של כלכלה קטנה וחשופה יחסית לזעזועים חיצוניים. תומכי ההתקרבות לאירופה הציגו את האירו כחלופה שעשויה להקטין חלק מהסיכון הזה. מנגד, אימוץ האירו היה מעביר את קביעת הריבית לבנק המרכזי האירופי ומבטל את היכולת של הבנק המרכזי האיסלנדי להתאים את המדיניות לצורכי המשק המקומי.

גם חברות באיחוד אינה מבטיחה כשלעצמה ריבית נמוכה. סביבת הריבית בגוש האירו תלויה באינפלציה ובמצב הכלכלי של כלל המדינות החברות, ובתקופה האחרונה השווקים אף מתמודדים עם ציפיות לריבית גבוהה יותר. השוק האירופי כבר מתמחר אפשרות להמשך העלאות ריבית מצד ה-ECB, על רקע מחירי האנרגיה והאינפלציה.

עבור רוב קטן של האיסלנדים, היתרונות האפשריים של האירו ושל חברות מלאה באיחוד לא הספיקו מול הרצון לשמור על עצמאות בקביעת מדיניות הדיג, המטבע ותחומים נוספים. תוצאות המשאל משאירות את המדינה קרובה מאוד לאירופה מבחינה כלכלית, אך מחוץ למוסדות האיחוד ולגוש האירו.