60% מהזוכים בדירה בהנחה הם מילואימניקים - ומה נשאר ל-89 אלף הזכאים האחרים?

המספרים של ההגרלה ה-11 של "דירה בהנחה" מספרים הרבה יותר מסיפור על הטבה למילואימניקים. 114,848 משקי בית נרשמו ל-7,922 דירות. מתוכם 25,394 היו משרתי מילואים, כ-22% מהנרשמים. 4,734 מהם זכו, כמעט 60% מכלל הזוכים. כלומר, יתר 89,454 משקי הבית התחלקו ב-3,188 זכיות. סיכוי הזכייה של מילואימניק עמד בממוצע על כ-18.6%, לעומת כ-3.6% בקרב יתר הנרשמים - יותר מפי 5.

הנתון הזה גבוה אפילו מהמכסה הרשמית. משרד הבינוי והשיכון הקצה כ-50% מהדירות למשרתי מילואים פעילים, וכמחצית מהן ללוחמים. מנגנון ההגרלה בנוי בשלבים, כך שמי שמשתייך לקבוצת עדיפות מתמודד תחילה במסגרת הקבוצה הרלוונטית, ומי שממשיך לשלב הבא יכול להשתתף גם בהגרלה הכללית. לכן מכסה של 50% יכולה להסתיים בשיעור זכייה גבוה יותר בפועל.

מבחינת מי ששירת מאות ימים מאז אוקטובר 2023, ההיגיון ברור. השירות פגע בעבודה, בעסק, בלימודים ובחיי המשפחה, וחלק גדול מהמשרתים נמצאים בדיוק בגילים שבהם קונים דירה ראשונה. 62% ממשרתי המילואים הם בני 22-34, ו-37% מהם הורים לילדים מתחת לגיל 18. המדינה כבר מפצה אותם דרך תגמולים, מענקים והקלות נוספות, והעדפה בדיור היא חלק ממדיניות ההוקרה והפיצוי.

אבל דירה בהנחה שונה ממענק מילואים. זה משאב מוגבל מאוד. אם יש 7,922 דירות ויותר מ-114 אלף משקי בית שרוצים אותן, כל דירה שעוברת לקבוצת עדיפות יוצאת למעשה מהמאגר שבו מתחרים האחרים. ההנחה עצמה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים, ובפרויקטים ותיקים שבהם מחירי השוק עלו בין מועד התמחור למסירה הפער הכלכלי הגיע גם למיליון שקל ויותר.

כבר נכתב כאן על זוכים בתוכניות מחיר למשתכן שמכרו את הדירות ברווחים גדולים מאוד אחרי תקופת החסימה. בלוד, למשל, כמעט מחצית מהזוכים שנבדקו כבר מכרו או היו בתהליך מכירה אחרי שהמגבלה הסתיימה. המשמעות היא שהזכייה בתוכנית יכולה להפוך עם השנים לנכס הוני משמעותי, ולא רק להוזלה בתשלום החודשי על דיור.

כאן מתחילה שאלת הדיוק של הסיוע. המדינה מפעילה במקביל מערכת אחרת לגמרי: בשנת 2025 יותר מ-106 אלף משקי בית בעלי הכנסה נמוכה קיבלו מדי חודש סיוע בשכר דירה, בעלות שנתית כוללת של כ-1.5 מיליארד שקל. שם גובה ההטבה קשור למצב הכלכלי ולזכאות. בדירה בהנחה, לעומת זאת, זוג עם הכנסה גבוהה יכול להתחרות על אותה דירה מול משפחה שמתקשה לסגור את החודש, כל עוד שניהם עומדים בהגדרת חסרי דירה.

הפער בולט גם בתוך קבוצת המילואימניקים. נתוני הביטוח הלאומי מלמדים ש-55% מהמשרתים משתכרים מעל השכר הממוצע במשק. השירות עצמו מצדיק תגמול, אבל סטטוס של משרת מילואים אינו מדד ישיר להכנסה, להון עצמי או ליכולת לקנות דירה.

מכאן אפשר לבנות כמה מודלים שונים של מדיניות בלי לגרוע מהסיוע למשרתים. אפשר להחזיק מסלול דיור נפרד למילואימניקים, לתת מענק הון או סבסוד משכנתה לפי מספר ימי השירות, לתת הנחה ייעודית ברכישת קרקע, או להמשיך בהעדפה בתוך ההגרלות. לכל אפשרות יש חלוקה אחרת של העלות ושל הזוכים. השאלה היא אם תוכנית שמוגדרת כתוכנית לאומית לחסרי דירה צריכה להיות גם הכלי המרכזי לתגמול שירות מילואים.

העדפות נוספות מצמצמות עוד יותר את המאגר הפתוח. אחרי המילואימניקים מגיעה עדיפות לבני המקום, ובחלק מהפרויקטים יש מכסה לבעלי מוגבלויות. בראשון לציון, למשל, הוגרלו בהגרלה האחרונה 148 דירות מול יותר מ-23 אלף משקי בית שביקשו להשתתף. בדיקה קודמת שפורסמה כאן הראתה שבחלק מאזורי הביקוש לזכאי רגיל שאינו מילואימניק ואינו בן המקום נשאר סיכוי קטן במיוחד.

• אתר "דירה בהנחה" נסגר זמנית: מי יישאר ברשימת ההמתנה ומי יוצא ממנה?
• מסלולי הסיוע של המדינה ברכישת דירה: תעודת זכאות, הגרלות ותוכניות הדיור

הטבת המילואים עצמה גם משתנה לאורך זמן. לפני שנים ספורות משרתי המילואים היו בערך חמישית מהנרשמים ובחלק מההגרלות קיבלו מכסה של כ-20%. היום המכסה מגיעה ל-50% ובהגרלה האחרונה שיעור הזוכים בפועל הגיע לכ-60%. זה כבר שינוי באופי התוכנית, ולא תיקון קטן בתוך מנגנון קיים.

אפשר לתמוך בהעדפה למי ששירתו תקופות ארוכות ובמקביל לראות את הצד השני של החשבון: קרוב ל-90 אלף משקי בית שאינם מילואימניקים השתתפו בהגרלה האחרונה, ורק כ-3,200 מהם זכו. ביניהם זוגות צעירים, משפחות עם ילדים, עובדים בשכר נמוך ובינוני ואנשים שמנסים במשך שנים להגיע לדירה ראשונה.

כשהמילואימניקים מהווים קצת יותר מחמישית מהנרשמים וכמעט שלוש חמישיות מהזוכים, "דירה בהנחה" כבר פועלת בשני תפקידים שונים: תוכנית סיוע לחסרי דיור ותוכנית תגמול למשרתי מילואים. ככל שההנחה גבוהה יותר וכמות הדירות קטנה יותר, המתח בין שני התפקידים האלה גדל.