סוף עידן החייל האנושי? צה"ל, הפנטגון וסין במירוץ לשדה הקרב האוטונומי

אחרי עשרות אלפי כלים אוטונומיים שהופעלו בשטח במהלך מלחמת עזה ולבנון, צה"ל עובר משלב הניסוי לשלב הארגוני המלא. הרמטכ"ל אייל זמיר החליט השבוע על הקמת חיל רובוטים ייעודי, מהלך שממסד את מה שהתרחש כבר בפועל במלחמה האחרונה. בעוד ישראל נערכת לשינוי הזה, ארצות הברית כבר משקיעה 14.2 מיליארד דולר בשנה, סין מציגה "כלבים רובוטיים" חמושים, ואוקראינה שואפת להפעיל 15,000 רובוטים קרקעיים בטווח של חודשים. המירוץ העולמי לשדה קרב אוטונומי החל - והשאלה כבר אינה אם רובוטים יהיו חלק מהלחימה, אלא מי ישלוט בטכנולוגיה הזו.

מעזה לכלל צבאות העולם: איך הפך הרובוט לכוח מרכזי

בעבר שולבו רובוטים ורחפנים בצה"ל ככלי משלים בלבד, כעת הם הופכים לנדבך מרכזי בבניין הכוח בכל הזרועות. במהלך הלחימה בעזה ובלבנון הופעלו רובוטים קרקעיים לסריקת מנהרות ופעולה בשטחים ממולכדים, נגמ"שים אוטונומיים שנשאו חומרי נפץ לניקוי שטחים לפני כניסת כוחות, דחפורי D9 שנשלטו מרחוק, כלי שיט בלתי מאוישים בים, וכטב"מים ורחפנים לאיסוף מודיעין ותקיפה מדויקת. מדובר במערך רחב ולא נקודתי – עשרות אלפי כלים שולבו בשדה הקרב.

זה לא קורה רק בישראל. אוקראינה הפכה למעבדת הניסויים האמיתית של המאה ה-21 למלחמה רובוטית. הצבא האוקראיני מפעיל מאות רובוטי THeMIS מתוצרת אסטוניה - רכבים משוריינים מעקבים ששוקלים 1,600 קילוגרם ומבצעים משימות פינוי פצועים, שינוע תחמושת וסריקת מסלולים. בניגוד לישראל שמתחילה רק עכשיו לארגן חיל ייעודי, אוקראינה כבר הודיעה על שילוב אלפי רובוטים קרקעיים והיעד שלה ל-15 אלף "חיילים רובוטים" הוא מרשים.

מעבר לים, הפנטגון האמריקאי משקיע סכומים שמגמדים את כל שאר המדינות: 14.2 מיליארד דולר בשנה על בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות. תוכנית Replicator, שקיבלה מיליארד דולר ב-2025, מטרתה לפרוס אלפי רחפנים וכלי שיט אוטונומיים בשנתיים הקרובות. סין, מצידה, מציגה בתדירות הולכת וגוברת הדגמות של כלבים רובוטיים מרובעי רגליים חמושים ברובים אוטומטיים, וב-2024 סירה אוטונומית מסוג Liaowangzhe II שמסוגלת לניווט עצמאי באמצעות AI. רוסיה מפתחת את פלטפורמת Marker הקרקעית ואת מל"ט הקרב הכבד S-70 Okhotnik-B.

מה משנה חיל רובוטים ייעודי? חמישה יתרונות מכריעים

החיל החדש בצה"ל ירכז את כל התחום וישלים את מנהלת ה-AI והאוטונומיה במפא"ת, הגוף המשותף למשרד הביטחון ולצה"ל שמוביל פיתוח ובניית כוח בתחומים אלה. הריכוז תחת גוף אחד יאפשר איגוד ידע, פיתוח מהיר יותר, רכש מרוכז והטמעה שיטתית בכל היחידות. עד כה היכולות היו מפוזרות בין יחידות שונות, כעת יהיה גוף שאחראי ומכיל את הכול - מתכנון תורות לחימה ועד אימון מפעילים.

היתרון הראשון והמרכזי: הפחתת סיכון לחיי אדם. במקום לשלוח כוח רגלי לסרוק בניין חשוד במטענים, רובוט קרקעי ייכנס ראשון, ימפה את הסיכון וישדר תמונה בזמן אמת. אם המקום ממולכד, נגמ"ש אוטונומי יטפל בו מרחוק. הצבא האוקראיני דיווח כי הפעלת רובוטי THeMIS בחזית הקרקעית הפחיתה משמעותית את מספר הנפגעים בקרב חיילים שהיו נדרשים להיכנס לאזורים מסוכנים.

יתרון שני: מענה למחסור בכוח אדם. צה"ל, כמו צבאות מערביים אחרים, מתמודד עם אתגר דמוגרפי. בישראל, מחסור הכוח אדם חמור במיוחד בשל הצורך בשמירה על מספר חזיתות במקביל. רובוטים יכולים לבצע משימות שבעבר דרשו כוח אדם רב – סיורים, שמירה על נקודות קבועות, שינוע ציוד – ולפנות חיילים למשימות מורכבות יותר.

יתרון שלישי: קצב פעולה מהיר יותר. רובוטים לא זקוקים לשינה, אוכל או מנוחה. הם יכולים לפעול 24/7 בזירות צפופות כמו שטח עירוני או רשת מנהרות. בניסוי שערכה אוקראינה באפריל 2025 עם 70 רובוטים קרקעיים, מרבית הרכבים השלימו מסלול של 10 קילומטרים בתנאים קשים תוך שמירה על ביצועים גבוהים לאורך זמן.

יתרון רביעי: יכולות תיאום רב-ממדיות חסרות תקדים. החיל יטפל בשילוב מערכות אוטונומיות בכל פלטפורמה – יבשה, אוויר וים. לא רק רחפנים בודדים, אלא מערכות חישה חכמות, ניווט אוטונומי ותקיפה משולבת שמתואמות ביניהן. דוגמה מעשית: להקת רחפנים שמתקשרת ביניהם, מחלקת משימות ומתאימה עצמה בזמן אמת אם אחד נופל. כפי שמתואר בהרחבה בכתבה "אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב" בביזפורטל, צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע ומשלב רובוטיקה היברידית אווירית-קרקעית.

יתרון חמישי: שדרוג טכנולוגי מתמיד של כוח קיים. הקמת החיל פירושה גם שדרוג אמצעי הלחימה הקיימים כך שיכללו יכולות AI מובנות – זיהוי אוטומטי של מטרות, ניווט ללא GPS באזורים שבהם הוא מופרע, או תיאום אוטומטי בין מספר כלי רכב.

פנטגון נגד בייג'ין: המירוץ הבלתי נראה שמתרחש ברקע

בעוד ישראל ממסדת את החיל החדש, המעצמות הגדולות נמצאות במירוץ חימוש טכנולוגי שמזכיר את תקופת המלחמה הקרה. ב-2023, סגנית שר ההגנה האמריקאית קתלין היקס הודיעה על מטרה שאפתנית: "לפרוס מערכות אוטונומיות בהיקף של אלפים מרובים, בתחומים מרובים, תוך 18-24 חודשים." הפנטגון מכוון ישירות לסין, שאינה מסתירה את השאיפות שלה להפוך למעצמת AI מובילה עד 2030.

הטכנולוגיה האמריקאית מתמקדת באלגוריתמים מתוחכמים שמאפשרים לנשק לפעול בסביבות שבהן GPS ותקשורת מנותקים לחלוטין - יכולת שתלויה במוליכים למחצה מתקדמים שארה"ב ובעלות בריתה שולטות בהם. סין, לעומת זאת, מציגה "טכנולוגיית נחילים" – מל"טים וכלי שיט בלתי מאוישים שיכולים לתקוף בתיאום, בטקטיקה שמכונה "נחיל הכרישים", שנועדה להרתיע כוחות אמריקאיים.

רוסיה, מצידה, מפתחת פתרונות זולים יותר ומותאמים לשימוש מיידי בחזית. הניסיון שלה עם פלטפורמת Marker הקרקעית בשדות הקרב האוקראינים היה מעורב - במרץ 2025, שישה רובוטים מסוג Courier חמושים במטולי רימונים אוטומטיים ניסו לתקוף ליד אבדייבקה, אך נהרסו במהירות על ידי מל"טים אוקראינים. עם זאת, רוסיה ממשיכה לשכלל את המערכות.

הדילמה האתית: מי מחליט מתי לירות?

ההתקדמות הטכנולוגית מעלה שאלות עמוקות על שליטה אנושית, אחריות וסוגיות אתיות. בנובמבר 2025, העצרת הכללית של האו"ם העבירה החלטה היסטורית שקוראת למשא ומתן על הסכם משפטי מחייב בנושא נשק אוטונומי קטלני (LAWS) עד 2026. 156 מדינות תמכו בהחלטה, אך חמש מדינות התנגדו בנחרצות – ביניהן ארצות הברית ורוסיה. המסר ברור: מעצמות צבאיות מובילות אינן מוכנות לאפשר לחוק הבינלאומי להגביל את שילוב הבינה המלאכותית בכוחות המזוינים שלהן.

צה"ל מדגיש כי מערכות אוטונומיות דורשות שמירה על פיקוח אנושי, במיוחד בתקיפה, כדי למנוע טעויות. ישראל שומרת על עקרון שהאדם הוא שמחליט בסופו של דבר על שימוש בכוח קטלני. בניגוד למודלים "אנושיים בלולאה" (human-in-the-loop) שבהם מפעיל חייב לאשר כל פעולה, קיימים מודלים "אנושיים על הלולאה" (human-on-the-loop) שבהם מפעיל יכול להתערב אך המערכת יכולה לפעול באופן עצמאי. הוויכוח העולמי על האיזון הנכון עדיין נמשך.

דו"ח של האו"ם מ-2021 טען כי ניסוי ראשון של מל"ט ציד אוטונומי לחלוטין, מתוצרת יצרנית נשק טורקית, התרחש בלוב במרץ 2020. עם זאת, חברות כמו Palantir פלנטיר מעריכות שיכולות אלה עדיין רחוקות מספר שנים מיישום מלא.

הקמת חיל הרובוטים בצה"ל, במקביל למירוץ החימוש הגלובלי, משרטטת שלושה תרחישים אפשריים למלחמות העתיד:

תרחיש ראשון - מלחמת נחילים: שדות קרב שבהם מאות או אלפי רחפנים ורובוטים קרקעיים פועלים בתיאום מלא, מחפשים מטרות ומתקפים באופן עצמאי תחת פיקוח אנושי רחב. הצד שישלוט ביכולת לייצר נחילים גדולים יותר ולנהל אותם בצורה יעילה יקבל יתרון מכריע. המחקר של מרכז לימודי נשק להשמדה המונית של האוניברסיטה להגנה הלאומית של ארה"ב מזהיר ש"מלחמות נחילים" יקצרו את חלון הזמן לקבלת החלטות ויגדילו את הסיכון להסלמה.

תרחיש שני - מלחמה היברידית עירונית: בשטחים בנויים צפופים כמו עזה או חלבון, רובוטים קרקעיים יהפכו לכוח העיקרי בניקוי בניינים וסריקת מנהרות. החיילים האנושיים יפעלו בעומק שני - מתאמים, מפקדים ומטפלים במשימות מורכבות שדורשות שיקול דעת. הצבא האוקראיני כבר מדווח על שימוש מוצלח ברובוטים לשריפת עמדות אויב, הנחת תיל תיחום, ואפילו מערכות הגנה אווירית ניידות.

תרחיש שלישי - מירוץ חימוש AI בלתי מבוקר: ללא הסדרה בינלאומית, כל מדינה תמשיך לפתח מערכות אוטונומיות יותר ויותר, מה שיוביל למצב שבו מהירות התגובה של AI כה גבוהה שבני אדם לא יוכלו להתערב בזמן אמת. זהו התרחיש שמדאיג מומחים ביותר, כיוון שהוא עלול להוביל לאירועים בלתי מבוקרים בגלל תקלה טכנולוגית או טעות אלגוריתמית.

מעבר לצד המבצעי, למהלך השפעה כלכלית ותעשייתית ישירה. חברות ישראליות כמו אלביט, התעשייה האווירית, רפאל וסטארט-אפים בתחום האוטונומיה צפויות לראות ביקוש גבוה יותר, מה שמאיץ פיתוחים ומחזק את האקו-סיסטם המקומי. צה"ל כבר משלב טכנולוגיות כאלה בהיקפים גדולים, ומיסוד החיל ירחיב זאת לשנים הבאות כחלק מתוכנית רב-שנתית רחבה יותר.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין חיל רובוטים חדש לבין השימוש הקיים ברחפנים ורובוטים? החיל החדש ירכז את כל הפיתוח, הרכש, ההטמעה והתורה תחת גוף אחד, במקום פיזור בין יחידות. זה יאפשר שילוב שיטתי בכל הזרועות, תיאום רב-ממדי והגדלת סדר הכוחות האוטונומי. השימוש עד כה היה נקודתי ומבוזר, ללא גוף מרכזי שמתכלל את כל התחום.

האם רובוטים יחליפו חיילים לגמרי בעתיד הקרוב? לא. המטרה היא לצמצם סיכון ולתמוך בכוח האנושי, לא להחליפו. רובוטים יטפלו במשימות מסוכנות כמו סריקת מנהרות או ניקוי שטחים ממולכדים, אך החלטות מרכזיות, תיאום כוחות ופעולה במגע ישיר יישארו בידי לוחמים. הפיקוח האנושי נשמר, במיוחד בנוגע לשימוש בכוח קטלני.

איך ההקמה תשפיע על התעשייה הביטחונית הישראלית? היא תגדיל ביקושים מקומיים, תאיץ פיתוחים ותחזק חברות וסטארט-אפים. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים שבועית, והחיל ירחיב הזמנות לטכנולוגיות אוטונומיות. זה יוביל לצמיחה כלכלית בתעשייה המקומית, יחזק מעמד של חברות כמו אלביט והתעשייה האווירית, ויגדיל את פוטנציאל הייצוא.

מהן הסוגיות האתיות העיקריות בהפעלת מערכות רובוטיות? העיקרית היא שמירה על שליטה אנושית בתקיפה כדי למנוע טעויות. צה"ל מדגיש פיקוח, אך הדיון העולמי על נשק אוטונומי קטלני מחייב גבולות ברורים. ישנן גם שאלות לגבי אחריות משפטית במקרה של טעויות, הגנה על אזרחים, והסיכון שמערכות יפעלו בניגוד לכוונות מפעיליהן. ההתקדמות כאן מותאמת לאיומים אך כפופה לעקרונות משפטיים ובינלאומיים.