קרנות נאמנות (גרוק)
קרנות נאמנות (גרוק)

אתם מקבלים "קנס" של 5% בכניסה לקרנות האלה אבל משלמים 0 דמי ניהול - האם כדאי?

בהראל מנצלים עמלה עתיקה - שיעור הוספה - כדי לדחוף אותכם להשקיע לטווח ארוך - הקרנות של הראל הן עם שיעורי ההוספה הגבוהים במערכת כשהשתיים הבאות באות עם קאץ' - "קנס" של 5% בכניסה אבל 0 דמי ניהול; זרקור על 2 קרנות: אחת גמישה ותנודתית עם תשואות יפות, השניה אג"חית שמי שהשקיע בה לפני שנה - עדיין מופסד

מנדי הניג |

שיעור הוספה, למי שלא מכיר, היא בעצם עמלה שנגבית בעת רכישת יחידות בקרן. יש לא מעט משקיעים שמופתעים לגלות את העמלה הזאת אחרי שהם קנו קרן ומבינים בדיעבד את המשמעות של העמלה הזאת. 

שיעור הוספה זה לא דמי ניהול שוטפים או עלות שמתחלקת לאורך השנה, זה כמו תשלום שאם נגדיר אותו בהגדרה פחות מעודנת - זה "קנס" בכניסה. 

למרות שברוב הקרנות כבר שיעורי ההוספה כמעט ונעלמו או נושקים לאפס, עדיין, בהראל אפשר לראות כמה וכמה קרנות עם שיעור הוספה של 2% ויותר כששתי קרנות, הגדילו לעשות וכבשו את הטבלה עם שיעור הוספה של 5%, הרמות הכי גבוהות במערכת. 

זה אומר שכשאתם נכנסים לקרנות האלה אתם משלמים כבר ברכישה מחיר גבוה יותר ממחיר היחידה, כך שאתם צריכים שהקרן תייצר תשואה של יותר מ-5% רק כדי להחזיר אותכם לנקודת האפס.

אבל יש פה קאץ'. בשתי הקרנות האלה דמי הניהול הם 0%. כלומר, הראל לא גובה ממכם דמי ניהול שוטפים, אלא מעבירה כמעט (למעט דמי נאמנות של כ-0.04%) את כל העלות לרגע הכניסה.

יש פה היגיון מבחינת מנהל הקרן. שיעור הוספה גבוה מרחיק משקיעים קצרים, ממתן תנודתיות ברמת הפדיונות ומעודד את מי שנכנס להישאר לאורך זמן. ככל שתקופת ההחזקה ארוכה יותר, העלות החד-פעמית "נמרחת" על פני יותר שנים, ואז דמי הניהול האפסיים מתחילים לקבל משמעות. אבל כנראה שאם אתם מחפשים נזילות או גמישות, זה פחות יתאים. ברגע שנכנסתם, שילמתם את המחיר ולא יהיה לכם שווה לצאת כל כך מהר.

הקרן הראשונה היא הראל איתן, זו קרן גמישה שמנהלת כ-437 מיליון שקל. הקרן גובה 0% דמי ניהול, דמי נאמנות של 0.04%, אבל שיעור הוספה של 5%. פרופיל החשיפה שלה גבוה: עד 120% מניות ועד 120% מט"ח. כלומרזה לא קרן סולידית, זה קרן שיכולה לקחת חשיפה משמעותית לנכסי סיכון, ובהתאם גם להציג תנודתיות גבוהה יותר.

במקרה שלה, התשואות של השנים האחרונות מסבירות למה חלק מהמשקיעים מוכנים לבלוע את העלות בכניסה. הקרן עלתה 54% בשנה האחרונה, 150% בשנתיים ו-188% בשלוש שנים. מתחילת השנה הקרן עם תשואה של 11%, אבל בטווחים הקצרים אפשר לראות תנודתיות: היא ירדה ב-6% מתחילת החודש. 

בהינתן התנודתיות, ואם אתם מאמינים ביכולות של מנהלי הקרן, יכול להיות ששווה לשקול החזקה, אבל לקחת בחשבון שזה לטווח הארוך וזה גם מתכתב עם התזה של החזקה במניות שהיסטורית עולות.

הקרן השנייה היא הראל (!) איתן אג"ח, גם בה דמי הניהול הם 0%, דמי הנאמנות 0.04%, ושיעור ההוספה 5%. הקרן מנהלת כ-176.9 מיליון שקל, אבל בניגוד לקרן הגמישה, זו קרן אג"חית באופייה. היא לא מחזיקה מניות, החשיפה המט"חית שלה נמוכה יחסית, והחשיפה לאג"ח עומדת על כ-78.74%. הדירוג הממוצע של האג"ח בקרן הוא BBB+, כלומר היא לא יושבת רק על אג"ח בדירוגים הגבוהים ביותר, אלא לוקחת סיכון מסוים בצד איכות האשראי כדי לנסות לייצר תשואה גבוהה יותר. ובימים שבהם שוק האג"ח כבר הראה למשקיעים כמה מהר הוא יכול להיטלטל, (ראו ערך אג"ח סימד) זו נקודה שצריך להביא בחשבון.

פה התשואות, באופן טבעי, מתונות בהרבה. הקרן עלתה 4% בטווח של השנה האחרונה כלומר שמי שנכנס לפני שנה עדיין לא החזיר את עלות הכניסה ואפילו מופסד בכ-1% (לפני שקלול העליות של דמי הנאמנות), הקרן עלתה 11% בשנתיים ו-21% בשלוש שנים. בטווחים הקצרים הקרן כמעט על קו המים היא ירדה בכחצי אחוז בחודש האחרון ועלתה בכ-0.6% ברמת הרבעון.

אפשר להבין או להצדיק "קנס" של 5% בכניסה לקרן מנייתית אקטיבית. אבל בקרן אג"חית, עם כזאת תשואה שיעור הוספה של 5% זה שאלה גדולה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה