
מאגר תמר מגדיל תפוקה: יכולת ההפקה היומית עלתה ל-1.6 BCF
השלמת פרויקט ההרחבה בתמר מעלה את יכולת ההפקה היומית של המאגר לכ־1.6 BCF ומחזקת את פוטנציאל האספקה לשוק המקומי ולייצוא. עבור השותפויות במאגר מדובר באירוע תפעולי חיובי, כאשר ההשפעה הכלכלית בפועל תלויה בניצול הקיבולת החדשה, בביקושים ובתשתיות ההולכה
פרויקט תמר השלים את הרחבת יכולת ההפקה היומית המרבית שלו לכ-1.6 BCF ביום - כ-1.6 מיליארד רגל מעוקבת של גז טבעי ביום. מדובר בעלייה משמעותית לעומת יכולת ההפקה של המאגר לפני פרויקט ההרחבה, שעמדה על כ-1.1 BCF ביום, ובהמשך לדיווח מסוף מאי שלפיו הקיבולת כבר עלתה לכ-1.35 BCF ביום. ההודעה מסמנת שלב חשוב בפרויקט ההרחבה של מאגר תמר, אחד ממקורות הגז המרכזיים של ישראל.
לפי שברון, המפעילה של המאגר, פרויקט Tamar Optimization Project הושלם לאחר עבודות תשתית רחבות שכללו הנחת צינור ימי חדש באורך כ-150 קילומטרים מהמאגר אל פלטפורמת תמר, לצד השבת שלושה מדחסי גז לפעילות במתקן הקבלה היבשתי באשדוד. המדחסים נועדו להעלות את לחץ הגז במערכת ולשפר את יכולת הזרימה הכוללת של רשת ההולכה.
עבור שותפות תמר - ובהן ישראמקו, תמר פטרוליום, שברון, מובאדלה, דור גז ושותפות נוספות - מדובר בהתפתחות חיובית מבחינה תפעולית. המאגר יכול כעת להפיק יותר גז בתנאי תפעול מיטביים, ולכן הוא מסוגל לענות טוב יותר על ביקושים גבוהים בישראל ובשווקי הייצוא. גם עבור תומר אנרגיה, שמחזיקה בזכות תמלוגים מהפרויקט, ההרחבה עשויה לתמוך בתזרים בעתיד, ככל שהקיבולת החדשה תנוצל בפועל.
מה כולל פרויקט ההרחבה בתמר?
ההרחבה בתמר התבצעה בשני מוקדים עיקריים: בים וביבשה. החלק הימי כלל הקמת קו הולכה שלישי, שמחבר בין מאגר תמר, הממוקם כ-90 קילומטרים מערבית לחיפה, לבין פלטפורמת ההפקה של תמר, שנמצאת מול חופי אשקלון. הקו החדש מצטרף לשני קווי ההולכה הקיימים, ומאפשר להגדיל את כמות הגז שניתן להעביר מהמאגר לפלטפורמה. החלק היבשתי התמקד במתקן הקבלה באשדוד. שם הוחזרו לפעילות שלושה מדחסי גז, שתפקידם להעלות את לחץ הגז ולשפר את יכולת ההזרמה במערכת.
מבחינה תפעולית, מדובר ברכיב חשוב לא פחות מהקו הימי, משום שגם אם המאגר מסוגל להפיק יותר גז, יש צורך במערכת הולכה וקבלה שתדע להתמודד עם הכמויות הגבוהות יותר. שברון הציגה את השלמת הפרויקט כחלק ממדיניות רחבה יותר לחיזוק תשתיות האנרגיה בישראל ובאזור מזרח הים התיכון. החברה מפעילה בישראל גם את מאגר לווייתן, ובמקביל מקדמת פעילות אזורית נוספת בקפריסין, מצרים, יוון ומדינות נוספות באגן הים התיכון.
המשמעות המעשית היא שישראל משפרת את יכולת ההפקה של שני נכסי הגז המרכזיים שלה - תמר ולווייתן. בתמר ההרחבה הושלמה כעת, ובלווייתן הושלם לאחרונה קו הולכה שלישי נוסף. לפי שברון, שני הפרויקטים יחד מגדילים את יכולת ההפקה הימית הכוללת מ-2.4 ל-3.1 BCF ביום. זהו שיפור משמעותי בגמישות של מערכת הגז המקומית, במיוחד בתקופות שבהן הביקוש לחשמל עולה או כאשר שווקי הייצוא זקוקים לאספקה יציבה יותר.
תמר חוזר למרכז מפת הגז של ישראל
מאגר תמר החל להפיק גז בשנת 2013, והיה במשך שנים עמוד התווך של משק הגז הישראלי. בשנים האחרונות לווייתן הפך למאגר הדומיננטי יותר מבחינת הייצוא האזורי, אך תמר נותר נכס קריטי לביטחון האנרגטי של ישראל. הוא מספק גז לתחנות כוח, לתעשייה וללקוחות נוספים, ומשמש גם מקור אספקה לייצוא אזורי. הרחבת תמר מגיעה בתקופה שבה הביקוש לגז במזרח הים התיכון ממשיך להיות משמעותי. ישראל צורכת גז בעיקר לייצור חשמל, בעוד שמצרים וירדן נשענות בחלק מהתקופות גם על אספקה מישראל. עבור מצרים, הגז הישראלי חשוב במיוחד משום שהוא יכול לתמוך בשוק המקומי וגם בפעילות מתקני ההנזלה, שמאפשרים יצוא גז נוזלי לשווקים אחרים.
במובן הזה, הגדלת הקיבולת של תמר אינה רק אירוע נקודתי של השותפות. היא חלק מתמונה רחבה יותר של חיזוק תשתיות הגז הישראליות. ככל שלישראל יש יותר גמישות בהפקה ובהולכה, כך קל לה יותר לנהל ביקושים משתנים, עבודות תחזוקה, אירועים ביטחוניים או עלייה פתאומית בצריכת החשמל. עם זאת, יש לומר כי היכולת למכור יותר גז תלויה לא רק במאגר עצמו, אלא גם בצווארי בקבוק אפשריים במערכות ההולכה וביכולת של השווקים הקולטים לקלוט כמויות גבוהות יותר. לכן השלמת הפרויקט היא תנאי חשוב להגדלת הפעילות, אך לא היחיד.