סטארשיפ נדחה שוב – ובדיוק עכשיו ספייס אקס מכוונת להנפקה לפי שווי של 2 טריליון דולר

בזמן שמעל מיליון צופים עקבו אונליין, ספייס אקס עצרה אתמול את טיסת הניסוי ה-12 של סטארשיפ. מבחינת החברה מדובר באירוע שגרתי יחסית בעולם של ניסוי וטעייה, אבל העיתוי מחדד את הרגישות: ביוני מתוכננת הנפקה ראשונית בוול סטריט כשמדובר בהיקפה על גיוס של עשרות מיליארדי דולרים, לפי שווי של כ-2 טריליון דולר או יותר.

הדחייה לא משנה את התזה המרכזית סביב סטארשיפ, אבל היא מזכירה למשקיעים מה בדיוק הם מקבלים: מערכת שיגור שאמורה להפוך את כלכלת ההגעה למסלול סביב כדור הארץ לזולה בהרבה, ועדיין רחוקה ממסלול ייצור יציב.

מה היה אמור לקרות בניסוי

בניסוי הנוכחי היה אמור להופיע לראשונה דור 3 של המערכת, בגובה של כ-124 מטר, כשהמאיץ והשלב העליון מחוברים זה לזה. המאיץ כולל 33 מנועים ומייצר דחף של יותר מ-8,000 טונות.

לפי התכנון, המאיץ אמור לבצע נחיתה על ספינת רחף לא מאוישת מול חופי טקסס, בעוד השלב העליון נועד לבצע שורת יעדים, לרבות ניסוי בפריסת מטען ועבודה על מיגון החום. אלה יעדים שמבטאים את הנקודה החשובה: ספייס אקס לא בוחנת רק אם אפשר להמריא, אלא אם אפשר להתקרב בהדרגה לשגרה תפעולית שנראית כמו "תעופה" ולא כמו "אירוע הנדסי חד-פעמי".

• עסקה של כ-45 מיליארד דולר לאנתרופיק עם ספייסX
• טסלה מכרה לספייסאקס ו-xAI מוצרים ב-890 מיליון ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההימור הגדול הוא העלות. סטארשיפ נועדה להוריד את מחיר ההגעה למסלול בשיעור של 90% ומעלה. לשם השוואה, פלקון 9 – מערכת השיגור שכבר עובדת בקצב מסחרי – הפחיתה את העלויות בכ-95% לעומת עידן מעבורת החלל. הכיוון ברור: אם סטארשיפ תתקרב אפילו חלקית ליעד, היא עלולה לשנות סדרי עולם בשוק שיגורים שמחירו נגזר כיום בעיקר מהנדסה, ביטוח וזמינות.

כאן נכנס ממד השימוש החוזר. ספייס אקס בנתה את יתרונה סביב רעיון שנראה בעבר כמעט בלתי סביר כלכלית: להחזיר מאיץ לשימוש חוזר. בפלקון 9 זה עובד בשלב התחתון בלבד, ואילו בסטארשיפ השאיפה היא למערכת שבה גם השלב העליון וגם המאיץ חוזרים וּמשוגרים מחדש פעמים רבות. אם זה יקרה, המשמעות אינה רק הפחתת עלות, אלא פתיחת אפשרויות שדורשות תדירות גבוהה וזמינות מהירה – כמו תדלוק במסלול של חלליות, מהלך שיכול להרחיב את הטווח המבצעי ואת היכולת למשימות רחוקות, כולל בכיוון מאדים.

במקביל, מתחיל להסתמן נרטיב נוסף שהחברה מעוניינת להצמיד לסטארשיפ: תשתיות מחשוב במסלול, כולל מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית. אילון מאסק טוען שמחשוב בחלל עשוי להיות תחרותי מול מחשוב על הקרקע בתוך כמה שנים. זו טענה שאפתנית שמעלה שאלות על תקשורת, תחזוקה, קרינה, קירור ועלויות שיגור בפועל, אבל היא מסבירה למה גיוס של עשרות מיליארדי דולרים בהנפקה עשוי להיות יותר מסתם "מימון המשך" לפיתוח רקטה. לפי התרחיש שמדברים עליו סביב החברה, הכסף אמור להזין גם את פיתוח סטארשיפ וגם מהלכים בתחום הבינה המלאכותית, שנשענים על היכולת להעלות למסלול משקל רב בתדירות גבוהה ובעלות נמוכה.

• מניות אסיה מזנקות על גל ה-AI - אבל הנפט חזר מעל 104 דולר
• ספוטיפיי מזנקת ב-15% אחרי שהציגה את מנועי הצמיחה הבאים שלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נקמת התאומים: האחים האחטר הורשעו במחיקת עשרות מסדי נתונים...

יתרון קיים, שאלות פתוחות

מנקודת מבט תחרותית, גם עם עיכובים וניסויים שנעצרים, ספייס אקס מגיעה לנקודת ההנפקה בעמדה חזקה: היא כבר מבצעת יותר ממחצית מהשיגורים למסלול בעולם באמצעות פלקון 9, ובנתה יתרון בקנה מידה, בתהליכי ייצור ובתפעול. יתרון זה מסביר מדוע שוק ההון עשוי להתייחס לביטול ניסוי נקודתי כ"רעש", כל עוד קצב ההתנסות מתקדם והחברה מצליחה להפוך כל סבב ניסויים לנתונים, תיקונים ושיפור מהיר.

ועדיין, התזמון הופך כל אירוע כזה לרועש יותר. כשספייס אקס מבקשת שווי של כ-2 טריליון דולר, היא נכנסת לטריטוריה שמקפיצה מיד שאלות של מודל עסקי, קצב הכנסות עתידי והיקף שוק בר-מימוש. סטארשיפ אינה עוד מוצר, אלא פלטפורמה שאמורה להרחיב משמעותית את השוק עצמו. דחייה בטיסת ניסוי אחת לא בהכרח מזיזה את התמונה הגדולה, אבל היא כן מבטאת שלצד חלומות על תדלוק במסלול ומרכזי נתונים בחלל, עדיין מדובר בחומרה חדשה עם סיכונים תפעוליים שממשיכים ללוות כל ניסיון.