מדען בתעשיית הפארמה קרדיט: הבלוג הרשמי של אנבידיה
מדען בתעשיית הפארמה קרדיט: הבלוג הרשמי של אנבידיה

ביונטק מציגה תוצאות מעודדות בסרטן הריאות - אבל הניסוי הגדול עדיין נמשך

התרופה הניסיונית של ביונטק ואונקו סי־4 האריכה משמעותית את חיי החולים בהשוואה לכימותרפיה; התוצאות מעודדות אבל מבוססות בינתיים על 87 חולים בלבד, והניסוי שנועד לבדוק אם התרופה אכן יעילה עדיין בעיצומו

ענת גלעד |

ביונטק ושותפתה אונקו סי־4 מציגות נתון שעשוי להיות משמעותי בטיפול בסרטן ריאות: חולים שקיבלו את התרופה הניסיונית גוטיסטוברט (Gotistobart) חיו בחציון 18.5 חודשים, לעומת 10 חודשים בקרב חולים שקיבלו את הכימותרפיה דוסטקסל. מדובר בפער של 8.5 חודשים בקרב חולים בסרטן ריאות קשקשי גרורתי מסוג תאים שאינם קטנים, שמחלתם התקדמה למרות  טיפול קודם באימונותרפיה ובכימותרפיה.

אבל לצד המספר הבולט בכותרת של החברות, יש כמה הסתייגויות שחשוב להכניס לתמונה. הנתונים מבוססים על 87 חולים בלבד ומגיעים מהחלק הלא-פיבוטלי של ניסוי PRESERVE-003. זהו חלק חקרני שלא תוכנן מבחינה סטטיסטית לספק הוכחה מכרעת ליעילות התרופה. השלב הפיבוטלי, שאמור לבדוק אם היתרון נשמר באוכלוסייה גדולה יותר ולספק בסיס מוצק יותר להערכת הטיפול, עדיין מתנהל.

גם מקור הנתונים ומבנה המחקר חשובים להבנת התוצאות. אונקו סי־4 היא נותנת החסות למחקר ומנהלת את ביצועו ואיסוף הנתונים, וביונטק משתפת עמה פעולה בפיתוח התרופה. החברות היו מעורבות גם בתכנון המחקר, בניתוח הנתונים ובפרשנות שלהם. לצד זאת, תוצאות החלק הראשון של המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Nature Medicine לאחר ביקורת עמיתים.

הנתונים המעודכנים מתייחסים ל-45 חולים שקיבלו גוטיסטוברט ול-42 שקיבלו דוסטקסל, לאחר חציון מעקב של כ-25 חודשים. לצד חציון ההישרדות של 18.5 חודשים לעומת 10 חודשים, דווח על יחס סיכון לתמותה של 0.56 - נתון שמשקף הפחתה יחסית של כ-44% בסיכון למוות לאורך תקופת המעקב.

גם כאן חשוב להבחין בין הנתונים: הפחתה של 44% בסיכון אינה אומרת שהתרופה מפחיתה ב-44% את הסיכוי של כל מטופל למות, וחציון הישרדות של 18.5 חודשים אינו אומר שכל חולה מקבל 8.5 חודשי חיים נוספים. זהו הבדל סטטיסטי בין שתי קבוצות קטנות יחסית, שאותו צריך כעת לשחזר בשלב המרכזי של המחקר.

ההישרדות השתפרה - הזמן ללא התקדמות כמעט שלא

יש עוד נתון שממתן את התמונה. בפרסום המדעי הקודם של המחקר, חציון הזמן ללא התקדמות המחלה היה 2.4 חודשים בגוטיסטוברט לעומת 2.6 חודשים בדוסטקסל - כלומר כמעט שלא היה הבדל בין הקבוצות במדד הזה.

מצד שני, אצל החולים שכן הגיבו לתרופה נראתה תגובה משמעותית יותר. שיעור התגובה האובייקטיבית עמד על 20% בגוטיסטוברט, לעומת 4.8% בדוסטקסל, ומשך התגובה החציוני היה 11 חודשים לעומת 3.8 חודשים. הנתונים עשויים לרמוז שהטיפול אינו מועיל באותה מידה לכל החולים, אבל אצל חלק מהם הוא עשוי ליצור תגובה ממושכת. זה גם אחד הדברים שהשלב הגדול יותר יצטרך לברר.

גוטיסטוברט היא נוגדן שמכוון לחלבון CTLA-4, המשתתף בוויסות התגובה החיסונית. התרופה נועדה להפחית בסביבת הגידול תאי חיסון מווסתים שיכולים לדכא את הפעילות החיסונית נגד הסרטן, וכך לאפשר למערכת החיסון לפעול נגד הגידול.

האוכלוסייה שנבדקה מעניינת במיוחד משום שמדובר בחולים שכבר קיבלו טיפול חיסוני וטיפול כימותרפי מבוסס פלטינה, אך מחלתם המשיכה להתקדם. אפשרויות הטיפול בשלב הזה מוגבלות, ולכן גם שיפור שאינו מתאים לכל החולים עשוי להיות בעל משמעות קלינית.

עם זאת, אי אפשר להשליך את התוצאות על כלל חולי סרטן הריאות. למעשה, בפרסום המדעי התמונה בסרטן ריאות שאינו קשקשי הייתה שונה: התוצאות היו טובות יותר מספרית דווקא בקבוצת הדוסטקסל, וועדת ניטור הנתונים המליצה לעצור את המשך הפיתוח באוכלוסייה הזאת. הפיתוח הנוכחי מתמקד לכן באוכלוסייה שבה התקבל האות החיובי - חולי סרטן ריאות קשקשי.

לא כימותרפיה, אבל גם לא טיפול נטול סיכון

גם בתחום הבטיחות כדאי להיזהר מהשוואה פשוטה של שיעור תופעות הלוואי. במחקר שפורסם דווח על תופעות לוואי הקשורות לטיפול בדרגה 3 ומעלה אצל 42.2% ממקבלי גוטיסטוברט, לעומת 48.8% ממקבלי דוסטקסל. לכאורה מדובר ביתרון לטיפול הניסיוני, אך התמונה המלאה מורכבת יותר.

22.2% מהחולים שקיבלו גוטיסטוברט הפסיקו את הטיפול בעקבות תופעות לוואי מכל סיבה, לעומת 4.9% בלבד בקבוצת הדוסטקסל. אצל שישה מהחולים בקבוצת גוטיסטוברט תופעות הלוואי שהובילו להפסקת הטיפול הוגדרו כקשורות לטיפול. בנוסף, שליש מהמטופלים בגוטיסטוברט סבלו מתופעות לוואי חיסוניות בדרגה 3 ומעלה, לעומת 4.9% בקבוצת הכימותרפיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן העובדה שמדובר בטיפול שאינו כימותרפי אינה הופכת אותו בהכרח לקל יותר. מנגנון הפעולה שלו מפעיל את מערכת החיסון, והמחיר עלול להיות תופעות לוואי חיסוניות, ובהן דלקת במעי, פגיעה בכבד ובמקרים מסוימים פגיעה ריאתית.

המספר שמעניין את המשקיעים עדיין לא הגיע

מבחינת ביונטק ואונקו סי־4, הנתונים מחזקים את ההחלטה להמשיך להשקיע בתרופה ומגדילים את האפשרות שהיא תהפוך בעתיד למוצר מסחרי. אבל הדרך מכאן לשוק עדיין ארוכה. השלב הפיבוטלי של PRESERVE-003 מתקיים ביותר מ-160 מרכזים בעולם ונועד לבדוק אם יתרון ההישרדות נשמר במדגם גדול יותר.

עבור המשקיעים, זה ההבדל בין "אות" חיובי לבין נכס שהסיכון הקליני שלו ירד באופן משמעותי. תוצאה של 18.5 חודשים לעומת 10 חודשים בהחלט מצדיקה תשומת לב, אבל מדגם של 87 חולים אינו מספיק כדי לדעת אם גודל האפקט יחזור על עצמו.

אם השלב הפיבוטלי יאשר יתרון משמעותי בהישרדות ובמקביל יציג פרופיל בטיחות שניתן לניהול, גוטיסטוברט עשויה להפוך לאפשרות טיפול נוספת עבור קבוצת חולים שנותרו לה מעט אפשרויות. אם הפער יצטמצם משמעותית במדגם הגדול, הנתונים הנוכחיים ייראו בדיעבד כאות מוקדם שהיה חזק מכפי שהמציאות הרחבה הצדיקה.

בשלב הזה יש לביונטק ולאונקו סי־4 תוצאה קלינית מעניינת מאוד. עדיין אין להן הוכחה מכרעת שהתרופה אכן מאריכה חיים במידה שהנתונים הראשוניים מצביעים עליה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה