המיפוי הגיאותרמי, כפי שבוצע על ידי המכון הגיאולוגי
המיפוי הגיאותרמי, כפי שבוצע על ידי המכון הגיאולוגי

לקראת גיוון אנרגטי: משרד האנרגיה יבחן הפקת חשמל מחום תת-קרקעי

מדובר באנרגיה נקיה, המופקת באמצעות חום תת קרקעי. המהלך נועד לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל, להפחית פליטות וליצור ייצור חשמל יציב ורציף – תוך שיתוף פעולה עם ארה"ב וגרמניה

מירב ארד |
נושאים בכתבה חשמל

משרד האנרגיה והתשתיות החל בבחינה ראשונה של אפשרות שילוב אנרגיה גיאותרמית במשק החשמל הישראלי. מדובר באנרגיה מתחדשת המופקת מחום תת-קרקעי, והמשרד מקדם כיום צעדים ראשונים לבדיקת הפוטנציאל הטכנולוגי, הכלכלי והרגולטורי שלה. במשרד בוחנים קידום פיילוט ראשון שיסייע לצבור ידע מקצועי, לבחון היבטים סביבתיים וכלכליים ולגבש מסגרת רגולטורית שתאפשר פיתוח עתידי של התחום.

 כיצד תתרום אנרגיה גיאותרמית למשק החשמל בישראל

 אנרגיה גיאותרמית יכולה לספק ייצור חשמל רציף ויציב לאורך כל שעות היממה, בניגוד לאנרגיה סולארית ורוחנית התלויות בתנאי מזג האוויר. במשק הישראלי, שמתאפיין בתלות גבוהה בגז טבעי, היא עשויה לשמש כמקור בסיסי (baseload) שישלים את האנרגיה המתחדשת הקיימת, להפחית את התלות בדלקים מאובנים ולחזק את הביטחון האנרגטי. בנוסף, טביעת הרגל הסביבתית שלה נמוכה, והיא יכולה לתרום להפחתת פליטות גזי חממה ולשיפור איכות האוויר.

 שימוש באנרגיה גיאותרמית בעולם

 כיום והשפעתה כיום משתמשים באנרגיה גיאותרמית לייצור חשמל במדינות רבות. באיסלנד היא מספקת כ-25–30% מהחשמל וכ-90% מחימום הבתים. המעבר לאנרגיה גיאותרמית אפשר לאיסלנד להפוך למדינה עם חשמל זול מאוד, למשוך תעשיות אנרגיה-אינטנסיביות כמו ייצור אלומיניום ומרכזי נתונים, ולחסוך מיליארדים בייבוא דלקים – חיסכון שמוערך בכ-7% מהתמ"ג השנתי. בניו זילנד מהווה האנרגיה הגיאותרמית כ-18% מייצור החשמל ומספקת יציבות לרשת החשמל לצד מקורות מתחדשים אחרים.

בארה"ב, המובילה העולמית בכושר ייצור, תורמת הגיאותרמית לאספקה רציפה בקליפורניה ובנוואדה ומסייעת בהפחתת פליטות. גם באיטליה, הפיליפינים, אינדונזיה, טורקיה וקניה היא מהווה חלק חשוב מהמשק החשמלי ומספקת חשמל זול ויציב שתומך בצמיחה כלכלית.

הפוטנציאל בישראל וקידומו

 סקירה של המכון הגיאולוגי מ-2008, שמעודכנת במחקרים מאוחרים יותר, מצביעה על פוטנציאל גיאותרמי באזורים מסוימים בישראל. האזור הבולט ביותר הוא דרום רמת הגולן, שבו זוהתה אנומליה תרמית המאפשרת להגיע לטמפרטורות של כ-150 מעלות צלזיוס בעומק של כ-2.5 קילומטרים. בחלקים נרחבים אחרים של הארץ ניתן להגיע לטמפרטורות דומות בעומקים של 5–8 קילומטרים. עם התקדמות טכנולוגיות הקידוח, אזורים אלה עשויים להפוך לכדאיים מבחינה כלכלית. 

המשרד מקדם שורה של צעדים מקצועיים, בהם: הקמת קבוצת עבודה ייעודית לבחינת ההיבטים האסטרטגיים והרגולטוריים; שיתוף פעולה עם גרמניה במסגרת הסכם האנרגיה הדו-צדדי; הגדרת האנרגיה הגיאותרמית כנושא מרכזי במרכז US-Israel Energy Center, בשיתוף עם משרד האנרגיה האמריקאי. 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי "המהלך לבחינת השימוש באנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם". 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, הוסיף כי "קידום פרויקטים של אנרגיה גיאותרמית בישראל יאפשר לבזר ולגוון את ייצור האנרגיה המתחדשת. אנו תומכים בפיתוח כלל ההיבטים של התחום, החל ממחקרים באקדמיה ובתעשייה, דרך מיפוי ואיתור אתרים, ועד לתמיכה בטכנולוגיות חדשניות לקידוח יעיל". 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה