אהרון פרנקל נתן חץ
צילום: יחצ, ויקיפדיה

אהרון פרנל ישקיע 685 מיליון שקל באלוני חץ בתמורה ל-10.2% מהמניות

איש העסקים אהרון פרנקל נכנס לחברת האחזקות לפי שווי של 6.7 מיליארד שקל (פרמיה של 23%) ויחזיק בכמות כמעט זהה לזו של נתן חץ, שצפוי להישאר בעל השליטה; במקביל, פרנקל מגדיל את האחזקות במאגר תמר
רוי שיינמן | (14)

עסקת ענק - איש העסקים אהרון פרנקל נכנס לחברת האחזקות אלוני חץ  אלוני חץ -1.48% בהשקעה של 685 מיליון שקל תמורת 10.2% מהמניות, ובכך נכנס לחברה שמתנהלת כיום ללא גרעין שליטה ועם נתן חץ שמחזיק 14% מהמניות ומחזיק בפועל בשליטה בחברה.

אהרון פרנקל; קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

אהרון פרנקל; קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

לאחר המהלך, פרנקל יוכל להפעיל לחץ על החברה שראתה את המניה שלה מאבדת כמעט מחצית מערכה מאז השיא בינואר 2022, בעיקר עקב עליות הריבית העולם שהביאה לחברה למחיקות גדולות בשווי הנכסים שלה

ההשקעה מגיעה מספר חודשים אחרי הגיוס של אלוני חץ בסך של 323.5 מיליון שקל. כשהחברה הודיעה על כוונתה לגייס המניה נפלה, אבל כתבנו כאן שדווקא ייתכן וההנפקה היא הזמדנות. כתבנו על היתרון של החברה בפריסה על שני תחומים - אנרגיה ונדל"ן דרך אמות  אמות 0.12% ואנרג'יקס אנרג'יקס 1.32% . כתבנו גם שכנראה צפויות עוד מחיקות אבל זה כנראה כבר מגולם במחיר. 

גם החוב של החברה בהיקף של 6 מיליארד שקל צפוי להצטמצם אם כי ה-FFO מספיק לה בדיוק לפריעת החובות לפי התכנית שלה, זו גם הסיבה העיקרית שהחברה בחרה לגייס אקוויטי באותו סיבוב. מאז אותה הנפקה, המניה קפצה כבר ב-15.5%.

גם שי זיגלמן אנליסט ביחידת המחקר בבנק הפועלים, רואה באלוני חץ הזדמנות: 

ברבעון השני של השנה רשמה החברה שערוכים שליליים בארה"ב ובבריטניה של 125 מיליון שקל ו-12 מיליון שקל בהתאמה ושערוכים חיוביים של 50 מיליון שקל בישראל, כך שברבעון החברה רשמה בנטו מחיקות של 87 מיליון שקל. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה שערוכים שליליים בהיקף של 416 מיליון שקל בהמשך לשערוכים שליליים של 4.6 מיליארד שקל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אלוני חץ רשמה ברבעון השני של השנה הפסד נקי של 140 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 452 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO לפי גישת ההנהלה הסתכם ב-155.6 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל. הכנסות הקבוצה מדמי שכירות הסתכמו ברבעון ב-344 מיליון שקל לעומת 332 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 32 מיליון שקל.

מניית אלוני חץ נסחרת לפי שווי של 5.45 מיליארד שקל אחרי ירידה של 4.7% השנה ועלייה של 8.4% בשנה האחרונה.

מניית אלוני חץ בשנה האחרונה

מניית אלוני חץ בשנה האחרונה

במקביל, פרנקל ממשיך להגדיל את אחזקתו במאגר תמר - פרנקל רכש את מקרן תש"י את אוורסט המחזיקה ב-3.5% ממאגר הגז תמר, ולאחר הרכישה פרנקל יחזיק ב-14.5% מהמאגר, לבד החזקתו בתמר פטרוליום הציבורית (שמחזיקה ב-16.75% מהמאגר) ב-24.91%.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משקיע 09/10/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    בכל עסקה יש את המחיר והזמן הנכון לעשותה.
  • 7.
    יאיר גולדמן 09/10/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    להוריד את הכובע
  • 6.
    יאיר3 08/10/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    את כל החברה ב 3.5 מליארד ש"ח בלי שותפים,להשביח אותה, ולהמשיך הלאה.
  • dw 08/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    3.5 מיליארד יהיה שווי לא זול מבחינתו ומאחר והוא איננו גוף פיננסי מקומי (כמו חברת ביטוח), היכולה להנות מסינרגיה מסויימת בשילוב של חברת כ"א בביזנס, לא ברור מדוע הוא יצליח יותר מאשר הנהלת החברה הנוכחית. אני מנחש שהוא לא משקיע כדי להפסיד כסף.
  • 5.
    לרון 07/10/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    פרנקל וחץ אינם קוטלי קנים!
  • צודק במאה אחוז (ל"ת)
    צור 09/10/2024 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ALL THE WAY DOWWN (ל"ת)
    דש 06/10/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
  • שטיין 09/10/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    חביבי, תפרגן קצת
  • 3.
    dw 06/10/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    לא חושב שיש לפרנקל יומרות להפוך לבעל שליטה. הוא טריידר וממילא אמות גדולה עליו, כאשר נתן חץ נחשב כמנהל מוצלח. במה פרנקל עדיף על נתן חץ מבחינת שאר המשקיעים? בכלום. הוא לא איש נדלן ואין לו שום ערך מוסף בניהול חברה כזו. מעריך שפרנקל קנה בשביל לעשות סיבוב קטן ותו לא, אחרי שהנייר ירד, מאזור ה 5000 ל 3000. הוא לא טריידר כזה מוצלח כי הנייר ביקר גם באלפיים אבל מניח שקשה לקנות בלוק גדול במחירי שפל. אם יצליח לקנות ב 3000 ולמכור ב 4000 אז זה יצא קופה יפה על 800 מלשח. זה שונה מאד מגזית גלוב, שם קנדה ישראל זממה להדיח את חיים כצמן העייף ולכן כצמן התמודד מולם. איזה ערך מוסף מביא פרנקל לשאר משקיעי אלוני חץ? כלום. פשוט כלום. לא רואה שום תמריץ למשקיעים אפילו לצייץ כנגד נתן חץ (בשונה מאד מזעם המשקיעים על כצמן שהמשיך לחלק דיבידנדים כשהלהבות כבר הגיעו לבית והאגחים טיפסו לדו ספרתי). השוק מאד מאד מעריך את נתן חץ.
  • כמה אנרגיה אתה מבזבז על לכתוב שטויות שאף אחד לא מבין (ל"ת)
    בזבוז זמן 09/10/2024 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 06/10/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
    השם יאיר דרכו
  • מבריק! (ל"ת)
    דור 09/10/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
  • לרון 08/10/2024 07:44
    הגב לתגובה זו
    אם אכן זה מה ש"יאיר" אז הוא בצרות!! ,למרות מוצאו הבני ברקי
  • 1.
    עושה חשבון 06/10/2024 08:29
    הגב לתגובה זו
    הורדת הריבית הראלית תיצור אוטומטית שערוכים חיוביים של אלוני חץ .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?