אסדת גז אסדה לוייתן
צילום: Bizportal

ועדת דיין משאירה את שברון בתמר ובלווייתן, אך דורשת מכר בנפרד

הוועדה לא ממליצה לחייב את שברון למכור אחזקות באחד משני המאגרים הגדולים, אך מכירה בבעיית הריכוזיות ומציעה חובת מכר בנפרד מלווייתן מ-2030; במקביל היא מבקשת להכניס חברות חדשות, לקדם חיפושים ולסייע בפיתוח מאגרים קטנים

מירב ארד |


אחרי חודשים של ויכוח סביב הריכוזיות במשק הגז, ועדת דיין בחרה שלא לפרק את מבנה האחזקות הקיים בתמר ובלווייתן. הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, אינה ממליצה לחייב את שברוןChevron Corp -0.79%   למכור את אחזקותיה באחד משני המאגרים הגדולים בישראל, שאותם היא גם מפעילה.

הוועדה אינה מתעלמת מבעיית התחרות. לפי הדוח, תמר ולווייתן מחזיקים יחד בנתח של 66% מהשוק המקומי, והריכוזיות קיימת גם כאשר בוחנים את השוק לפי זהות המפעיל. שברון מחזיקה ב-39.66% מלווייתן לצד ניו-מד אנרג'י עם 45.34% ורציו עם 15%. בתמר מחזיקה שברון ב-25% ומשמשת גם שם כמפעילה.

במקום שינוי כפוי בבעלות, הוועדה מציעה צעדים שאמורים להגדיל את מספר המוכרים בפועל. המרכזי שבהם הוא יישום חובת מכר בנפרד ממאגר לווייתן בחוזים שייחתמו החל מ-1 בינואר 2030. לגבי תמר, ההמלצה היא לוודא שהשותפים יכולים למכור גז בנפרד ושאין בהסכמים ביניהם מגבלות שמונעות זאת בפועל. הוועדה ממליצה גם לתמרץ מאגרים נוספים למכור בנפרד.

ההבחנה הזו חשובה: הוועדה משאירה את שברון בשני המאגרים, אך אינה מסתפקת בחיפושי גז חדשים כפתרון היחיד לריכוזיות. היא מבקשת לייצר תחרות גם מתוך המאגרים הקיימים, באמצעות הפרדת המכירה בין השותפים, ובמקביל להרחיב את ההיצע באמצעות מאגרים ושחקנים נוספים.

66% מהשוק והפתרון שמתחיל ב-2030

הגישה הרחבה יותר של ועדת דיין נשענת על הגדלת ההיצע. הוועדה ממליצה לעודד השקעות בחיפוש ובפיתוח מאגרי גז חדשים, לקדם סקרים סיסמיים, לבחון תמריצים כלכליים לחיפושים ולהקל על חיבור מאגרים קטנים למשק המקומי.

הקו הזה תואם את העמדה שהציג דיין עוד במהלך דיוני ועדת הכלכלה. לדבריו, "התחרות האמיתית היא להגדיל היצע ולהוסיף מאגרים". באותם דיונים הוא העריך כי עתודות הגז הקיימות, גם ללא תגליות חדשות, נותנות מענה לצורכי המשק המקומי למשך 23 שנה לפחות. בביזפורטל פורסמה אז בהרחבה עמדת משרד האנרגיה בנוגע לעתודות ולתחרות במשק הגז.

שר האנרגיה אלי כהן הציג קו דומה וטען כי הדרך להגדיל את התחרות היא להביא לישראל חברות אנרגיה בינלאומיות נוספות ולמצוא מאגרים חדשים, ולא לפגוע בחברות שכבר השקיעו במשק. מנגד, במהלך עבודת הוועדה נשמעו עמדות שקראו לצעדים חריפים יותר כלפי מבנה האחזקות הקיים.

הדוח הסופי בוחר בדרך ביניים. הוא אינו מחייב את שברון לצאת מתמר או מלווייתן, אך קובע צעדים שנועדו למנוע מצב שבו זהות המפעיל המשותף לשני המאגרים הגדולים מצמצמת את מספר ההצעות המסחריות בשוק. מכר בנפרד אמור לאפשר לשותפים במאגר להתחרות על חוזים גם בלי לפעול כמקשה אחת.

לצד התחרות, הוועדה מעניקה משקל לוודאות הרגולטורית. שינוי התנאים למאגרים שכבר פועלים עלול, לפי הגישה המשתקפת בדוח, להחליש את התמריץ להשקיע בחיפושים, בפיתוח מאגרים ובהרחבת כושר ההפקה. מכאן ההעדפה לשמור על מבנה הבעלות ולפעול דרך כללי המכירה, תמריצים והשקעות חדשות.

מאגרים קטנים, לווייתן והחשבון של המדינה

נדבך נוסף בהמלצות נוגע לכלכלה של תגליות קטנות. הוועדה מציעה לקדם השתתפות בעלויות החיבור של מאגרים חדשים ולבחון תמריצים משלימים להשקעות בחיפוש. מאגרים קטנים מ-50 BCM כבר נהנים מפטור מחובת חיבור למשק המקומי, ולמאגרים בהיקף של 50 עד 200 BCM קיימת אפשרות לדחות את החיבור בהתאם למועד הפיתוח.

המטרה היא להרחיב את בסיס האספקה גם אם התגליות הבאות יהיו קטנות מתמר ומלווייתן. כל מאגר נוסף יכול להגדיל את כמות הגז הזמינה, להוסיף ספק לשוק ולחזק את יתירות התשתיות. הקושי הוא שחיפושים במים עמוקים דורשים השקעות גדולות עוד לפני שקיימת ודאות לתגלית מסחרית, ולכן הוועדה קושרת בין עידוד חיפושים לבין יציבות רגולטורית.

במקביל, המאגרים הקיימים ממשיכים להתרחב. בינואר קיבלו שותפי לווייתן החלטת השקעה סופית בפרויקט הרחבת המאגר, בתקציב של כ-2.36 מיליארד דולר. הפרויקט צפוי להעלות את כושר ההפקה לכ-21 BCM בשנה, והשלמתו מתוכננת לקראת סוף העשור. בביזפורטל דווח על החלטת ההשקעה ועל היקף ההרחבה בלווייתן.

הרחבת לווייתן ממחישה את המתח שמלווה את מדיניות הגז. המדינה מבקשת להבטיח אספקה מספקת למשק המקומי ומחירים תחרותיים, ובאותו זמן לעודד השקעות נוספות ולאפשר יצוא בהיקף שתומך בכדאיות הכלכלית של הפרויקטים. הדוח ממליץ שבמתן אישורי יצוא יובאו בחשבון גם ההשפעה על התחרות והמחירים בישראל וגם התרומה להשקעות בחיפוש ובהפקה.

לענף יש גם משקל הולך וגדל בהכנסות המדינה. לפי הנתונים המובאים בדוח, ההכנסות המצטברות מתמלוגי הגז מתמר, לווייתן וכריש עברו 15 מיליארד שקל, וההכנסות הכוללות, לרבות מס חברות והיטל רווחי יתר, הוערכו ביותר מ-25 מיליארד שקל נכון ליולי 2025. נתוני 2025 שפורסמו בביזפורטל הצביעו על כמעט 2 מיליארד שקל מתמלוגי אוצרות טבע בשנה אחת.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ועדת דיין אינה מציעה פתרון יחיד לבעיית הריכוזיות. היא משאירה את מבנה הבעלות בתמר ובלווייתן על כנו, אך מבקשת להפריד את המכירה בין השותפים, להכניס שחקנים נוספים ולשפר את הכדאיות של חיפושים ופיתוח מאגרים. מבחן מרכזי יגיע מ-2030, כאשר חובת המכר בנפרד בלווייתן אמורה לשנות את האופן שבו הגז מהמאגר מוצע ללקוחות בישראל.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה