הדולר בדרך להתחזק: כך העלאת הריבית של הפד מגלגלת את הבעיה לשאר העולם

העלאת הריבית של הפד היא אירוע אמריקאי בהגדרתו, אבל ההשפעה שלה מתגלגלת מהר מאוד החוצה. הריבית עלתה בפעם הראשונה מאז יולי 2023, והבנק המרכזי אותת שייתכן שתגיע עוד אחת. מבחינת השווקים מחוץ לארצות הברית, מחזור הידוק אמריקאי מחודש מתורגם לשלושה דברים: דולר חזק יותר, מטבעות מקומיים חלשים יותר, ופחות מרחב לבנקים מרכזיים אחרים להקל.

הערוץ המיידי ביותר הוא שער החליפין. ריבית גבוהה יותר בארצות הברית מושכת הון לשם ותומכת בדולר, וזה חשוב במיוחד משום שנפט, גז וסחורות חקלאיות מתומחרים בדולרים. מדינה שמייבאת אנרגיה משלמת על אותה חבית יותר במטבע שלה גם אם מחיר הנפט בדולרים נשאר במקומו. כך מתקבלת אינפלציה מיובאת, בלי שום שינוי בביקוש המקומי.

יפן היא המקרה הבולט. ין חלש מחזק את הנימוק של בנק יפן להמשיך ולהעלות ריבית, ובדיוק זה מה שצפוי שם בסוף השבוע. להרחבה: יפן בדרך לריבית של 1.25% והחוב של 200% מהתוצר הופך כל העלאה ליקרה יותר

גם בשאר אסיה הפרשנות הנצית להחלטת הפד צפויה להכביד על מטבעות ועל שוקי האג"ח בטווח הקרוב, לפי הערכות בגופי ההשקעות הגדולים. אלא שהמצב שם רחוק מאחיד: סין ותאילנד עדיין מתמודדות עם לחצי מחירים כלפי מטה, אוסטרליה ויפן מעל יעדי האינפלציה שלהן, והודו בערך באמצע הטווח. המשמעות היא שהתנאים המקומיים עשויים לגבור על הדחף לעקוב אחרי הפד באופן מכני.

באירופה הכיוון כבר זהה. הבנק המרכזי האירופי העלה ריבית ברבע אחוז בשבוע שעבר, כך שהבנקים המרכזיים בשווקים המפותחים נמצאים פחות או יותר באותו מסלול של הידוק מול אינפלציה. זה מקטין את הסיכון של פערי ריבית קיצוניים, אבל מגדיל את הסיכון לצמיחה העולמית.

בשוק ההון ההשפעה עוברת דרך התשואות. אגרת חוב ממשלתית אמריקאית שמתקרבת ל-5% הופכת למתחרה אמיתית של מניות, מייקרת את המימון של החברות ומקטינה את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים. בגופי השקעות מדגישים שהרמה עצמה חשובה פחות מקצב העלייה: עלייה מסודרת השוק יודע לעכל, עלייה מבולגנת מייצרת בעיה אמיתית למניות.

הפגיעה גם רחוקה מלהיות אחידה. ענפים מחזוריים כבר מרגישים את הריבית הגבוהה, ומניות טכנולוגיה, שרגישות במיוחד לשיעור ההיוון, עלולות לדרוש תמחור מחדש אם הפד יישאר נצי גם לתוך 2027. להרחבה: הפד מסמן עוד העלאת ריבית השנה - מה זה יעשה לשווקים

יש גם צד שני למשוואה. הריבית עולה בדיוק משום שהכלכלה האמריקאית חזקה, וכלכלה אמריקאית חזקה מושכת יבוא, מזינה סחר עולמי ותומכת בפעילות של חברות באסיה ובאירופה. בגופי השקעות מציינים שהצמיחה האמריקאית האיתנה צפויה להמשיך להזין את הפעילות הגלובלית, גם אם הריבית מייצרת בטווח הקצר עומס.

עבור ישראל המשמעות ישירה. בנק ישראל כבר הוריד את הריבית ל-3.25%, ופער ריביות שמתרחב מול ארצות הברית מקשה על המשך ההורדות: שקל חלש מייקר יבוא ומחזיר אינפלציה, בדיוק בתקופה שבה מחירי האנרגיה כבר גבוהים. להרחבה: הבוקר בבורסה - נייס, ריבית ושוק האג"ח

• טראמפ מאשים את הוועדה המוניטרית, לא את וורש: "ארה"ב צריכה ריבית של 1% או פחות"
• הפד מסמן עוד העלאת ריבית השנה - מה זה יעשה לשווקים?

השורה המעשית למשקיע היא שהריבית האמריקאית הפכה למשתנה שקובע גם את מה שקורה בתיק המקומי. היא משפיעה על שער הדולר, על התשואה שאפשר לקבל בלי סיכון, על עלות המימון של החברות ועל מידת הגמישות של בנק ישראל. כל אחד מהם לבדו משמעותי, וכשהם נעים יחד באותו כיוון, ההשפעה מצטברת.