כך הבינה המלאכותית מנהלת את המלחמה מול איראן

המתיחות בין ארה"ב וישראל לבין איראן הסלימה למלחמה מלאה עם מבצעים משותפים שכוללים התקפות אוויריות נרחבות על מתקנים גרעיניים ומטרות צבאיות. מערכות בינה מלאכותית הפכו למרכזיות בתהליך, ומאפשרות ניתוח נתונים בקצב גבוה שמקצר זמני תגובה משעות לדקות. השימוש בטכנולוגיה זו לא מוגבל לשדה הקרב, אלא משתרע על כל השרשרת, החל מאיתור איומים ועד הערכת תוצאות.

נתונים עדכניים מראים כי מאז תחילת המבצעים הותקפו קרוב ל-4,000 מטרות באמצעות כטב"מים, מטוסי קרב ומפציצי B-2 שמבססים על נתיבי טיסה אופטימליים שמחושבים אוטומטית. המערכות מאפשרות תיאום בין מאות כלי טיס בו זמנית, מה שמפחית סיכונים ומגביר יעילות. בד בבד, יש מידע מלא על כל התקיפות והממצאים עוד מהמבצע הקודם ביוני - "עם כלביא". כלומר, דמיינו מידע על כל פעולה שהיתה אז והיום, ממצאים, מסקנות של כל תקיפה, וכל המידע במקום אחד ובזמן אמת. בדרך הזו יודעים להגיד לדוגמה - איפה היו משגרים, איך שוגרו טילים, איפה כנראה יש עדיין טילים, ובכלל - מקבלים תמונה על האמל"ח של האיראנים, על היכולות, על המקומות שבהם יש כוחות. זה מידע שמנתחים אותו בזמן אמת ומקבלים תוצאות של - איך לתקוף ואיפה לתקוף. 

 הבינה המלאכותית משפרת את היכולות - ההתקדמות הזו מאפשרת להתמודד עם כמות נתונים שבעבר הייתה מציפה את המערכות.

• בית שמש תשפץ מנועי F-16 של מדינה זרה עד 30 מיליון דולר
• טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מודיעין במהירות שלא הייתה בעבר

בינה מלאכותית מנתחת כמויות עצומות של מידע ממקורות מגוונים, כמו תמונות לוויין, הקלטות שיחות ומכ"מים. לדוגמה, אם בעבר אנליסטים אנושיים יכלו לבדוק רק כ-4% מהנתונים בשל מגבלות זמן, כיום המערכות מסננות ומדגישות דפוסים חשודים, כמו תנועת רכבים או משגרי טילים. זה מאפשר לכוחות להתריע על פעילות חריגה באזורים ספציפיים, כמו מתקנים תת-קרקעיים באיראן.

בישראל, מערכות כמו Habsora ו-Lavender, שפותחו בשנים האחרונות, משמשות לזיהוי מטרות בזמן אמת. הן משלבות נתונים ממצלמות ומכ"מים כדי ליצור תמונה מקיפה, מה שמגדיל את מספר היעדים האפשריים. אם אדם רגיל יצטרך שעות כדי לנתח צילום לוויין, המערכת עושה זאת בשניות, ומציעה המלצות מבוססות על אלגוריתמים שמזהים שינויים זעירים, כמו חום ממנועים או תנועה לא סדירה. 

עם זאת, האיכות תלויה בגורמים חיצוניים, כמו מזג אוויר שמפריע לצילומים, מה שדורש בדיקה אנושית כדי למנוע טעויות. במלחמה הנוכחית, זה סייע להתמודד עם מתקפות טילים איראניות. 

• אילת מתרחבת עם אלפי דירות ומגדלים חדשים, אבל הרפואה מקרטעת והרכבת תקועה
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ

בתכנון, בינה מלאכותית מריצה סימולציות כדי לבחון תרחישים שונים. לדוגמה, אם יעד משתנה, המערכת מעדכנת אוטומטית את סוג החימוש, נתיבי הטיסה ותדלוק אווירי. בעבר, תהליך כזה נמשך שבועות בגלל צורך בתיאום בין מומחים, אבל כיום הוא לוקח דקות.

בארה"ב, פרויקט Maven משלב מודלים כמו Claude  של אנתרופיק לניתוח מודיעין וזיהוי מטרות. זה מאפשר לתכנן התקפות משולבות, כמו שימוש בנחילי רחפנים שמתואמים עם כוחות קרקעיים. להרחבה: אנתרופיק והפנטגון חוזרים לדבר - צבא ארה"ב ישתמש בכלי ה-AI של החברה. המערכת בודקת אלפי אפשרויות, בוחרת את האופטימלית ומפחיתה סיכונים, כמו חשיפה לאש נ"מ. גם המערכות של פלנטיר משמשות למערכה. 

הערכת הנזק אחרי התקיפות

לאחר התקיפה, מערכות עיבוד תמונה משוות צילומים לפני ואחרי כדי לקבוע אם המטרה הושמדה. הן משלבות נתונים ממקורות כמו חתימות חום ומכ"ם, מה שמאפשר קביעה מדויקת. לדוגמה, אם מתקן נפגע חלקית, המערכת מציעה מהלכים נוספים להשלמה.

עדיין נדרש שיקול דעת אנושי - למרות ההתקדמות, ההחלטות הסופיות נשארות בידי מפקדים. הסתמכות יתר על המלצות ממוחשבות עלולה להוביל לטעויות, כמו זיהוי שגוי של אזרחים כמטרות. במלחמה זו, AI סייעה להפחית, על פי ההערכות, נפגעים אזרחיים  בשיעור משמעותי, בהשוואה למבצעים קודמים, אבל אתגרים מוסריים נשארים.

הטכנולוגיה צפויה להתרחב, עם השקעות של 14 מיליארד דולר בשנה בארה"ב וחטיבות AI חדשות בצה"ל. להרחבה: סוף עידן החייל האנושי? צה"ל, הפנטגון וסין במירוץ לשדה הקרב האוטונומי. זה מאפשר ניהול לוגיסטיקה טוב יותר, כמו אספקת תחמושת בזמן אמת, וכנראה הכי חשוב - ניהול ותכנון מלחמה, אבל דורש פיקוח.