יפן השאירה את הריבית על 1% - העלאה נוספת בדרך
הבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית ברמה הגבוהה ביותר מ-1995 ברוב של 8 מול 1. חבר הוועדה שהתנגד ביקש להעלות את הריבית ל-1.25%. תחזית האינפלציה ל-2026 ניצבת על 2.5% והין החלש ממשיך את מדיניות ההידוק
הבנק המרכזי של יפן השאיר את הריבית ברמה של 1%, בהתאם לציפיות, אך ההחלטה לא מספקת מסר מרגיע לשווקים. שמונה מחברי הוועדה של הבנק תמכו בשמירה על הרמה הקיימת, בעוד שהאג'ימה טקאטה היה היחיד שביקש להעלות את הריבית ל-1.25%. עצם ההחלטה מבהיר שהדיון בטוקיו עבר משאלת סיום עידן הריבית האפסית לשאלת הקצב שבו יימשך ההידוק.
הריבית עלתה ביוני מ-0.75% ל-1%, הרמה הגבוהה ביותר מ-1995. העלאת הריבית הקודמת סימנה שהאינפלציה ביפן נהפכה מתופעה זמנית לסוגיה שמחייבת מדיניות פעילה. ההחלטה ביולי מעניקה לבנק זמן לבחון את השפעת הצעד, בזמן שהנתונים מצביעים על פער משמעותי בין הריבית הנומינלית לבין קצב עליית המחירים.
התחזית של הבנק למדד המחירים בשנת הכספים הנוכחית, בניכוי מזון טרי, היא 2.5%. אל מול הריבית של 1%, מתקבלת ריבית ריאלית משוערת של מינוס 1.5%. זהו חישוב גס, מכיוון שהריבית והאינפלציה נמדדות בתקופות שונות, אך הוא ממחיש מדוע התנאים הפיננסיים ביפן עדיין תומכים בפעילות גם ברמת הריבית הגבוהה ביותר מזה שלושה עשורים.
תחזית הצמיחה ל-2026 עלתה מעט ל-0.6%, לעומת 0.5% בתחזית שפורסמה באפריל. ל-2027 צופה הבנק צמיחה של 0.8%. שיעור הצמיחה הפוטנציאלי מוערך בטווח של 0.5%-1%, כך שהמשק היפני נע סביב הקצב המבני שלו (קצב הצמיחה ארוך-הטווח שהמשק מסוגל להשיג באופן בר-קיימא, בלי ליצור לחצי אינפלציה או להסתמך על גורמים זמניים). צריכה פרטית עמידה, שוק עבודה הדוק (מצב שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, אך היצע העובדים הזמינים נמוך יחסית) ועליות שכר מספקים תמיכה, בעוד שמחירי האנרגיה הגבוהים פוגעים בהכנסה הריאלית של משקי הבית וברווחי חברות שתלויות ביבוא.
הין, הנפט וה-AI דוחפים את הבנק לאותו הכיוון
האינפלציה הנוכחית נמצאת סביב 1.5% בזכות הסבסוד של חשמל וגז, אך הבנק צופה האצה לרמה של יותר מ-2% במחצית השנייה של שנת הכספים. שלושה גורמים עומדים במרכז: העברת עליות השכר למחירי המוצרים והשירותים, התייקרות אנרגיה וחומרי גלם, והיחלשות הין שמייקרת את היבוא.
שער החליפין נהפך לערוץ מרכזי במדיניות. ין חלש תומך ברווחי היצואניות הגדולות, אך מעלה את מחיר הדלק, המזון, האלקטרוניקה וחומרי הגלם. הרגישות הציבורית ליוקר המחיה מחזקת את הסיכוי לצעד נוסף. בחודשים האחרונים הרשויות כבר פעלו בשוק המט"ח בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים בניסיון לבלום את היחלשות הין, מה שמראה שהריבית וההתערבות במטבע פועלות כחלק מאותה מדיניות.
גורם חדש יחסית הוא הבינה המלאכותית. הביקוש העולמי לשבבים, ציוד ייצור ומרכזי נתונים תומך ביצוא ובהשקעות של חברות יפניות, אבל גם מייקר מוליכים למחצה, נחושת ומוצרים בני קיימא. הבנק מציג את ה-AI הן כמקור לצמיחה והן כסיכון אינפלציוני. תרחיש שבו ההשקעות מתרחבות בקצב מהיר מהרווחים עלול גם להביא תיקון במחירי נכסים ולהחליש את הפעילות.
מחירי הנפט מוסיפים מורכבות. התחזית מניחה שמחיר חבית דובאי יירד מכ-80 דולר לכ-70 דולר לקראת סוף תקופת התחזית. יפן מייבאת את מרבית מקורות האנרגיה שלה, ולכן כל עלייה בעלויות של ההובלה והאספקה מגיעה במהירות לחברות ולצרכנים. הממשלה מרככת חלק מהפגיעה דרך סובסידיות, אך צעדים כאלה דוחים חלק מהאינפלציה במקום להסיר את מקורותיה, כלומר סובסידיות יכולות להסתיר את ההתייקרות לזמן מה, אבל הן לא פותרות את הסיבה שבגללה המחירים עלו מלכתחילה.
עבור שוק האג"ח, ההצבעה של טקאטה מעלה את ההסתברות להעלאת ריבית ל-1.25% באחת הישיבות הבאות. עבור שוק המניות, ההשפעה מפוצלת: בנקים נהנים בדרך כלל ממרווחי ריבית רחבים יותר, יצואניות מעדיפות ין חלש, וחברות מקומיות ממונפות חוות עלות מימון שעולה בהדרגה. משקיעים שמימנו עסקות במטבע היפני מקבלים תזכורת לכך שהפער מול הריביות בעולם ממשיך להצטמצם.
- רעידת אדמה בעוצמה 7.1 הכתה בדרום יפן - פורסמה אזהרת צונאמי
- שיא כל הזמנים ביוני ותיקון חד ביולי - האם השוק היפני מהווה הזדמנות?
הבנק הצהיר שימשיך להעלות את הריבית בהתאם להתפתחות הפעילות, המחירים והשווקים. תחזית אינפלציה של 2.5%, סיכון מחירים שמוטה כלפי מעלה וחבר ועדה שכבר דורש 1.25% משאירים את רמת הריבית הבאה במרכז הדיון.
