ארדואן טורקיה (X)
ארדואן טורקיה (X)

טורקיה משאירה את הריבית על 37%: הנפט מסכן את הירידה באינפלציה

האינפלציה ירדה ל-31.5% והפעילות במשק נחלשת, אך מחירי האנרגיה הגבוהים מקשים על הבנק המרכזי לחזור להפחתות; הריבית הגבוהה עוזרת ללירה ומושכת משקיעים זרים, אבל מכבידה על העסקים ועל משקי הבית

בן פלמון |

הבנק המרכזי של טורקיה השאיר את הריבית ללא שינוי בפעם החמישית ברציפות. הריבית המרכזית נותרה ברמה של 37%, הריבית על הלוואות ללילה נשארה על 40% והריבית על פיקדונות ללילה על 35.5%. ההחלטה הייתה צפויה, כאשר 16 מתוך 17 כלכלנים העריכו שהריבית לא תשתנה.

הבנק הוריד את הריבית בפעם האחרונה בינואר, מ-38% ל-37%. מאז הוא מחכה לראות אם הירידה באינפלציה נמשכת. בהודעת הריבית נכתב כי קצב האינפלציה הבסיסי יורד וכי הביקוש המקומי חלש, אך מחירי האנרגיה הגבוהים בעקבות ההתפתחויות באזור יוצרים סיכון מחודש.

האינפלציה בטורקיה ירדה באוגוסט ל-31.51% בקצב שנתי, לעומת 31.75% ביולי. המחירים עלו ב-1.84% בתוך חודש. מדובר בשיפור לעומת שיעורי האינפלציה הגבוהים שנרשמו בשנים האחרונות, אך זה עדיין קצב עליית מחירים חריג שמשפיע ישירות על כוח הקנייה של הציבור.

מחירי האנרגיה בטורקיה עלו באוגוסט ב-5.46%, בהובלת זינוק של 11.23% במחירי הדלק. בחישוב שנתי עלו מחירי האנרגיה ב-39.23%. ההתייקרות הזאת הגיעה עוד לפני שמחיר הנפט מסוג ברנט חצה שוב את רף 100 הדולר לחבית.

טורקיה רגישה במיוחד למחירי הנפט והגז, מכיוון שהיא מייבאת כ-71% מהאנרגיה שהיא צורכת. כאשר הנפט מתייקר, המדינה נדרשת לשלם יותר דולרים עבור אותה כמות אנרגיה. הגירעון המסחרי עלול לגדול, הביקוש למטבע חוץ עולה והעלויות מגיעות בהמשך לדלק, לתחבורה, לחשמל, לחקלאות ולמזון.

עבור הבנק המרכזי מדובר באיום על תוכנית הורדת האינפלציה. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, יהיה קשה יותר להמשיך להפחית את הריבית. הבנק הבהיר כי המדיניות תישאר הדוקה עד להשגת יציבות מחירים, וכי אם תחול החמרה ברורה ומתמשכת באינפלציה, הוא יהיה מוכן להדק שוב את המדיניות.

רק לאחרונה עדכנה הממשלה את התוכנית הכלכלית ודחתה בשנתיים את היעד לחזרה לאינפלציה חד-ספרתית. תחזית האינפלציה הממשלתית לסוף 2026 הועלתה ל-28.4%, בעוד הבנק המרכזי העלה את התחזית שלו מ-26% ל-28%. היעד הזמני של הבנק עומד על 24%, והיעד לטווח הבינוני נשאר 5%. טורקיה גם חתכה את תחזית הצמיחה ודחתה את היעד לאינפלציה חד-ספרתית

5 על הריבית בטורקיה
מה הוחלט - הריבית נשארה על 37% בפעם החמישית ברציפות, עם ריבית הלוואות ללילה על 40% והפיקדונות על 35.5%
איפה האינפלציה - 31.51% בקצב שנתי באוגוסט, מול 31.75% ביולי, ועלייה חודשית של 1.84%
מה עוצר את ההפחתות - מחירי האנרגיה הגבוהים בעקבות המלחמה באזור, שמאיימים להחזיר את המדד למעלה
מי מרוויח מזה - הלירה מקבלת הגנה, ומשקיעים זרים נמשכים לתשואות גבוהות באג"ח המקומיות
מי משלם - העסקים ומשקי הבית, שנושאים עלות אשראי של עשרות אחוזים בשנה בזמן שהפעילות במשק נחלשת

הצמיחה נחלשת והריבית מכבידה

הכלכלה הטורקית צמחה ברבעון השני של 2026 ב-2.3% לעומת התקופה המקבילה וב-1.1% לעומת הרבעון הראשון. הצריכה הפרטית עלתה ב-3.5%, ההשקעות גדלו ב-0.6% והיצוא ירד ב-3.4%. הריבית הגבוהה מייקרת את האשראי לעסקים, את המשכנתאות ואת ההלוואות למשקי הבית. הצריכה וההשקעות מתמתנות, וזה חלק מהדרך שבה הבנק המרכזי מנסה להוריד את האינפלציה. כשהביקוש יורד, לחברות קשה יותר להמשיך ולהעלות מחירים.

הבנק המרכזי ציין כי הביקוש המקומי נשאר חלש וכי עד כה ההתייקרות באנרגיה חלחלה באופן מוגבל בלבד למחירים המקומיים. ההאטה עשויה לאפשר חזרה להפחתות ריבית בהמשך השנה, אך הבנק מעדיף לבחון כל החלטה בנפרד. כלכלני איי-אן-ג'י מעריכים שהריבית עשויה לרדת ל-35% עד סוף השנה, באמצעות שתי הפחתות של נקודת אחוז ברבעון האחרון.

הסיכון נמצא בעוצמת ההאטה. התקררות מתונה בביקוש יכולה לעזור בהורדת האינפלציה, אך האטה חזקה עלולה להפוך לבעיה כלכלית ופוליטית. הציבור הטורקי כבר מתמודד במשך שנים עם שחיקה בכוח הקנייה, וגם אינפלציה של יותר מ-30% ממשיכה להעלות במהירות את מחירי המזון, הדיור והשירותים.

העלאות שכר גדולות יכולות להקל לזמן קצר על משקי הבית, אך גם להחזיר ביקושים למשק ולהקשות על ירידת האינפלציה. הממשלה והבנק המרכזי מנסים לשבור את המעגל באמצעות פחות אשראי, ריבית גבוהה ועידוד החיסכון בלירה.

הריבית הגבוהה תומכת בלירה

הלירה הטורקית ממשיכה להיחלש מול הדולר, אך בקצב הדרגתי יותר לעומת הנפילות החדות שנרשמו בעבר. מבחינת הבנק המרכזי, פיחות מהיר הוא סיכון מרכזי, משום שטורקיה מייבאת אנרגיה, מכונות וחומרי גלם בדולרים ובאירו. כאשר הלירה נחלשת, המוצרים האלה מתייקרים במטבע המקומי ומעלים את האינפלציה.

הריבית הגבוהה מסייעת לייצב את המטבע ומושכת חלק מהמשקיעים הזרים בחזרה לטורקיה. משקיעים יכולים לקבל תשואה גבוהה על אג"ח ופיקדונות בלירה, ולכן הם מוכנים להכניס כסף למדינה למרות הפיחות המתמשך.

גם עסקאות Carry Trade הפכו לחלק מהסיפור הטורקי. במסגרת העסקאות האלה משקיעים לווים כסף במטבע עם ריבית נמוכה, ממירים אותו ללירה ומשקיעים בנכסים שמציעים ריבית גבוהה. כל עוד הלירה נחלשת בקצב מתון, פער הריביות יכול להשאיר למשקיעים רווח. נפילה מהירה של המטבע עלולה למחוק אותו.

זו אחת הסיבות לכך שהבנק המרכזי אינו רוצה להפחית את הריבית במהירות. מעבר למאבק באינפלציה, הוא מנסה לשמור על הכסף הזר במדינה ולמנוע לחץ מחודש על הלירה ועל יתרות המט"ח. השינוי במדיניות החל אחרי בחירות 2023, כאשר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מינה צוות כלכלי בראשות שר האוצר מהמט שימשק. אחרי שנים של הורדות ריבית בזמן שהאינפלציה עלתה והלירה קרסה, הבנק המרכזי עבר להעלאות חדות והחזיר חלק מהאמון של המשקיעים הזרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

ענף התיירות ממשיך לספק לטורקיה מקור חשוב של דולרים ואירו, שעוזר לממן את יבוא האנרגיה והסחורות. אך האטה באירופה, ירידה במספר התיירים מרוסיה או החרפה ביטחונית באזור עלולות לפגוע בהכנסות האלה. 

הנפט שחזר לרמה של יותר מ-100 דולר לחבית,  הוא כעת אחד הסיכונים המרכזיים לתהליך. אם המחיר יישאר גבוה, הלירה תיחלש במהירות או שהממשלה תלחץ להפחית ריבית מוקדם מדי, הירידה באינפלציה עלולה להיעצר. בשלב הזה ארדואן מאפשר לבנק המרכזי להמשיך במדיניות ההדוקה, וההחלטה להשאיר את הריבית על 37% מראה שבאנקרה עדיין לא מוכנים לקחת את הסיכון.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה