אנבידיה, טבע ושיבא במיזם AI ביולוגי חדש בהשקעה של כ-70 מיליון שקל

רשות החדשנות, יחד עם חברות טכנולוגיה, תעשיית התרופות, בתי חולים ואוניברסיטאות, תשקיע כ-70 מיליון שקל בהקמת תשתית לאומית לפיתוח הדור הבא של מודלי בינה מלאכותית בתחום הביולוגיה.

המאגד החדש ייקרא IBFI, ראשי תיבות של Israel BioToken Factory Initiative, ומטרתו היא לפתח תשתית טכנולוגית משותפת שתאפשר לחברות, לחוקרים ולגופי בריאות לעבד ולשלב מידע ביולוגי מורכב, ולבנות על בסיסו מודלים שיסייעו בהבנת מחלות, בגילוי תרופות ובפיתוח טיפולים מותאמים אישית.

בין השותפים במיזם נמצאות אנבידיה, טבע, המרכז הרפואי שיבא, CytoReason, TerraCyte Analytics ו-MeMed. בצד האקדמי ישתתפו חוקרים ממכון ויצמן למדע, הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון.

להפוך מידע ביולוגי לשפה שמודלי AI יכולים לעבד

אחד האתגרים המרכזיים בתחום הביולוגיה החישובית הוא היכולת לחבר בין סוגים שונים של מידע ביולוגי. מדובר, בין היתר, בנתונים מולקולריים, תאיים, קליניים ודינמיים, שמגיעים ממקורות שונים ונמדדים בדרכים שונות.

המאגד ינסה ליצור דרך אחידה לייצוג המידע הזה, כך שמודלי בינה מלאכותית יוכלו ללמוד ממנו ולזהות קשרים בין תהליכים ביולוגיים, מחלות, תגובה לתרופות ומצבו הקליני של המטופל.

במסגרת המיזם יפותחו שני רכיבי ליבה. הראשון, Bio Tokens, יהיה שכבת ייצוג אחידה לנתונים ביולוגיים מסוגים שונים. השני, Factory Model, יהיה פלטפורמה לפיתוח, שילוב, הרצה והנגשה של מודלים ביולוגיים המבוססים על בינה מלאכותית.

השילוב בין שני הרכיבים נועד לאפשר לחוקרים ולחברות לעבוד על בסיס תשתית משותפת, במקום שכל גוף יידרש לפתח בנפרד כלים לעיבוד נתונים ולבניית מודלים.

היישומים הראשונים: אונקולוגיה, מערכת החיסון וסאפסיס

היישומים הראשונים של המאגד צפויים להתמקד בחיזוי תגובה לטיפולים אונקולוגיים, בהערכת פעילות מערכת החיסון, בזיהוי רגישות יתר לתרופות ובהערכת הסיכון לדחיית שתלים.

תחומים נוספים שייבחנו הם תמיכה בקבלת החלטות רפואיות במצבי סאפסיס, מחלות אוטואימוניות וגילוי תרופות חדשות.

• ההשקעות במדעי החיים בישראל בצניחה: “גיוס ההון הפך לאתגר המרכזי”
• דוח ההייטק: 85 מיליארד דולר ביצוא, לצד ירידה במספר עובדי מו"פ בישראל

המטרה היא לאפשר שימוש במודלים שיוכלו לזהות דפוסים במידע ביולוגי ולהעריך כיצד מטופלים שונים צפויים להגיב לאותו טיפול. בעתיד, כלים כאלה עשויים לסייע לרופאים בבחירת טיפול, לחברות תרופות בתכנון ניסויים ולחוקרים בזיהוי מטרות חדשות לפיתוח תרופות.

תשתית משותפת לתעשייה ולאקדמיה

הפעילות המדעית במאגד תובל בידי פרופ' ערן סגל ופרופ' ניר יוסף ממכון ויצמן למדע, פרופ' שי שנאור מהטכניון ופרופ' אסף זריצקי מאוניברסיטת בן־גוריון.

המאגד יפעל כתשתית מחקר ופיתוח טרום־תחרותית. המשמעות היא שהחברות והחוקרים ישתפו פעולה בפיתוח טכנולוגיות בסיסיות, לפני השלב שבו כל חברה תפתח מוצרים מסחריים משלה.

ברשות החדשנות מעריכים כי תשתית כזו עשויה לקצר את זמני הפיתוח, להפחית עלויות ולתת גם לחברות קטנות גישה לכלים ולידע שהקמתם באופן עצמאי דורשת השקעה גדולה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מסרה כי שיתוף הפעולה בין חברות הטכנולוגיה, תעשיית התרופות, בתי החולים והאקדמיה נועד לקדם פתרונות רפואיים המבוססים על בינה מלאכותית. לדבריה, ההשקעה במאגד היא השקעה בבריאות, בכלכלה ובתשתיות המחקר של ישראל.

• רוצים להיות רזים? זה יעלה לכם מעל 300 אלף שקל
• התחילו בריסוק עצמאות המשפט, מסיימים בריסוק חופש העיתונות

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי האתגר כיום אינו מסתכם בפיתוח מודלים מתקדמים יותר, אלא ביצירת תשתיות שיאפשרו להם להתמודד עם המורכבות של הביולוגיה האנושית.

לדבריו, המאגד יפעל ליצירת ייצוג אחיד של נתונים ביולוגיים, לשילוב ידע קיים, לפיתוח מודלים חישוביים של מחלות ולתיקוף קליני של התוצרים. הוא הוסיף כי התשתית המשותפת נועדה לאפשר לחברות לפתח פתרונות רפואיים במהירות רבה יותר.

יו"ר המאגד ומנכ"ל ויו"ר TerraCyte, יואב ניסן כהן, אמר כי הביולוגיה עדיין אינה מיוצגת באופן שמאפשר למודלי AI להבין אותה במלואה. לדבריו, מטרת IBFI היא לבנות את התשתית והשפה שעליהן יתבססו מודלים ביולוגיים עתידיים, ולקרב את האפשרות לחזות מחלות ולהתאים טיפול למאפיינים הביולוגיים של כל מטופל.

הקמת המאגד היא חלק ממדיניות רשות החדשנות לקדם תשתיות משותפות המחברות בין תעשיית הטכנולוגיה, מדעי החיים, מערכת הבריאות והאקדמיה. ברשות מקווים כי המיזם יחזק את פעילות החברות הישראליות בתחומי הבינה המלאכותית, הביוטכנולוגיה וגילוי התרופות.