הגז ממשיך למלא את קופת המדינה: כמעט 2 מיליארד שקל מתמלוגים ב-2025
דוח ההכנסות של מינהל אוצרות טבע מציג הכנסות של כ-1.98 מיליארד שקל מתמלוגי אוצרות טבע בשנה שעברה, כמעט כולן מגז טבעי. מאז 2004 נגבו מתמלוגי גז ונפט כ-17 מיליארד שקל, לא כולל מסים והיטלים נוספים. לוויתן הוביל את ההכנסות, תמר אחריו וכריש חיזק את חלקו באספקה
למשק המקומי
משק הגז הטבעי ממשיך להיות מקור הכנסה משמעותי למדינה. לפי דוח ההכנסות השנתי של מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות, הכנסות המדינה מתמלוגי אוצרות טבע הסתכמו בשנת 2025 בכ-1.98 מיליארד שקל. עיקר הסכום הגיע מתמלוגי גז טבעי, שהסתכמו בכ-1.96 מיליארד שקל.
מאז 2004 ועד סוף 2025 גבתה המדינה כ-17 מיליארד שקל מתמלוגי גז טבעי ונפט. סכום זה אינו כולל מסים, היטלים ותשלומים נוספים שמשולמים למדינה במסגרת פעילות משק הגז. כלומר, הדוח מציג רק חלק אחד מההכנסות הציבוריות שנובעות ממאגרי הגז.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי “הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט”. לדבריו, משרד האנרגיה פועל להרחבת חיפושי הגז, להבאת חברות אנרגיה בינלאומיות להשקעה בישראל ולהגדלת תפוקת הגז, הן למשק המקומי והן לייצוא.
לוויתן מוביל בהכנסות, תמר וכריש אחריו
מאגר לוויתן היה מקור ההכנסה הגדול ביותר מתמלוגי גז טבעי בשנת 2025. ההכנסות ממנו הסתכמו בכ-833 מיליון שקל, על בסיס הפקה של כ-10.89 BCM גז טבעי וקונדנסט נלווה. מתוך ההכנסות מלוויתן, כ-699 מיליון שקל הגיעו מייצוא - כ-83.9% מסך ההכנסות מהמאגר.
מאגר תמר הניב למדינה בשנת 2025 הכנסות של כ-675 מיליון שקל, מהפקה של כ-10.04 BCM גז טבעי וקונדנסט נלווה. מאגר כריש תרם הכנסות של כ-433 מיליון שקל. בניגוד ללוויתן, עיקר ההכנסות מכריש הגיעו מהמשק המקומי: כ-315 מיליון שקל, שהם כ-72.7% מהכנסות המאגר, נבעו מאספקת גז לישראל. יתר ההכנסות הגיעו מייצוא קונדנסט. להרחבה: תמר פטרוליום: יכולת ההפקה ממאגר תמר עלתה לכ-1.35 BCF ביום
החלוקה בין המאגרים ממחישה את השינוי שעבר משק הגז הישראלי בשנים האחרונות. לוויתן נשען במידה רבה על יצוא, בעיקר לשווקים אזוריים, תמר ממשיך לשמש עוגן מרכזי לאספקה ולמכירות, וכריש הפך לחלק חשוב באספקת הגז למשק המקומי.
ההכנסות ירדו - אבל לא בגלל ירידה בחשיבות הגז
למרות הסכום הגבוה, במשרד האנרגיה מציינים כי ההכנסות מתמלוגי גז טבעי ונפט ירדו לעומת 2024. הסיבות המרכזיות לכך הן ירידת שער הדולר, שירד בשנת 2025 בכ-12.53%, וירידה של כ-15% בממוצע במחירי הנפט העולמיים בין 2024 ל-2025. שני הגורמים האלה השפיעו על מחירי הייצוא ועל ההכנסות בשקלים.
בנוסף, נרשמה ירידה של כ-3% בכמות הפקת הגז הכוללת לעומת השנה הקודמת. הירידה נבעה בין היתר ממבצע “עם כלביא” ומהפסקות הפקה לצורכי תחזוקה ושדרוג במאגרים. חלק מהעבודות כללו את חיבור קו ההולכה השלישי במאגרי לוויתן ותמר, שנועד להגדיל בעתיד את יכולת ההפקה ואת אמינות ההולכה.
לכן, הירידה בהכנסות אינה מעידה בהכרח על היחלשות מבנית של משק הגז, אלא בעיקר על שילוב של שער חליפין, מחירי אנרגיה עולמיים, אירועים ביטחוניים ועבודות תחזוקה. אם עבודות השדרוג יושלמו כמתוכנן וההפקה תגדל, הן עשויות לתמוך בהכנסות גבוהות יותר בשנים הבאות.
במקביל להכנסות מתמר: המדינה מחפשת מאגרי גז נוספים
בחודש אוגוסט 2025 הגיעה המדינה להסכם עם שותפי מאגר תמר, שהסדיר את הזכויות הכלכליות והמסחריות של המדינה במאגר תמר דרום-מערב. בעקבות ההסכם החלה המדינה לקבל תמלוגי-על כבעלים של נכס מדינה, נוסף על התמלוגים והמסים הרגילים. התשלומים החלו עם תחילת ההפקה ביולי 2025, ובמהלך השנה קיבל המשרד תמלוגי-על נטו בסך של כ-16.2 מיליון שקל.
להרחבה: מאגר תמר מגדיל תפוקה: יכולת ההפקה היומית עלתה ל-1.6 BCF
לצד ההכנסות מגז ונפט, נרשמו בשנת 2025 הכנסות של כ-18.8 מיליון שקל מתמלוגי מחצבים, בעיקר בשל ירידה בשער הדולר ובכמויות הכרייה לעומת 2024. בנוסף, נגבו כ-5.02 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים במסגרת הליכי רישוי שונים.
הדוח מתפרסם בזמן שמשרד האנרגיה מקדם הרחבה נוספת של חיפושי הגז בים התיכון. ישראל פתחה בתחילת יולי 2026 את ההליך התחרותי החמישי לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים שלה, במטרה לחזק את עתודות הגז המקומיות ולהגדיל את פוטנציאל הייצוא. ישראל צורכת כיום כ-14 BCM גז בשנה ומייצאת כמות דומה, בעיקר למצרים ולירדן, ובמשרד האנרגיה מעריכים שיש פוטנציאל לגילוי של עד כ-400 BCM נוספים.
