
השיגור הקרוב של סטארשיפ הוא הראשון שמכניס כסף, וזו בדיוק הבעיה של ספייס אקס
ספייס אקס מתכננת לשגר את סטארשיפ שוב כבר בשבוע הקרוב, והפעם עם מטען שמייצר הכנסה: הדור השלישי של לווייני סטארלינק. הפרט הקטן הזה מסביר את כל המתח האסטרטגי שבו נמצאת החברה כרגע.
הרקטה בת 124 המטרים נועדה במקור לשמש את החזון של אילון מאסק להתיישבות על מאדים. בפועל, כל שיגור שלה מכאן והלאה הוא בחירה בין שני דברים: להוציא עוד לווייני תקשורת שמכניסים כסף מיד, או להמשיך לבחון יכולות שנועדו להביא בני אדם לירח ולמאדים ושתמורתן רחוקה ולא ודאית.
הכסף מדבר בבירור. סטארלינק היווה ברבעון השני קרוב ל-55% מהכנסות החברה, וההכנסות ממנו הסתכמו ב-2025 ב-11.4 מיליארד דולר, זינוק של כמעט 50% בתוך שנה. מנגד, החוזים של ספייס אקס עם נאס"א להחזרת אסטרונאוטים לירח עומדים על כ-4.3 מיליארד דולר בלבד, והם נפרסים על פני שנות פיתוח ארוכות עם יעד ל-2028.
בפיתוח סטארשיפ עצמה כבר הושקעו יותר מ-15 מיליארד דולר. המניה, שנסחרת מאז ההנפקה תחת הסימול SPCX, נעלה את יום שישי ב-150.28 דולר לפי שווי שוק של 2.05 טריליון דולר. טווח השנה שלה נע בין 104.83 ל-225.64 דולר, כלומר היא נסחרת כשליש מתחת לשיא. להרחבה: מניית ספייס אקס צנחה מתחת למחיר ההנפקה.
הדור החדש של הלוויינים הוא מה שהופך את השיגור הקרוב למשמעותי. לפי החברה, לוויין V3 מספק יותר מפי עשרה מהיכולת של הדור הקודם, והכוונה היא לשגר גם פי עשרה יותר יחידות. אם זה עובד, קצב גידול ההכנסות מסטארלינק משתנה בסדר גודל.
הצד השני של המשוואה מסובך בהרבה. כדי להגיע לירח פעם אחת, סטארשיפ תזדקק ככל הנראה לתריסר שיגורי תדלוק רצופים או יותר, ותרגיל העברת דלק בין שתי רקטות בחלל מעולם לא נבחן בהיקף שנדרש. בנוסף, הגרסה שנאס"א צריכה כנחתת שונה מהגרסה שמשגרת לוויינים וכפופה לתקני בטיחות מחמירים, מה שמכביד על קו הייצור.
גם קצב השיגורים רחוק מהיעד. סטארשיפ המריאה השנה פעמיים בלבד, ומאסק מדבר על הגעה לקצב כמעט יומי בתוך שנה ועל רמת בטיחות שתאפשר להטיס בני אדם עד סוף השנה הבאה. הפער בין שני המספרים האלה הוא בדיוק מה שהמשקיעים מתמחרים. להרחבה: סטארשיפ נדחה שוב, ובדיוק עכשיו ספייס אקס מכוונת להנפקה.
ויש רובד שלישי שנכנס לחישוב ההכנסות בחודשים האחרונים: מרכזי נתונים בחלל. ספייס אקס מדברת על שימוש בסטארשיפ להקמת רשת מרכזי עיבוד מסלוליים לבינה מלאכותית, ומציגה שוק פוטנציאלי כולל של 26.5 טריליון דולר. זה המספר שמצדיק חלק גדול מהמכפיל של המניה, והוא גם הרחוק ביותר מהתממשות.
כדי לתמוך בכל זה החברה שורפת הון. היא הודיעה על תוכנית להקים נמל חלל בחוף לואיזיאנה בהיקף של 100 מיליארד דולר, שיאפשר להגדיל משמעותית את מספר השיגורים בשנים הבאות.
- ספייסX מכוונת ל-AI בחלל - ו-Starship אמורה להיות המפתח
- ספייס אקס במוקד: מרכזי הנתונים עוברים שינוי, ובריטניה מעמיקה את התלות ב-Starshield
בתוך כל זה מסתתר סיכון עסקי שכדאי לשים לב אליו. במסמכי ההנפקה ציינה החברה שהיא עשויה להעדיף את המטענים שלה על פני חוזים ממשלתיים או לקוחות צד שלישי, וכבר עכשיו היא מסרבת ללקוחות שנשענו על פאלקון 9. כחמישית מההכנסות מגיעות מחוזים עם ממשלת ארצות הברית, ובלו אוריג'ין ממתינה כחלופה אם נאס"א תאבד סבלנות. להרחבה: ספייס אקס דוחה לקוחות של פאלקון 9.
למשקיע הישראלי זו אינה חברה רחוקה. ספייס אקס נכנסה למדדים הגדולים עם ההנפקה, ולכן היא יושבת בפועל בחלק מקרנות הפנסיה וההשתלמות כאן, ושירות סטארלינק פועל גם בישראל. מה שקובע בשבועות הקרובים הוא פשוט: אם השיגור הקרוב מצליח ומכניס לוויינים למסלול, הסיפור הופך מהבטחה לתזרים. אם לא, השאלה על היחס בין מאדים לבין ההכנסות תחזור לשולחן.