רגע לפני קיצוץ התעריפים: האם עדיין משתלם להתקין מערכת סולארית על הגג?

בעלי בתים שמתלבטים אם להתקין מערכת סולארית על הגג קיבלו סיבה טובה להזדרז. ההסדרה הנוכחית, שמבטיחה תשלום של 48–54 אגורות עבור כל קוט״ש שמיוצר במערכת, צפויה לפקוע בסוף 2026. במסגרת החלופה שנבחנת ברשות החשמל ובמשרד האנרגיה, התעריף למתקינים חדשים עשוי לרדת עד לכ־35 אגורות לקוט״ש.

מדובר בקיצוץ אפשרי של 27%–35% בהכנסה מכל יחידת חשמל. מערכת ביתית שתייצר 15 אלף קוט״ש בשנה ותכניס כיום כ־7,500 שקל, לדוגמה, עשויה להכניס בתעריף של 35 אגורות כ-5,250 שקל בלבד. הפער של כ-2,250 שקל בשנה עשוי להצטבר ליותר מ־50 אלף שקל לאורך חיי ההסדרה, עוד לפני שמביאים בחשבון תחזוקה, ירידה הדרגתית בתפוקת הפאנלים ועלות ההון.

עם זאת, התעריף הסופי עדיין לא נקבע. הוא אמור לשקף את הירידה במחירי הציוד, את עלויות ההתקנה, הריבית, האינפלציה ושער הדולר, ולהשאיר לבעל הגג תשואה שתצדיק את ההשקעה. ברשות החשמל עדיין בוחנים חלופות, והחלטה סופית צפויה רק לאחר הליך שימוע וקבלת תגובות מהציבור.

למה המדינה רוצה להפחית את התשלום?

ההיגיון פשוט: ההסדרה הקיימת נבנתה בתקופה שבה פאנלים סולאריים היו יקרים יותר והמדינה נדרשה להעניק תמריץ משמעותי כדי לשכנע משקי בית ועסקים להתקין אותם. מאז ירדו עלויות הציוד, יעילות הפאנלים השתפרה והשוק התפתח.

כאשר עלות ההקמה יורדת אך המדינה ממשיכה לשלם את אותו תעריף מובטח, שיעור התשואה לבעל הגג גדל – והעלות עוברת לכלל צרכני החשמל. התשלום ליצרנים הסולאריים אינו מגיע מתקציב ממשלתי נפרד אלא מגולם בתעריף שמשלמים משקי הבית והעסקים.

לפי האומדן שעליו מתבסס הדיון, התקנת 150 אלף גגות נוספים בתעריף הקיים עלולה להוסיף כמעט 900 מיליון שקל לעלות מערכת החשמל, סכום השקול לכ־2.5% מתעריף החשמל. לכן, הפחתת התמיכה אינה מוצגת רק כפגיעה בבעלי הגגות, אלא כניסיון למנוע מצב שבו כלל הציבור מסבסד תשואה גבוהה מדי למי שיש ברשותו גג והון פנוי להשקעה.

בתים פרטיים יקבלו ודאות – אך במחיר נמוך יותר

לפי המודל המוצע, גגות בהספק של עד 30 קילוואט - קטגוריה הכוללת את מרבית הבתים הפרטיים - ימשיכו לקבל תעריף קבוע ומובטח. כלומר, בעל הבית לא יידרש למכור את החשמל במחיר שוק משתנה ולא ייחשף באופן מלא לתנודות במחירי החשמל.

הפגיעה תהיה ברמת התעריף. במקום 48–54 אגורות לקוט״ש כיום, התשלום עשוי להתחיל באזור 35 אגורות. בנוסף, נבחנת הפחתה אוטומטית של 1% בכל רבעון למתקינים חדשים. מי שיתקין מוקדם יותר יקבע תעריף גבוה מעט יותר, בעוד שמי שימתין ישתלב בתעריף נמוך יותר.

מנגנון כזה מכונה לעיתים “מדרגת ירידה”: ככל שהטכנולוגיה הופכת זולה ונפוצה יותר, התמיכה הממשלתית יורדת בהדרגה. היתרון הוא ודאות – השוק יודע מראש שהתעריף נשחק בקצב קבוע. החיסרון הוא יצירת לחץ להתקין במהירות, גם לפני שהלקוח השלים השוואת מחירים ותכנון מקצועי.

• תקלה של חמש שנים בגביית גגות סולאריים: חברת החשמל תישא ברוב העלות
• נופר חתמה על הסכם להקמת פרויקט ענק בארה"ב

ייתכן שתינתן גם פרמיה למערכות באזורים עירוניים, שבהם התקנה על מבנה קיים חוסכת קרקע ומצמצמת את הצורך בהקמת קווי הולכה חדשים. פרט זה עדיין אינו סופי, אך הוא עשוי לרכך חלק מהקיצוץ לבעלי בתים בערים.

הגגות הגדולים יעברו לשוק תחרותי

השינוי המשמעותי יותר מיועד למבני ציבור, קניונים, מפעלים ומרכזים מסחריים. כיום גם גגות גדולים מקבלים תעריף קבוע לאורך היממה, בלי קשר לשאלה אם החשמל מיוצר בשעה שבה המשק זקוק לו או בזמן שבו קיים עודף ייצור סולארי.

זו בעיה שמחריפה ככל שיותר מערכות מתחברות לרשת. בשעות הצהריים, כאשר השמש חזקה, אלפי מתקנים מייצרים חשמל בו־זמנית. הביקוש אינו תמיד גבוה בהתאם, ולעיתים מתקבל עודף חשמל שקשה לנצל. לעומת זאת, בשעות הערב הייצור הסולארי יורד במהירות בדיוק כאשר הביקוש הביתי עולה.

בגגות בהספק של 30–100 קילוואט נשקל מעבר לתשלום דיפרנציאלי: מחיר נמוך בשעות היום ומחיר גבוה יותר בשעות הערב. בעל מערכת שיתקין סוללה יוכל לאגור את החשמל הזול שיוצר בצהריים ולהזרים אותו לרשת בשעות שבהן הוא שווה יותר.

גגות בהספק של 100–630 קילוואט צפויים לעבור למודל הדומה יותר לשוק החשמל התחרותי. התשלום ייקבע לפי היצע וביקוש בזמן אמת, ועליו עשויה להתווסף פרמיה שתפצה את המתקנים הקטנים יחסית על חוסר היתרון לגודל לעומת שדות סולאריים ענקיים.

• המלחמה מתרחבת למצרים: רחפן פגע במתקן גז אסטרטגי בנמל דמיאט
• רוצו לתדלק: הדלק מזנק ל-8.09 שקלים בין שבת לראשון

השינוי הופך את ההשקעה למורכבת יותר. לא יהיה די לחשב כמה פאנלים נכנסים על הגג; היזם יצטרך להעריך את שעות הייצור, מחירי החשמל העתידיים, עלות הסוללה, קצב השחיקה שלה והיכולת להזרים חשמל לרשת בזמן הנכון.

האם מערכת ביתית עדיין תהיה כדאית?

ככל הנראה כן, אבל התשואה תרד ותקופת החזר ההשקעה תתארך.

מערכת ביתית טיפוסית עשויה לעלות עשרות אלפי שקלים, בהתאם לגודל הגג, איכות הציוד, מורכבות ההתקנה והצורך בהתאמות חשמליות. בתעריף הנוכחי ניתן לעיתים להגיע להחזר השקעה בתוך כשש עד שמונה שנים. הפחתת התעריף לאזור 35 אגורות עשויה להאריך את התקופה בכמה שנים, בהתאם לתפוקה ולעלות המערכת.

הכדאיות תלויה גם באופן המימון. מי שמשתמש בהון עצמי בוחן את התשואה מול פיקדון, אג״ח או השקעה אחרת. מי שלוקח הלוואה נדרש להשוות בין הריבית שהוא משלם לבין ההכנסה מהמערכת. בתקופה של ריבית גבוהה, קיצוץ בתעריף יכול להפוך פרויקט שהיה אטרקטיבי לפרויקט גבולי.

מנגד, אם מחירי הפאנלים וההתקנה ימשיכו לרדת, חלק מהפגיעה בתעריף יתקזז. מערכת שעולה כיום 80 אלף שקל ותעלה בעתיד 65 אלף שקל עשויה להישאר כדאית גם במחיר חשמל נמוך יותר. לכן אי אפשר לקבוע שהקיצוץ יחסל את השוק; הוא עשוי בעיקר לצמצם את הרווח החריג ולהחזיר את התשואה לרמה שהרגולטור מגדיר כסבירה.

מי שיתקין השנה עשוי לנעול את התנאים ל־25 שנה

הנקודה החשובה ביותר לבעלי גגות היא מועד החיבור. לפי ההסדרה הנוכחית, מי שיצליח להשלים את ההתקנה והחיבור עוד ב־2026 עשוי לנעול את התעריף הגבוה למשך 25 שנה. מי שיידחה ל־2027 צפוי להיכנס למסלול החדש והנמוך יותר.

משרד האנרגיה אף יצא בקמפיין המעודד בעלי גגות “לא לפספס את הרכבת”. מבחינת המדינה יש כאן מסר כפול: מצד אחד היא מבקשת להאיץ התקנות כדי להתקרב ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030; מצד שני, היא מאותתת שהתנאים הנדיבים לא יישארו לאורך זמן.

הדבר עלול ליצור עומס אצל מתקינים, ספקי ציוד וחברת החשמל לקראת סוף השנה. בעלי גגות שיחכו לרבעון האחרון עשויים לגלות שהחברה שבחרו אינה יכולה להתחייב לחיבור בזמן. בנוסף, לחץ לסגור עסקה במהירות עלול להביא להצעות יקרות יותר, לציוד באיכות נמוכה או לחוזים שאינם מגנים מספיק על הלקוח.

לכן מי ששוקל התקנה צריך לבדוק לא רק את התעריף, אלא גם אם המתקין מתחייב בכתב ללוחות זמנים, מי נושא בסיכון אם החיבור מתעכב, מהי תפוקת המערכת המובטחת ומה כוללת האחריות.

הרפורמה מוצדקת - אך אסור להקפיא את השוק

הקיצוץ המתוכנן נשען על היגיון כלכלי: ככל שהמערכת הסולארית הופכת זולה יותר, אין הצדקה לשלם עבורה את אותו סבסוד שנדרש בתחילת הדרך. גם מעבר לתעריפים המשתנים לפי שעות הייצור הוא צעד נכון. חשמל שמוזרם לרשת בצהריים, כשיש עודף, אינו שווה כמו חשמל שנמסר בשעות הערב.

עם זאת, קיצוץ חד מדי עלול לבלום את ההתקנות דווקא כאשר ישראל רחוקה מיעדי האנרגיה המתחדשת שלה. הבעיה אינה רק שיעור התשואה, אלא חוסר הוודאות. בעל בית או עסק אינם יכולים להזמין מערכת, לקבל מימון ולחתום עם מתקין כשלא ברור מה יהיה מחיר החשמל בתוך חודשים ספורים.

הפתרון הנכון הוא מסלול ירידה הדרגתי, שקוף וידוע מראש. כך ניתן להפחית את הסבסוד בלי לגרום לעצירה פתאומית של פרויקטים. בגגות גדולים נכון לעודד אגירה, אך יש לוודא שהתמריץ מכסה את העלות הנוספת ושמערכת החשמל מסוגלת לקלוט את האנרגיה בשעות היעילות.

השורה התחתונה היא שבעלי גגות חדשים צפויים לקבל פחות כסף - אבל לא בהכרח השקעה גרועה. מי שיתקין עד סוף 2026 עשוי ליהנות מהתעריף הנוכחי למשך שנים ארוכות; מי שייכנס לאחר מכן יצטרך לבחון את מחיר המערכת ואת התשואה מחדש. עבור כלל צרכני החשמל, לעומת זאת, הפחתת התעריף עשויה למנוע התייקרות משמעותית. השאלה שרשות החשמל צריכה לפתור היא כיצד לחסוך את אותם מאות מיליוני שקלים בלי לייבש את אחד המקורות החשובים ביותר להרחבת ייצור החשמל בישראל.