
הבנק הודה שטעה בדיווח לאשראי, אך מסרב למסור פרטים
לקוח שטוען כי חתם על הסדר חוב "קיצוני" בעקבות הטעיה מצד הבנק הבינלאומי הראשון מבקש למחוק את כתב ההגנה שלו, בטענה שהוא גורר רגליים בגילוי מסמכים. השופט דחה גם את בקשת הבנק לעיון חוזר וגם ניסיון של הלקוח לעכב הליכים של הוצאה לפועל
בית משפט השלום בכפר סבא נדרש באחרונה להכריע בשרשרת של בקשות הדדיות ועוקצניות בין לקוח לבנק, שנקלעו למבוי סתום סביב מסמכים שהלקוח דורש ושהבנק מסרב למסור. התיק נפתח כשדוד פונברשטיין תבע את הבנק הבינלאומי הראשון, וטען כי הבנק הטעה אותו לחתום על הסדר חוב "גרוע בצורה קיצונית", שבמסגרתו הוא לקח על עצמו את מלוא החוב המשותף שלו ושל בת זוגו לשעבר. לטענתו, הבנק גם העביר דיווחים כוזבים למאגר נתוני האשראי, ותבע פיצוי בסכום של 50 אלף שקל.
הרקע לפרשה: הבנק תבע בשעתו את פונברשטיין ואת בת זוגו לשעבר על חוב של כ-152 אלף שקל, ובעקבות כך נחתם הסדר תשלומים שקיבל תוקף של פסק דין. בהמשך עוכבו ההליכים נגד בת הזוג עד להכרעת אקטואר בבית הדין הרבני, ובשלהי 2024 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל נגד פונברשטיין בלבד, לגביית מלוא החוב. בתגובה הגיש פונברשטיין את התביעה הנוכחית, ביחד עם בקשה לעכב את הליכי הגבייה - בקשה שנדחתה כבר במרץ 2025.
מנובמבר 2025, כשבית המשפט הורה לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים, נקלע התיק למחלוקת קשה סביב גילוי מסמכים. פונברשטיין טוען כי הבנק מסרב למסור מסמכים חיוניים כמו פלטי לוגים (קבצי תיעוד טכניים שמערכות מחשוב שומרות באופן אוטומטי על פעולות שהתבצעו בהן - מי ביצע פעולה מסוימת, מתי, מה בדיוק הוזן או שונה, ומה היה התהליך שהוביל לתוצאה סופית), קבצים גולמיים ונהלים פנימיים, שדרושים לו כדי להוכיח פער בין הרישום הפנימי בבנק לבין הדיווח החיצוני למאגר האשראי, והוא מבקש למחוק את כתב ההגנה של הבנק אם זה לא ימסור אותם.
הבנק מנגד, טען כי מדובר ב"דרישת סרק חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי", והתנגד למסור נהלים ותרשומות פנימיים, תוך שהוא מכחיש קיומם של הקלטות שיחות ומצהיר כי הוא מוכן למסור רק דפי חשבון. הבנק גם הגיש בקשה נפרדת, תחת הכותרת "בקשה למתן החלטה", לעיון חוזר בהחלטות קודמות שחייבו אותו לפרט את התנגדויותיו לגילוי המסמכים.
השופט: מחיקת כתב הגנה היא "סעד קיצוני", אך אי אפשר להשלים עם גרירת רגליים
השופט איתי רגב דחה את שתי הבקשות. לגבי בקשת הבנק לעיון חוזר, קבע השופט כי "הלכה היא כי עיון חוזר בהחלטת ביניים ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד". הוא הוסיף כי "הבנק לא יכול להשתמש בכלי של עיון חוזר כ'מקצה שיפורים' למצוי בתיק".
גם את בקשת פונברשטיין למחיקת כתב ההגנה דחה השופט, וקבע כי מדובר ב"סעד קיצוני השמור למקרים חריגים של זלזול בבוטות ומכוון בבית המשפט". עם זאת, הוא לא חסך ביקורת מהבנק: "אין להשלים עם גרירת הרגליים מצד הבנק ועם הימנעותו מקיום החלטות שיפוטיות חוזרות ונשנות".
במקום מחיקת כתב ההגנה, הורה השופט לבנק להעביר בתוך 21 יום תצהיר גילוי מסמכים מפורט, שיכלול נהלים שהיו בתוקף בתקופת הדיווח, פלטי מחשב (לוגים) וקובצי מקור הנוגעים לדיווח על פונברשטיין, וכן תכתובות פנימיות של מי שטיפל בדיווח ובתיקונו. השופט הבהיר כי הודאת הבנק בכך שנפלה טעות בדיווח "אינה מכריעה בהכרח" את יתר השאלות שבמחלוקת, כמו אופן הבקרה ומועד הידיעה על הטעות.
גם עיכוב ההוצאה לפועל וגם תיקון המרשם נדחו
פונברשטיין ניסה גם לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגדו, בטענה שבמשא ומתן על סילוק החוב הציע הבנק להתנות זאת במחיקת התביעה האזרחית הנוכחית - מה שלטענתו סותר את עמדתו, שלפיה מדובר ב"מסלולים מנותקים לחלוטין". השופט דחה גם את הבקשה הזו, וקבע כי "התניית פשרה בהסדר כולל וחיסול כלל ההליכים המשפטיים היא פרקטיקה מסחרית מקובלת ולגיטימית".
גם הבקשה לחייב את בנק ישראל ואת הבנק לתקן רטרואקטיבית את הדיווחים השליליים נדחתה - לא לגופה, אלא מחוסר סמכות. "הסמכות העניינית לדון בתקיפה ישירה של החלטות מינהליות... מסורה באופן ייחודי לבית המשפט לעניינים מינהליים", קבע השופט. הוא הוסיף כי גם הסכמת הבנק לביצוע התיקון "אין בה כדי להקנות לבית משפט זה סמכות עניינית שלא נתונה לו בדין".
- הבנקים הרוויחו 8.5 מיליארד שקל ברבעון - לאומי מוביל בתשואה להון, הפועלים בעמלות
- הבינלאומי בתשואה של 16% על ההון, יחלק את כל הרווח הרבעוני כדיבידנד
בסיום ההחלטה נקבעו לוחות זמנים להגשת ראיות: פונברשטיין יגיש את תצהירי העדות שלו בתוך 30 יום מקבלת גילוי המסמכים מהבנק, והבנק יגיש את הראיות שלו בטווח של 30 יום נוספים לאחר מכן. התיק נקבע לתזכורת מעקב פנימית לנובמבר הקרוב.