מאגר תמר הוא אחד מנכסי האנרגיה והתשתיות האסטרטגיים והחשובים ביותר של מדינת ישראל, והוא משקף את הפיכתה של המדינה למעצמת אנרגיה עצמאית בעלת השפעה גיאופוליטית אזורית. המאגר, הממוקם בים התיכון, משמש כעוגן מרכזי לאספקת גז טבעי נקי למשק המקומי לצורך ייצור חשמל ותעשייה, לצד יצוא גז קבוע למדינות שכנות, מהלך המהדק את הקשרים המדיניים והכלכליים של ישראל באזור. הדינמיקה הכלכלית של המאגר מנוהלת
על ידי קונסורציום של חברות אנרגיה מובילות, ישראליות ובינלאומיות, המזרימות מיליארדי שקלים לקופת המדינה באמצעות תמלוגים ומסים מיוחדים (כגון היטל ששינסקי). עבור החוסך והמשקיע הישראלי, למאגר תמר יש השפעה ישירה ועמוקה על תיקי הנכסים; החברות המחזיקות במאגר נסחרות
בבורסה לניירות ערך בתל אביב ומחזיקות במשקל משמעותי במדדי המפתח, מה שהופך את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של הציבור הרחב לשותפות ישירות ברווחי הפרויקט וחשופות לתנודות במחירי האנרגיה העולמיים וליציבות הביטחונית של אסדות הגז.
השלמת פרויקט ההרחבה בתמר מעלה את יכולת ההפקה היומית של המאגר לכ־1.6 BCF ומחזקת את פוטנציאל האספקה לשוק המקומי ולייצוא. עבור השותפויות במאגר מדובר באירוע תפעולי חיובי, כאשר ההשפעה הכלכלית בפועל תלויה בניצול הקיבולת החדשה, בביקושים ובתשתיות ההולכה
איש העסקים המתגורר במונאקו, צפוי לרכוש את חלקה של קבוצת אוורסט במאגר תמורת 250 מיליון דולר, ולהחזיק ב-14.5% מהמאגר; סכום העסקה מעניק למאגר שווי גבוה בהרבה מזה שלפיו קנה פרנקל את חלקו לפני כשלוש שנים
עליית מחירי האנרגיה הובילה את חברת החשמל להשתמש במיליארד מתוך 3 מיליארד שקל כדי להמשיך בפעילות רגילה - זאת בעקבות עצירת פעילות הפקת הגז וצפי להגדלת החוב לחברה, אבל מה יקרה כשהרזרבות ייגמרו? בינתיים, החברה מחכה למדינה ושולחת מסר עבה
השוק המקומי רשם עליה של 3% בצריכה ל-12.7 BCM (מיליארד מטר מעוקב). הייצוא זינק ב-29% ל-9.2 BCM. במאגרי הגז לוויתן תמר וכריש תנין יש כ-1,000 BCM. הצפי הוא לגידול בצריכה בשנים הבאות, אבל במקביל להתפתחות של תחום האנרגיות המתחדשות - והשאלה הגדולה: לכמה שנים ישראל צריכה 'לשמור' את הגז?
