
הורמוז חוזר לפעול: יצוא הנפט מהמפרץ כבר בשני שלישים מהרמה שלפני המלחמה
גולדמן זאקס מעריך שיצוא הנפט מהמפרץ התאושש ל-15-16 מיליון חביות ביום, לעומת 5-6 מיליון בשיא השיבושים; עדיין חסרות לשוק 7-8 מיליון חביות ביום לעומת התקופה שלפני המלחמה, אבל ככל שיותר נפט חוזר לשוק, מחירי הנפט מתקררים
שוק הנפט מקבל עוד סימן לכך שהפעילות במפרץ חוזרת בהדרגה. לפי גולדמן זאקס, יצוא הנפט מהאזור מגיע כעת לכ-15-16 מיליון חביות ביום, בערך שני שלישים מהרמה שלפני המלחמה. בנקודת השפל היצוא ירד ל-5-6 מיליון חביות בלבד. זהו המשך ישיר למגמה שהחלה כשהמצר נפתח בהדרגה ויותר מכליות שבו לחצות אותו.
זה עדיין רחוק משגרה. מול התקופה שלפני המלחמה חסרות לשוק כ-7-8 מיליון חביות ביום, כמות עצומה בשוק שבו גם שינוי של מיליון חביות יכול להזיז מחירים. אבל הכיוון ברור: יותר מכליות יוצאות, יותר נפט מגיע לבתי הזיקוק והחשש ממחסור מתחיל לרדת.
ההשפעה כבר מורגשת במחירי הנפט. ככל שהזרימה משתפרת, חלק מהפרמיה שהשוק נתן לסיכון במפרץ יורדת. מבחינת הסוחרים, השאלה היא כבר פחות אם הורמוז יישאר כמעט סגור, ויותר כמה מהר אפשר להתקרב לרמות היצוא הרגילות.
יש פער בין ההערכות לגבי כמות הנפט שעוברת ממש דרך מצר הורמוז. חלק מחברות המעקב מעריכות שמדובר בכ-6-8 מיליון חביות ביום, בערך מחצית מהרמה הרגילה. גולדמן מסתכל על כלל היצוא מהמפרץ, כולל נפט שעובר בצינורות ובמסלולים שעוקפים את המצר.
וזה חשוב. סעודיה ואיחוד האמירויות יכולות להעביר חלק מהנפט דרך נתיבים אחרים, בעוד כוויית, קטאר ויצואנים נוספים תלויים הרבה יותר בהורמוז. לכן כל שיפור בתנועה במצר עצמו משמעותי במיוחד עבורן.
לפני המלחמה עברו באזור קרוב ל-20 מיליון חביות ביום של נפט ומוצרי אנרגיה. זו אחת הסיבות שהשיבוש שם הקפיץ את המחירים במהירות. כשחלק גדול מהכמות הזאת נעלם מהשוק בתוך זמן קצר, בתי זיקוק וצרכני אנרגיה נאלצו להתחרות על פחות חביות.
עכשיו התהליך עובד בכיוון ההפוך. כל מיליון חביות שחוזרות מורידות מעט את החשש ממחסור ומקלות על המחירים. לכך מצטרפת גם היצע נוסף מכיוון הקרטל, אחרי שאופ"ק+ העלתה שוב את יעד התפוקה.
שני שלישים זה שיפור גדול, אבל עדיין רחוק משגרה
הסיכון המרכזי נשאר ביטחוני. גם כשהמכליות מצליחות לעבור, חלקן מפחיתות שידורי AIS או משתמשות במסלולים מוגנים יותר. זה מאפשר לשמור על זרימת הנפט, אבל גם מראה עד כמה התנועה עדיין מתנהלת בתנאים חריגים.
הורמוז הוא צוואר בקבוק שקשה להחליף. יש צינורות שעוקפים אותו, אבל הקיבולת שלהם מוגבלת, ולכן שוק הנפט עדיין תלוי במידה רבה במה שקורה במצר. ההסכמות העקרוניות בין איראן לעומאן על נתיבי השיט הן חלק מהסיבה לשיפור בתנועה.
- ארה"ב מחזירה לחיים חוק מהמאה ה-19: בתי דין לשלל ימי עשויים לאפשר החרמת נפט איראני
- תוכנית הסנקציות החדשה של טראמפ ומה הסיכויים שלה להצליח
עבור מחירי הנפט, הכיוון כרגע נוח יותר: היצוא עולה, המחסור מצטמצם והחשש משיבוש ממושך נחלש. מצד שני, פער של 7-8 מיליון חביות ביום נשאר גדול, וכל הסלמה באזור יכולה להחזיר מהר את פרמיית הסיכון.
כל עוד הזרימה ממשיכה לעלות, קשה יותר להצדיק את מחירי השיא שנרשמו בשיא המשבר. אם היצוא יתקרב לרמות שלפני המלחמה, שוק הנפט יקבל עוד סיבה לרדת. אם הורמוז שוב ייפגע, הכיוון יכול להתהפך מהר מאוד.