הראל סירבה להמשיך קצבת נכות של 100% - מה קבע ביה"ד?

סימה אביטן, ילידת 1980, עבדה בעבר בעיריית חדרה בתפקיד פקידותי. ב-2014 היא חלתה במחלת לימפומה בעור (מיקוזיס פונגואידס), ומאז היא לא עובדת. המוסד לביטוח לאומי קבע לה נכות רפואית יציבה בשיעור של 100%, וגם קרן הפנסיה של הראל הכירה בזכאותה לקצבת נכות מלאה - עד סוף 2023.

אלא שכשאביטן ביקשה להמשיך לקבל את הקצבה, הגיעו הבשורות הרעות. הרופא של הקרן קבע שהיא זכאית לקצבה בשיעור 65% בלבד. היא ערערה, אבל גם הוועדה הרפואית דחתה את הערר ואישרה את ה-65%. גם הוועדה לערעורים, השלב האחרון בתוך קרן הפנסיה, דחתה אותה. אביטן, באמצעות עו"ד אדיר שויגמן, הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב.

המחלוקת נסבה בעיקר סביב תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. אביטן מטופלת באינטרפרון, תרופה שניתנת פעם בשבוע, ושגורמת לה לתופעות לוואי קשות - תסמינים דמויי שפעת, כאבים בעצמות, חולשה והתקשות בשרירים, שנמשכות לפי הטענה יומיים-שלושה לאחר כל טיפול.

"מחלה כרונית ללא פתרון"

ד"ר גפן טמיר, מומחה ברפואה תעסוקתית מטעם התובעת, קבע כי יש לראות בה כמי שאיבדה את כושר עבודתה באופן מלא לצמיתות. הוא טען בוועדה כי, "מהטיפול באינטרפרון יומיים שלושה לא מתפקדת... לא יכולה להתחייב למעסיק. לא מכיר מעסיק שמוכן לקבל עובד שנעלם לו שלושה ימים... מחלה כרונית ללא פתרון".

• הראל תשקיע 150 מיליון שקל בקרן של רובי קפיטל
• אחרי 550% בשנה וחצי - המבורגר בהמלצת מכירה להראל: מממש ב-1.2 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, ד"ר אנטוניו קוטלר, מומחה אונקולוגי שמונה מטעם הוועדה, קבע שמבחינת המחלה הבסיסית עצמה, שתסמיניה העיקריים גרד וקילופי עור - אין מניעה לעבודה משרדית מלאה. עם זאת, הוא ציין כי לטיפול התרופתי יש תופעות לוואי "לא מעטות", שהן אינדיבידואליות, ואין באפשרותו לתת קביעה רפואית מושכלת לגבי אבדן כושר העבודה, משום שלא ניתן לאמוד את עוצמתן באופן אובייקטיבי.

בית הדין, בהרכב של השופטת מרב חבקין ונציגי הציבור מר אברהם קמינסקי וגב' רחל זיתוני, מצא שכאן בדיוק נמצאת הבעיה. הוועדה לערעורים אמנם סיכמה את עמדת ד"ר קוטלר, אבל בהחלטה הסופית שלה היא לא התייחסה לנושא של תופעות הלוואי, מעבר לאזכור תלונות התובעת.

הוועדה צריכה להסביר

כפי שנקבע בפסק הדין: "לא ברור מדוע היא סבורה, כי בהינתן תופעות לוואי קשות כמתואר על ידי התובעת, היא איבדה את כושר עבודתה רק באופן חלקי". בית הדין הוסיף שאם הוועדה לא מקבלת את עמדת התובעת לגבי עוצמת התופעות, עליה לציין ולהסביר מדוע. ואם היא כן מקבלת את עמדתה, עליה להסביר מדוע מסקנתה שונה מזו של ד"ר טמיר.

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• תביעה לעמלה של 3.2 מיליון שקל בעקבות מכירת שניב תעשיות נייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

בית הדין גם דחה את הניסיון של הראל פנסיה, באמצעות עו"ד אורית גולדנר, לטעון שמכיוון שתופעות הלוואי מוגבלות ליומיים בלבד, התובעת אינה עונה להגדרת נכה בשיעור של 100%. בית הדין קבע כי מדובר בפרשנות של הנתבעת להחלטה לקונית של הוועדה, שלא נרשמה בהחלטה עצמה. בנוסף, נקבע כי "מחלות רבות הן בעלות אופי תנודתי ו/או התקפי ושאלת אבדן כושר העבודה מחייבת ניתוח מושכל", ולא חישוב פשוט של כמה הימים שבהם יש תופעות.

בסופו של דבר, בית הדין קיבל את התביעה והורה להחזיר את עניינה של אביטן לוועדה הרפואית לערעורים, כדי שתדון מחדש בערר תוך התייחסות מנומקת לחוות הדעת של ד"ר טמיר ושל ד"ר קוטלר ולטענות לגבי תופעות הלוואי. אביטן רשאית להתייצב לוועדה עם עורך דינה ורופא מטעמה. הראל פנסיה חויבה בהוצאות משפט בסכום של 4,000 שקל.