
מניות בשווי 10 מיליארד דולר נעלמו: ההסכם הסודי שמסבך את LVMH בפרשת יורש הרמס
ניקולא פואש, מיורשי הרמס, טוען כי מיליוני מניות שהחזיק בחברת היוקרה נעלמו וכיום היו שוות כ-10 מיליארד דולר. כעת נחשף הסכם מ-2002 שבו LVMH הסכימה לרכוש מניות ממנו ומיורשים נוספים. החברה טוענת שהעסקה מעולם לא בוצעה, אך המסמך מחזיר למרכז את השאלה מה קרה
למניות - והאם יש קשר בינן לבין ההחזקה הגדולה שבנתה LVMH בחשאי בהרמס
שישה אחוזים מהרמס שווים היום כ-10 מיליארד דולר. עבור ניקולא פואש, אחד מיורשי משפחת המייסדים של חברת היוקרה הצרפתית, זהו הון שלטענתו היה בבעלותו - עד שגילה שהמניות כבר אינן שם. פואש טוען כי רק ב-2022 הבין שהמניות שהחזיק בהרמס אינן עוד ברשותו. מאז מתנהלים הליכים משפטיים בניסיון לברר מה בדיוק קרה להן, מי מכר אותן ולאן הגיע הכסף.
כעת נוסף לתעלומה מסמך מלפני יותר משני עשורים. לפי מסמכים שנחשפו על ידי רויטרס, LVMH חתמה בנובמבר 2002 על הסכם שנועד לרכישת מיליוני מניות הרמס מפואש ומיורשים נוספים. LVMH טוענת שההסכם לא יצא לפועל ושהיא לא הצליחה לוודא שפואש אכן הסמיך את מנהל הונו למכור את המניות. אלא שהמסמך מקבל משמעות מיוחדת לנוכח מה שקרה בשנים שלאחר מכן: LVMH בנתה בחשאי החזקה גדולה בהרמס, שבשיאה הגיעה ליותר מ-23% מהחברה.
הסכם מ-2002 שחוזר למרכז הפרשה
המסמך נחתם בנובמבר 2002 בין פייר גודה, שהיה במשך שנים אחד מאנשיו הקרובים של ברנאר ארנו ב-LVMH, לבין אריק פריימונד, מנהל הונו של פואש. ההסכם עסק ברכישת מיליוני מניות הרמס שהוחזקו בידי פואש ויורשים נוספים ממשפחת המייסדים.
זהו פרט משמעותי גם בגלל העמדה שהציגה LVMH בהליך המשפטי המתנהל כיום. במסמך שהגישה לבית המשפט ביוני טענה החברה כי מעולם לא התכוונה לרכוש את ההחזקה של פואש בהרמס. לפי גרסתה, התוכנית באותה תקופה הייתה דווקא לשכנע אותו להצטרף לקבוצת בעלי מניות שתוכל להשפיע על החברה.
LVMH מסרה בהליך משפטי קודם בשווייץ כי ההסכם מ-2002 לא בוצע. לדבריה, התעוררו שאלות בנוגע לסמכותו של פריימונד לפעול בשם פואש, והיא לא הצליחה לוודא מה היו כוונותיו של היורש ביחס למניות. החברה טענה גם כי מעולם לא הורתה לפריימונד להוציא את ההסכם לפועל.
וכאן נמצא החלק שעדיין אינו פתור. אין כיום הוכחה פומבית לכך שהמניות שפואש טוען שנעלמו הן אותן מניות שנכללו בהסכם מ-2002. גם לא הוכח שהן הגיעו בסופו של דבר ל-LVMH, ולא ברור מה קרה לכל המניות או לכסף ששולם עבורן, אם שולם. אבל המסמך מראה שרכישת מניות מפואש לפחות עמדה על הפרק שנים לפני שהעולם גילה עד כמה גדולה הפכה ההחזקה של LVMH בהרמס.
יותר מ-20 מיליון דולר למנהל ההון
ההסכם לא היה הקשר הכספי היחיד בין הצדדים. LVMH וחברת האחזקות של משפחת ארנו שילמו לחברת ניהול ההון של פריימונד לפחות 20 מיליון דולר בעמלות ובתשלומים בין 2001 ל-2009, בתקופה שבה הוא סייע ל-LVMH לרכוש מניות של הרמס.
הקשר הזה הגיע בהמשך גם לבית המשפט. ב-2016 תבע פריימונד את LVMH בטענה שלא קיבל תמורה מספקת עבור הסיוע שנתן לה ברכישת מניות הרמס. הסכסוך הסתיים ב-2019 בהסדר שבמסגרתו הסכימה LVMH לשלם לו 10 מיליון אירו נוספים.
לפי מסמכים שהגישה LVMH במסגרת אותו הליך, לתשלומים לפריימונד הייתה גם מטרה אסטרטגית: לשמר את הקשר איתו ולמנוע מצב שבו יסייע להעביר מניות של הרמס למתחרים אחרים. כמנהל הונו של פואש וכמי שהיה בקשר עם בני משפחה נוספים, הייתה לפריימונד גישה לבעלי מניות בחברה שהשליטה בה נותרה במשך דורות בידי משפחת הרמס.
הסכומים האלה מקבלים משמעות אחרת כשמסתכלים על מה שקרה במקביל. בזמן שהקשרים עם פריימונד נמשכו, LVMH הגדילה בהדרגה את החשיפה שלה להרמס. במשך שנים היקף ההחזקה המלא שלה לא היה ידוע למשפחת המייסדים או לשוק.
כך הפכה החזקה סמויה ליותר מ-23% מהרמס
באוקטובר 2010 הגיע הרגע שבו המהלך נחשף. ברנאר ארנו הודיע כי LVMH כבר מחזיקה בכ-17% מהרמס. מבחינת משפחת הרמס זו הייתה הפתעה משמעותית: אחת מקבוצות היוקרה הגדולות בעולם הפכה לבעלת מניות מרכזית בחברה המשפחתית מבלי שהמשפחה ידעה עד כמה רחוק הגיע המהלך.
הכניסה של LVMH להון הרמס נתפסה במשפחה כאיום על עצמאות החברה. בני המשפחה התלכדו כדי לחזק את השליטה שלהם, והעימות בין שניים מהשמות המזוהים ביותר עם תעשיית היוקרה הצרפתית הפך למאבק עסקי שנמשך שנים.
LVMH המשיכה להגדיל את החזקתה. עד 2014 כבר היו בידיה 24.47 מיליון מניות הרמס - 23.18% מהון החברה ו-16.56% מזכויות ההצבעה.
בספטמבר אותה שנה הגיעו הצדדים להסכם שסיים את העימות. LVMH התחייבה לחלק את מניות הרמס שהחזיקה לבעלי מניותיה, וגם LVMH, כריסטיאן דיור וקבוצת ארנו התחייבו שלא לרכוש מניות נוספות של הרמס במשך חמש שנים.
- הודו משנה את כללי התשלומים: UPI כבר לא חינמית לכולם
- הפרסומות בצ'אטGPT בדרך לארץ: עסקים ישראליים כבר יכולים לקנות מודעות
מבחינה כספית, המהלך היה רווחי מאוד עבור LVMH. פירוק ההחזקה הניב לה רווח הון של כ-4 מיליארד אירו. בכך הסתיים לכאורה אחד הפרקים המתוחים ביחסים בין שתי קבוצות היוקרה.
אבל שאלה אחת עדיין נותרה פתוחה: מאיפה הגיעו כל המניות שבאמצעותן נבנתה ההחזקה.
היורש שגילה שהמניות אינן שם
פואש המשיך במשך שנים להאמין שמניות הרמס שירש עדיין מוחזקות עבורו. לדבריו, רק ב-2022, לאחר שניתק את הקשר עם פריימונד, הבין שהמניות אינן עוד ברשותו.
מדובר בכ-6% מהרמס. בשווי החברה כיום, ההחזקה הזאת שווה כ-10 מיליארד דולר. פואש הוא אחד מבני הדור החמישי של משפחת הרמס, והיקף ההחזקה שלו הפך אותו במשך שנים לאחד מבעלי המניות הגדולים בחברה.
הגילוי הוביל לשורה של הליכים משפטיים. בתביעה בצרפת הוא דורש פיצויים של 14 מיליארד אירו ממי שיימצא אחראי במסגרת החקירה סביב גורל הונו. LVMH וברנאר ארנו נמנים עם הנתבעים בהליך.
החקירה הצרפתית רחבה יותר מהסכסוך האזרחי סביב הכסף. בחודשים האחרונים היא התרחבה גם לגורמים נוספים שהיו קשורים לניהול נכסיו של פואש, ובהם עורכי דין שווייצרים שהיו קשורים לפריימונד.
אחד מהם הוא אלכסנדר מונטבון. לפי התביעה הצרפתית, נבדקת האפשרות שהיה מעורב בהעברת מניות הרמס של פואש לטובת LVMH. מונטבון מכחיש שעשה דבר פסול, וההליך בעניינו עדיין מתנהל.
LVMH מצדה מכחישה קשר למעשים הנחקרים. החברה טוענת שגם היא אינה יודעת מה עלה בגורל מניותיו של פואש.
שתי פרשות שנפגשות אחרי יותר מ-20 שנה
במשך שנים היה אפשר להסתכל על שני הסיפורים בנפרד. מצד אחד, המהלך שבאמצעותו צברה LVMH יותר מ-23% מהרמס והעימות שהסתיים ב-2014. מצד אחר, טענתו של פואש כי מיליוני המניות שהיו אמורות להיות בבעלותו נעלמו.
המסמך מ-2002 יוצר כעת נקודת מפגש בין שני צירי הזמן. הוא אינו מוכיח שהמניות של פואש הן המניות שהגיעו ל-LVMH, אבל הוא מראה שבתקופה שבה הקבוצה החלה לבנות את החזקתה בהרמס, היא חתמה עם מנהל הונו של פואש על הסכם מפורש לרכישת מניות ממנו ומיורשים נוספים.
גם התשלומים לפריימונד מקבלים בהקשר הזה משקל נוסף. במשך שמונה שנים שילמו LVMH וחברת האחזקות של משפחת ארנו לפחות 20 מיליון דולר לחברת ניהול ההון שלו, ובהמשך שולמו לו עוד 10 מיליון אירו במסגרת הסדר משפטי.
יותר מעשור לאחר ש-LVMH והרמס סיימו את העימות ביניהן, LVMH כבר אינה מחזיקה בנתח הגדול בהרמס והחברות המשיכו בדרכן כשתי ענקיות נפרדות של תעשיית היוקרה. אבל גורל מניותיו של פואש עדיין לא הובהר.
ההסכם מ-2002 אינו נותן תשובה סופית. לפי LVMH הוא מעולם לא בוצע, ואין כיום הוכחה פומבית שהמניות שפואש טוען שנעלמו הגיעו אליה.
אבל החשיפה מוסיפה פרט שהיה חסר עד עכשיו: בזמן שבו LVMH החלה לבנות בחשאי את החזקתה בהרמס, היא כבר חתמה עם מנהל הונו של אחד היורשים על הסכם לרכישת מניות ממנו ומבני משפחה נוספים.
יותר מ-20 שנה לאחר מכן, כשההחזקה שפואש טוען שאיבד הייתה שווה כיום כ-10 מיליארד דולר, השאלה מי מכר את המניות, למי הן הגיעו ומה קרה לכסף עדיין ממתינה לתשובה.