שמחה ארליך - ליברליזציית 1977 והמדף שנפתח ליבוא
מ-1977 עד 1979: שר האוצר הראשון של בגין, שפתח מטבע וסחר וראה את האינפלציה מאיצה
שמחה ארליך נולד ב-1915 בפולין, עלה, היה מראשי הציונים הכלליים והליברלים בליכוד. ב-20 ביוני 1977 עד 7 בנובמבר 1979 שר האוצר בממשלת בגין, אחרי 29 שנות מפא"י. מת ב-19 ביוני 1983.
המהפך היה גם בכיס. ארליך הוביל ליברליזציה: פחות פיקוח על מטבע, יותר יבוא, שער גמיש יותר. ישראלים קנו דולרים בלי תור ארוך, ומדף המכולת התמלא מוצרים מחוץ לארץ. הטלוויזיה והמכונית המיובאת הפכו קרובות יותר. המחיר התחיל לרוץ מהר יותר ממה שהשכר הדביק.
האינפלציה, שכבר הייתה גבוהה אחרי 1973, קיבלה דלק. בכיס זה אומר משכורת שנשחקת בחודש, וחסכון בלירה שהופך לדק. ארליך דיבר על שוק; הוועדים והסובסידיה על הלחם נשארו. הפער מילא את השנתיים. זו הייתה מאקרו כלכלה של פתיחה בלי עוגן מוניטרי מוכן.
מהמדף הפתוח לפרישה
בגין התמקד בשלום עם מצרים. ארליך ישב על השער והמכס. ב-1979 פרש, ויגאל הורביץ ניסה ריסון. ארידור אחריו הוריד מכסים לפני בחירות. תכנית הייצוב באה רק ב-1985, אחרי שארליך כבר לא היה באוצר.
הייחוד היה הצעד הראשון אחרי המהפך. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו מדף מלא ומחיר דוהר באותו חודש. הבנק המרכזי והריבית עוד לא היו השומר היחיד; האוצר קבע את הפתיחה.
מה שנשאר בכיס הוא היבוא הזול יחסית והזיכרון של אינפלציה אחרי 1977. הלירה הפכה לשקל ב-1980. ארליך פתח דלת ששמיר ופרס נאלצו לסגור חלקית בייצוב. משק בית שקנה מוצר מיובא ב-1978 שילם את החשבון ב-1984 בחסכון שנמחק.
הליברלים בליכוד רצו שוק; חרות רצתה גם סובסידיה לעני. ארליך עמד באמצע. בכיס של מעמד ביניים זה היה שפע קצר: נסיעה לחוץ, מכשיר חשמלי, והלוואה שהתייקרה כי המחירים רצו. בכיס של מי שחי מקצבה זה היה לחם שעולה בלי תוספת מספיקה. שני הכיסים נפתחו באותו מהלך.
פולין, עלייה, ליברלים, אוצר. ב-1977 הציבור בחר שינוי. ארליך תרגם את השינוי למטבע ולמדף. הוא לא תירגם אותו לעוגן. בלי קיצוץ הוצאה ובלי שער יציב, הפתיחה הייתה חצי עבודה. החצי השני בא ב-1985, בידי מודעי ופרס, אחרי שארליך כבר מת. בכיס של 1978 הקנייה הייתה חגיגה; בכיס של 1983 היא הייתה זיכרון יקר. שר האוצר הראשון של בגין נשאר האיש שפתח את החנות, לא האיש שסגר את הקופה.
הליברלים חיכו 29 שנה לפתוח מדף. כשזה קרה, המדף התמלא מהר יותר מהשכר. בכיס של 1978 הקנייה הייתה חגיגה של חופש. בכיס של 1979 החגיגה הייתה חשבון. ארליך לא היה טיפש; הוא היה ראשון. הראשון פותח בלי לראות את 1984. הורביץ ראה, לא החזיק. ארידור פתח עוד. מודעי סגר.
בגין נתן לו גב פוליטי חלקי. השלום עם מצרים עלה כסף וקשב. הסובסידיה נשארה כי חרות לא רצתה לפגוע בעני ביום. הפער בין שוק לסובסידיה הוא האינפלציה. ארליך חי בו שנתיים ופרש. מה שנשאר הוא המדף הפתוח, וההרגל לקנות בחוץ גם כשהשער בוגד.
בכיס של השנים האלה שמחה ארליך פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1977-1979 הוא הציר. ליברליזציה 1977 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר המהפך הכלכלי של הליכוד. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה שמחה ארליך פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1977-1979 הוא הציר. ליברליזציה 1977 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר המהפך הכלכלי של הליכוד. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה שמחה ארליך פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1977-1979 הוא הציר. ליברליזציה 1977 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר המהפך הכלכלי של הליכוד. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
