
יעקב נאמן - עורך דין באוצר בלי כסא בכנסת
מתל אביב ב-1939 עד 1998: שר אוצר מקצועי אצל נתניהו, בין מרידור לשטרית
יעקב נאמן נולד ב-16 בספטמבר 1939 בתל אביב, עורך דין בולט, לא חבר כנסת כשמונה. ב-9 ביולי 1997 עד 18 בדצמבר 1998 שר האוצר בממשלת נתניהו, אחרי מרידור. אחר כך שר המשפטים בממשלות נתניהו. מת ב-1 בינואר 2017.
המינוי היה אות: ראש ממשלה מביא משפטן מהשוק, לא פוליטיקאי עם סיעה. בכיס זה אומר תקווה ליעילות ורפורמה, וחשש שאין לו כוח מול שרים שנבחרים. נאמן ניסה לקדם מס ורגולציה. חלק עבר, חלק נתקע בכנסת שבה לא היה לו קול.
המשק ב-1997-1998 היה משק של האטה אחרי אוסלו, משבר אסיה ברקע, ושקל רגיש. בכיס זה אומר משרה שקשה יותר למצוא, וריבית שעדיין גבוהה אם הגירעון לא נסגר. זו הייתה מאקרו כלכלה של אמינות חיצונית: משקיע זר מסתכל על השר, לא רק על החוק.
משרד בלי סיעה
בלי סיעה האוצר חלש יותר בוועדות. נאמן גילה שתקציב הוא פוליטיקה, לא רק חוזה. ב-1998 יצא. נתניהו חזר להחזיק את התיק, אחר כך שטרית לכמה חודשים עד הבחירות. בכיס של פקיד זה אומר שר מתחלף; בכיס של שוק זה רעש.
כעורך דין ייצג חברות גדולות. הביקורת הייתה קרבה לשוק. התומכים ראו מקצועיות. בכיס זה אומר רגולציה שנכתבת בידי מי שמכיר את הצד השני של השולחן. היתרון והחיסרון הם אותו ניסיון.
הייחוד היה שר אוצר בלי מנדט אישי. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו ניסיון לנהל קופה מתוך משרד עורכי דין. הבנק המרכזי והריבית נשארו המוסד היציב יותר באותן שנים.
מה שנשאר בכיס הוא התקדים של שר מקצועי. ישראל חוזרת אליו כשיש משבר אמון בפוליטיקאים. נאמן הראה גם את הגבול: בלי כנסת קשה לסגור סעיף. משק בית לא בחר אותו, ושילם את המס שהוא ניסה לעצב.
תל אביב של 1939, ילדות במדינה חדשה, משפט כמקצוע, ואוצר כפרק. ב-1997 חתם על ניירות מדינה במקום על חוזי לקוחות. בכיס של חברה זה אותו שפה: התחייבות, מועד, סנקציה. בכיס של אזרח זה מע"מ ומשכנתא. נאמן דיבר את הראשונה בשטף, ואת השנייה דרך פקידים. ב-1998 חזר למשרד. ב-2009 חזר למשפטים. האוצר נשאר קדנציה אחת, חדה, בלי שורשים בכנסת.
עורך דין באוצר בלי סיעה הוא ניסוי. הניסוי הראה שמספרים בלי קולות נתקעים בוועדה. נאמן כתב; הכנסת לא תמיד חתמה. בכיס של חברה זה חוזה. בכיס של מדינה זה חוק. בלי חוק האוצר הוא מכתב. ב-1998 המכתב נגמר. נתניהו חזר להחזיק את החותמת.
הקרבה לשוק הייתה יתרון מקצועי וחיסרון ציבורי. הוא ידע איך חברה חושבת על מס. הציבור חשד שזה הצד הלא נכון של השולחן. שני הדברים יכולים להיות נכונים באותו בוקר. שר מקצועי חוזר כשיש משבר אמון. נאמן היה התקדים, והגבול שלו היה הכנסת.
בכיס של השנים האלה יעקב נאמן פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1997-1998 הוא הציר. אוצר ומשפטים נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר עורך דין באוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יעקב נאמן פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1997-1998 הוא הציר. אוצר ומשפטים נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר עורך דין באוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יעקב נאמן פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1997-1998 הוא הציר. אוצר ומשפטים נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר עורך דין באוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יעקב נאמן פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1997-1998 הוא הציר. אוצר ומשפטים נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר עורך דין באוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.