יצחק רבין - ייצוב 1985, אוסלו והמשק בין שתי קדנציות
מירושלים ב-1922 עד 1995: הרמטכ"ל שהפך לראש ממשלה, שר ביטחון בתכנית הייצוב, ומי שפתח שוק לשלום
יצחק רבין נולד ב-1 במרץ 1922 בירושלים, גדל בתל אביב, והיה הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים. ב-3 ביוני 1974, אחרי התפטרות גולדה מאיר, הפך לראש ממשלה ראשון שנולד בארץ. כיהן עד 20 ביוני 1977. ב-1984-1990 שר ביטחון בממשלות האחדות, כולל ביולי 1985 כששמעון פרס באוצר הוביל את תכנית הייצוב. ב-13 ביולי 1992 חזר לראשות הממשלה עד שנרצח ב-4 בנובמבר 1995.
הקדנציה הראשונה נפתחה אחרי יום כיפור. האינפלציה רצה, הגירעון תפח, והמשק חיפש אוויר. יהושע רבינוביץ באוצר הוביל רפורמת מס ב-1975: בסיס מס רחב יותר ומדרגות נמוכות יותר. בכיס זה אומר תלוש שכר שקוף יותר, ופחות פטורים נסתרים. רבין ניהל קואליציה שברירית, כולל פרשת חשבון הדולרים של לאה רבין שקיצרה את הדרך לבחירות 1977 ולמהפך.
ב-1985, כשר ביטחון, ישב ליד פרס כשהממשלה חתכה סובסידיות, קבעה שער, והקפיאה מחירים ושכר לזמן קצוב. האינפלציה ירדה ממאות אחוזים בשנה לקצב שאפשר לחיות איתו. בכיס זה אומר לחם בלי תג מחיר שמשתנה באותו שבוע, ומשכורת ששומרת על ערך. רבין נתן למהלך גיבוי ביטחוני-פוליטי: בלי קואליציית אחדות המהלך היה נשבר. זו הייתה הבנק המרכזי והריבית בפעולה, יחד עם אוצר וועדי עובדים.
הקדנציה השנייה: הסכמים, תקציב ושוק שנפתח
ב-1992 חזר עם אברהם שוחט באוצר. הסכמי אוסלו וחוזה השלום עם ירדן פתחו ציפייה להשקעות. בכיס זה אומר מניה בתל אביב שרצה על חדשות מדיניות, ותייר או משקיע שמגיע כי הגבול נראה שקט יותר. התקציב נשאר כבד בביטחון, אבל השיחה על דיבידנד שלום נכנסה לשוק. רבין דיבר על קיצוץ בקצבאות התנחלויות ועל העברת משאבים פנימה. הוויכוח היה תקציבי לא פחות ממדיני.
הייחוד היה שני תפקידים כלכליים בלי תיק אוצר: ראש ממשלה אחרי מלחמה, ושר ביטחון בייצוב. מי שמחפש איך ביטחון ומחיר נפגשים במה זו כלכלה מוצא אצלו את 1985 ואת 1993 באותו אדם. הרצח עצר את הקדנציה. פרס המשיך חודשים, ואז בנימין נתניהו ניצח ב-1996.
מה שנשאר בכיס הוא תכנית הייצוב כזיכרון של מחיר יציב, ושוק ההון של שנות התשעים שרץ על ציפיות מדיניות. הקצבה, השכר והשער חזרו להיות סעיפים פוליטיים אחרי כל בחירות. רבין נקבר בהר הרצל. בין שתי הקדנציות עמד המהפך של 1977, שבכיס התחיל כבר באינפלציה של אחרי 1973 ונגמר בקלפי.
בקדנציה הראשונה ישב מול אינפלציה שכבר אכלה חסכונות. משפחה ששמה לירה בצד גילתה אחרי שנה שהערך ירד. רפורמת המס של 1975 ניסתה להרחיב בסיס ולהוריד שולי, כדי שאנשים יעבדו בלי לברוח לפטורים. ב-1974-1977 גם נחתם הסכם ביניים עם מצרים, שפינה שטח והחזיר נפט. מחיר הדלק במשק היה חלק מהמשא ומתן. בכיס של נהג זה ליטר, ובכיס של האוצר זה יתרות מטבע. רבין למד שגבול ומדף במכולת תלויים זה בזה. בקדנציה השנייה ניסה לחזור על אותו שיעור בכיוון הפוך: שקט מדיני כתנאי לצמיחה. השוק בתל אביב תמחר את זה מהר, לפעמים מהר מדי, כפי שקורה במדריך המניות הגדול כשכותרת פוליטית מזיזה מחיר לפני שהמפעל הספיק לייצר.
המסלול של יצחק רבין יצא מירושלים. 1974-1977; 1992-1995 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ייצוב ויחסים כלכליים. הייחוד: שתי קדנציות. מי שמסתכל היום על מאקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של יצחק רבין יצא מירושלים. 1974-1977; 1992-1995 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ייצוב ויחסים כלכליים. הייחוד: שתי קדנציות. מי שמסתכל היום על מאקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של יצחק רבין יצא מירושלים. 1974-1977; 1992-1995 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ייצוב ויחסים כלכליים. הייחוד: שתי קדנציות. מי שמסתכל היום על מאקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
