ביה"ד: פרזנטור הלוטו יואב צוקר לא היה עובד מפעל הפיס

יואב צוקר - לשעבר שחקן ודוגמן וכיום יזם ומנהל בתחום ההיי-טק - לא היה עובד מפעל הפיס כאשר שימש כפרזנטור של הגרלות הלוטו בשנים 2021-2000. כך קובעת שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אופירה דגן-טוכמכר, אשר דחתה תביעה בסך 1.2 מיליון שקל שהגיש צוקר נגד הפיס בעקבות סיום העסקתו. תביעה דומה שהגישה השחקנית עירית ענבי, שהועסקה לצידו של צוקר, טרם הוכרעה.

צוקר וענבי הפעילו בשידור חי את מכונת הכדורים ממנה יצאו המספרים שעלו בגורל והציגו את התוצאות. השידור עצמו נמשך דקות בודדות, אך ההכנות ארכו כשעתיים. בשנת 2021 קיבל צוקר 2,400 שקל (בתוספת מע"מ) לכל הגרלה כנגד חשבונית. העסקתם של צוקר וענבי הופסקה כאשר הפיס החליט לרענן את המתכונת ולגייס פרזנטורים מוכרים יותר ברשתות החברתיות.

צוקר טען, כי בפועל היו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין הפיס ולכן הוא זכאי רטרואקטיבית לתנאיו של עובד שכיר. הממונה על השכר, אשר התייצב לדיון מאחר שמדובר בגוף הכפוף למדינה, טען, כי צוקר קיבל סכום גבוה בהרבה מן המקובל בשירות המדינה וכי בנסיבות מסוימות הכנסתו הייתה גבוהה פי שלושה משכרו של מנכ"ל הפיס. לדבריו, אם ייקבע שצוקר היה עובד הפיס - הוא יידרש להחזיר 2.3 מיליון שקל, ההפרש בין התשלום שקיבל לבין השכר הגבוה ביותר שהיה מגיע לו כעובד.

כמו פרילאנסר בתחום התקשורת

דגן-טוכמכר אומרת, כי בדיקת המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק מובילה לתוצאה שאינה חד-משמעית. צוקר עבד בבניין הפיס, השתמש במתקני הפיס, הקריא את הטקסטים שניתנו לו, יכול היה לנוע בחופשיות בבניין והיה צריך לתאם את היעדרויותיו. מצד שני, הוא נתן שירות שעות בודדות פעם בשבוע בשעות הערב המאוחרות, ובשנים 2021-2017 השתכר 800-600 אלף שקל לשנה מעבודתו מחוץ לפיס.

לאור זאת, ממשיכה דגן-טוכמכר, יש לבחון את העסקתו של צוקר במבחן התכליתיות. הפסיקה הכירה במעמד של "משתתף חופשי" (פרילאנסר) בתחום התקשורת בשל מאפייניו המיוחדים, והדברים יפים מכוח וחומר ל"טאלנט"/"מנחה"/"פרזנטור" כמו צוקר, היא אומרת. הלה "בדרך כלל לא נדרש להעמיד עצמו לשירות המיוצג במשרה מלאה וממילא אין צורך להגן על זכותו לחופשה או על שעות העבודה והמנוחה שלו.

"לטעמי אף אין מקום לכפות על ההתקשרות עם פרזנטור כללים מתחום משפט העבודה כגון 'שוויון', 'חופש התארגנות' או 'ביטחון תעסוקתי, שכן מדובר במתכונת התקשרות, שמעצם טיבה וטבעה איננה מתאפיינת בשוויון בין הפרזנטורים, לעיתים דורשת שינוי ואף ריענון, ואין מדובר בעובדים מוחלשים שיש מקום להבטיח את זכותם להתארגן. אשר על כן, אני סבורה כי סיווגו של התובע כמי שלא היה עובד, אלא נותן שירותים עצמאי, לא היה סיווג שגוי, אלא שהיה בו לשקף באופן אותנטי את מהות ההתקשרות בין הצדדים". 

דגן-טוכמכר דחתה גם את תביעתו של צוקר לפיצוי על עוגמת הנפש והעלבון שנגרמו לו בשל הפסקת ההתקשרות, באומרה שאין זה מקרה חריג בו בית הדין לעבודה יחיל את סמכותו על מי שאינו מוגדר כ"עובד". לא הייתה תלות של צוקר בפיס ולא נפל פגם בהחלטת הפיס לרענן את הפרזנטורים, היא קובעת. נציגי העובדים חיים שקד ואליהו אביטל הסכימו עם דגן-טוכמכר.