מטוס קרב איטלקי הפיל רחפן מעל ליטא: הפעם נאט"ו הגיבה תוך דקות
מטוסי קרב איטלקיים שמוצבים בבסיס שיאוליאי שבצפון ליטא יירטו הלילה רחפן שחצה את הגבול מכיוון בלארוס. השברים אותרו סמוך לכפר פרטקונאי שבמחוז קיישיאדוריס, כמאה קילומטרים ממערב לווילנה, ומפקד חיל האוויר הליטאי מעריך שהכלי נשא מטען נפץ.
לפי הנתונים שפורסמו, הרחפן שהה במרחב האווירי הליטאי כחצי שעה והמשיך מערבה בשולי אזורים מיושבים. בליטא הופעלה התרעה, והמטוסים הוזנקו במסגרת מערך השיטור האווירי שנאט"ו מפעילה מעל שלוש המדינות הבלטיות. הזהות של מפעיל הכלי עדיין נבדקת, וכך גם השאלה אם החדירה תוכננה מראש.
מה שמושך תשומת לב כאן הוא מהירות ההחלטה. חדירות קודמות הסתיימו בדרך כלל במעקב בלבד, והכלים המשיכו לטוס עד שהתרסקו או יצאו מהמרחב. יירוט בפועל בידי מטוסי נאט"ו נחשב אירוע נדיר, וזו הפעם השלישית בשבועות האחרונים שרחפן חוצה אל המרחב האווירי של אחת מהמדינות הבלטיות.
שלוש המדינות נשענות על מטוסי קרב של בעלות ברית שמתחלפות ביניהן במשמרות, מערך שפועל מאז 2004 והתרחב מאוד מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. איטליה מחזיקה כיום את המשמרת בשיאוליאי, ולצדה פועלים כוחות נוספים מבסיסים בלטביה ובאסטוניה.
המחיר של כל יירוט
ברקע עומדת מגמה רחבה בהרבה: הרחפן הפך לכלי הנפוץ והזול ביותר בזירה האירופית. אוקראינה לבדה בונה כושר ייצור של כשמונה מיליון רחפנים בשנה, רובם מדגמי FPV שעלותם נעה בין מאות לאלפי דולרים ליחידה, וכ-95 אחוזים מהרכש שלה כבר מיוצר בשטחה. להרחבה: אוקראינה בונה כושר של 8 מיליון רחפנים והשוק כבר מגיב.
הפער הכלכלי הזה הוא לב הבעיה של מערכי ההגנה האווירית באירופה. הזנקת מטוס קרב ויירוט באמצעות טיל אוויר-אוויר עולים עשרות ואף מאות אלפי דולרים, מול כלי שמחירו אלפים בודדים. ככל שתדירות החדירות עולה, כך גדל העניין בפתרונות זולים יותר: לוחמה אלקטרונית, הפרעה לניווט לוויני, תותחים אוטומטיים וכלי יירוט ייעודיים שנבנים במיוחד לצורך הזה. זו אחת הסיבות שסעיף ההגנה האווירית בתקציבי הביטחון האירופיים צומח מהר יותר מסעיפים אחרים.
גם התעשייה מרגישה את זה. חברות ביטחוניות אירופיות דיווחו בשנתיים האחרונות על צבר הזמנות שיא בתחומי הגילוי, הבקרה והיירוט, והביקוש נובע בדיוק מהסוג הזה של אירועים: חדירות קטנות, תכופות וזולות, שמחייבות מענה רציף.
התגובה המתגבשת ברמה האירופית נושאת את הכינוי חומת הרחפנים: שכבת גילוי ויירוט רציפה לאורך הגבול המזרחי של האיחוד, שמשלבת מכ"מים קטנים, חיישנים אקוסטיים, אמצעי שיבוש וכלי יירוט זולים. הרעיון עלה בעקבות סדרת חדירות דומות, והוא עדיין בשלבי גיבוש תקציבי ומבצעי, אבל הכיוון ברור: פחות הסתמכות על מטוסי קרב יקרים, יותר מענה ייעודי וזול.
במקביל, המדינות הבלטיות עצמן נמצאות בין המוציאות הגדולות בברית ביחס לגודלן. ליטא אישרה מתווה רב שנתי שמעלה את הוצאות הביטחון שלה לכיוון חמישה אחוזים מהתוצר ואף מעבר לכך בשנים הקרובות, שיעור שגבוה בהרבה מהיעד המסורתי של שני אחוזים. חלק גדול מהכסף מיועד בדיוק לתחומים שהאירוע הזה ממחיש: גילוי, בקרה, הגנה אווירית וביצורים לאורך הגבול.
- היעד של UBS לנקסט ויז'ן שווה כשליש מאלביט, על פחות מ-5% מההכנסות
- איראן רוצה את כטב"מי הסילון של רוסיה - כמה יעלה ליירט אותם?
לגיאוגרפיה יש כאן משקל משלה. ליטא גובלת בבלארוס ובמובלעת הרוסית קלינינגרד, ויושבת על מסדרון סובאלקי, הרצועה הצרה שמחברת את שלוש המדינות הבלטיות לשאר שטח הברית. כל אירוע באזור הזה נבחן בזכוכית מגדלת, גם כשהיקפו מצומצם. להרחבה: אירופה נכנסת לחורף עם גז יקר ומאגרים נמוכים.
ליטא נמנעת בשלב הזה מהצבעה על רוסיה. ככל שיתברר שמדובר בכלי רוסי ששוגר במתכוון, האירוע ייחשב חדירה ישירה לשטחה של מדינה חברה בברית, על כל המשמעויות הנלוות לכך. אפשרות שנייה היא כלי שסטה ממסלולו, ואז הוא מצטרף לרשימה מתארכת של תקריות שממחישות כמה בקלות המלחמה באוקראינה עשויה לגלוש מעבר לגבול גם בתור תאונה.
