הבורסה בתל אביב רוצה לעבוד עד 23:00 - והמסחר עשוי לעבור לבלוקצ'יין

הבורסה בתל אביב בוחנת אפשרות להפעיל מסחר גם בשעות הערב, עד 23:00. לצורך כך יקימו הבורסה ורשות ניירות ערך שני צוותים. צוות אחד יבדוק איך לאפשר קנייה ומכירה של מניות ואג"ח בין 17:30 ל-23:00. הצוות השני יבחן שימוש בבלוקצ'יין לצורך רישום, הנפקה ומסחר בניירות ערך. המטרה היא לקדם את שני המהלכים במהלך 2027.

המהלך מגיע זמן קצר אחרי שהבורסה החליפה את יום ראשון ביום שישי ועברה למסחר בימים שני עד שישי. המעבר ליום שישי והארכת שעות המסחר פותרים שתי בעיות שונות: שינוי הימים סנכרן את שבוע המסחר בתל אביב עם הבורסות בעולם, והמסחר עד 23:00 אמור לצמצם את הפער בשעות הפעילות. גם אם בעתיד המסחר במניות יהפוך לכמעט רציף, עדיין היה צורך ליישר קודם את ימי המסחר.

לפני השינוי, הבורסה בתל אביב פעלה ביום ראשון כשהשווקים הגדולים בארה"ב ובאירופה היו סגורים, והייתה סגורה ביום שישי כשהמסחר בחו"ל נמשך. המצב הזה הקשה על משקיעים זרים ועל גופים שפועלים בכמה שווקים במקביל. הוא גם יצר פער במניות דואליות ובקרנות שעוקבות אחר נכסים בחו"ל.

לפי מחקר שפרסמה רשות ניירות ערך, המחזור היומי הממוצע בימי שישי הגיע לכ-2.6 מיליארד שקל, פי שניים מהמחזור הממוצע שנרשם בימי ראשון לפני השינוי. חלקם של המשקיעים הזרים במחזור ביום שהוחלף עלה מ-15.3% ל-38.2%.

גם מרווח הקנייה והמכירה הממוצע הצטמצם בכ-11%, מ-0.48% בימי ראשון ל-0.43% בימי שישי. פער קטן יותר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בדרך כלל מקל על ביצוע עסקאות ומקטין את העלות למשקיעים. הנתונים מתייחסים לתקופה קצרה יחסית, ולכן מוקדם לקבוע שכל העלייה נבעה רק משינוי ימי המסחר. ועדיין, הם מצביעים על יותר פעילות ביום שבו תל אביב פועלת במקביל לשווקים בחו"ל.

למה צריך מסחר עד 23:00?

בשלב הראשון, המסחר בערב עשוי לכלול מניות ואג"ח, ובהן מניות דואליות וקרנות סל שעוקבות אחר מדדים בינלאומיים. אלה ניירות שמושפעים ישירות מהמסחר בארה"ב ומפרסומים שמגיעים אחרי שהבורסה בתל אביב כבר נסגרה. כיום, אם חברה אמריקאית מפרסמת נתון משמעותי או שוול סטריט משנה כיוון בערב, משקיע שרוצה לבצע עסקה בנייר ישראלי צריך בדרך כלל לחכות ליום הבא. מסחר עד 23:00 יאפשר לו להגיב באותו ערב, במשך חלק גדול משעות הפעילות בארה"ב.

לפי המתווה הראשוני, המסחר ייפתח סמוך ככל האפשר לסיום היום הרגיל ויתנהל בסביבה נפרדת. הצוות יצטרך לקבוע אילו ניירות ייכללו, איך ייקבעו המחירים, כיצד יופץ המידע ואיך יתבצעו התשלום והסליקה. גם הבנקים, בתי ההשקעות וחברי הבורסה יצטרכו להעמיד מערכות ועובדים בשעות ארוכות יותר.

הארכת השעות אינה מבטיחה שיהיה מספיק מסחר בכל מניה. כשמספר הקונים והמוכרים קטן, הפער ביניהם עלול לגדול ומחיר של עסקה בודדת יכול להשפיע יותר על שער המניה. לכן ייתכן שהמהלך יתאים בתחילה בעיקר למניות גדולות, למניות דואליות ולקרנות סל.

מסחר עד 23:00 עדיין אינו מסחר מסביב לשעון. גם בבורסות הגדולות בעולם המסחר הרגיל במניות מתקיים בשעות מוגדרות, לצד מסחר מוקדם ומאוחר. עם זאת, הכיוון הוא להאריך את הפעילות. הבורסה של ניו יורק אף מקדמת פלטפורמה מבוססת טוקנים למסחר רציף במניות ובקרנות סל, אך מדובר בתשתית חדשה ונפרדת ולא בהפיכת המסחר הרגיל כולו ל-24/7.

• אלסטיק מזנקת ב-22%: ה-AI מתחיל לעבוד גם לטובת חברות התוכנה
• אקו רוכשת את הטכנולוגיה והלקוחות של מינימוס

ומה הקשר לבלוקצ'יין?

הצוות השני יבחן טוקניזציה של ניירות ערך. מדובר בייצוג דיגיטלי של מניה, אג"ח או זכות פיננסית באמצעות טוקן. הנכס והזכויות של המשקיע אמורים להישאר כפי שהם. השינוי נמצא בדרך שבה הנייר נרשם, מונפק, מועבר ונסלק. מערכת כזו יכולה לאפשר העברה מהירה יותר של נייר הערך ושל התשלום, כך ששני הצדדים משלימים את העסקה יחד. חוזים חכמים יכולים לבצע באופן אוטומטי תשלומי ריבית, חלוקת זכויות ואירועים אחרים בחיי נייר הערך.

בעולם כבר קיימים נכסים שעברו טוקניזציה בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. לפי תחזיות שונות, התחום עשוי להגיע לכמה טריליוני דולרים עד 2030, אך הוא עדיין נמצא בתחילת הדרך וחלק גדול מהפעילות נעשה בניסויים או במערכות סגורות.

לפני יישום בישראל יידרשו תשובות לגבי אבטחת המערכת, הגנה מפני מתקפות סייבר, הגוף שישלוט בתשתית, תיקון טעויות והמעמד המשפטי של הרישום. הצוות יצטרך לקבוע גם מה קורה כאשר עסקה נרשמת בבלוקצ'יין אך התשלום נכשל, ומי אחראי במקרה של תקלה בשעות שבהן המסחר הרגיל כבר הסתיים.