סוכן ביטוח דרש 900 אלף שקל בעמלות - כמה יקבל בסוף?

לפעמים ההבדל בין מיליון שקל למאות אלפי שקלים הוא לא עניין של איזה סכום שולם, אלא איך מחשבים אותו. זה בדיוק מה שקרה בתיק שבו סוכן ביטוח ותיק תבע את חברת הביטוח שהעסיקה אותו, בטענה שהיא חישבה לו את העמלות בצורה שגויה - וקיפחה אותו בכמעט 900 אלף שקל.

הסיפור התחיל עוד ב-2004, אז נחתם הסכם בין הסוכן לחברת הביטוח שהסדיר את העמלות שמגיעות לו, לצד הסכם מימון שבמסגרתו החברה נתנה לו מקדמות על חשבון עמלות עתידיות. במשך שנים הצדדים התחשבנו ביניהם על בסיס חודשי, עד שהיחסים ביניהם הידרדרו והגיעו שתי תביעות הדדיות בבית המשפט המחוזי. היחסים האלה הסתיימו ב-2021 בשני פסקי דין שקבעו שהסוכן חייב לחברה 5,757,825 שקל בתוספת של ריבית והצמדה, ושהחברה חייבת לו 3,235,418 שקל כפיצוי. ההפרש ביניהם, כך נקבע, ישולם על ידי הסוכן.

בינתיים, עוד לפני שניתנו פסקי הדין, פתחה החברה תיק הוצאה לפועל נגד הסוכן ואשתו לגביית החוב. וכשהתיק כבר היה בעיצומו, ב-2023, היא הגישה בקשה לעדכון סכום החוב ל-2.4 מיליון שקל, ובתוך התחשיב הזה היא קיזזה עמלות שמגיעות לסוכן בסכום של 1,127,624 שקל. הסוכן לא חלק על עצם הסכומים והמועדים שמופיעים בנתונים של החברה, אבל טען שהאופן שבו קוזזו העמלות היה שגוי, ושבפועל מגיעים לו לפי החישוב הנכון 2,009,619 שקל. ההפרש, 881,885 ₪, נהפך למוקד של התביעה הנוכחית.

שלוש חוות דעת ומומחית אחת שהכריעה

לכל צד היה רואה חשבון משלו. הסוכן טען שצריך להוסיף לעמלות ריבית שנתית צמודה של 5%, בדיוק כמו הריבית שנצברת על החוב שלו לחברה - "בסימטריה", כלשונו. המומחה מטעם החברה דחה את הטענה וקבע שהעמלות אמורות לשאת הצמדה בלבד, ללא ריבית, בהתאם להסכם מ-2004. בית המשפט מינה מומחית נייטרלית, רו"ח חמוטל כהן, שבחנה את כל הכרטסות והחישובים.

המומחית קיבלה את עמדת הסוכן לגבי גובה קרן העמלות - 956,456 שקל לפני מע"מ, ו-1,128,618 שקל כולל מע"מ. אבל בשאלת הריבית היא לא הכריעה, והציגה שני תרחישים: עם ריבית צמודה של 5% הסכום מגיע ל-1,550,470 שקל, ואילו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הרגיל הסכום הוא 1,328,661 שקל בלבד.

השופטת קיבלה את התביעה בחלקה בלבד. היא קבעה שמגיע לסוכן הסכום שהתקבל לפי החישוב השני, הנמוך יותר, וכי לא ניתן להחיל על העמלות את אותה ריבית של 5% שחלה על החוב שלו לחברה. הסיבה: מדובר בשני מנגנונים חוזיים שונים לגמרי. בעוד שהסכם המימון קובע ריבית של 5% על חוב הסוכן, סעיף העמלות בהסכם קובע במפורש שהעמלות "יחושבו בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן", ובלי מלה על ריבית.

השופטת גם הסתמכה על חוות דעתו של מומחה החברה עצמו, שכתב בין היתר כי "אי סילוק החוב במועד אינה מקנה זכות לגביית ריבית והצמדה מעבר למה שהוסכם בין הצדדים". גם המומחית שמונתה מטעם בית המשפט, כשנשאלה בחקירה הנגדית אם לא היה הגיוני לתת לעמלות אותה ריבית כמו לחוב, השיבה שזו לא שאלה חשבונאית אלא משפטית: "אין דבר כזה נכון חשבונאית לגבי שיעור ריבית. החשבונאות לא קובעת איזה ריבית צריך לזקוף".

גם דרישת המע"מ נדחתה

לצד סוגיית הריבית, הסוכן ניסה לקזז מהחוב גם 474,155 שקל שלטענתו נגבו ממנו ביתר במע"מ עוד ב-2016, בזמן שהחברה בעצמה זיכתה אותו בכרטסת בסכום דומה. גם כאן השופטת דחתה את התביעה, משום שהחוב המקורי כבר הוכרע בפסק דין חלוט ב-2021, ובעקבותיו אי אפשר לשנות שוב את חישובי המע"מ. מעבר לכך, המומחית מטעם בית המשפט הבהירה שהסוכן מעולם לא הוציא חשבוניות מס עבור העמלות, ולכן, לדבריה, מבחינה חשבונאית הוא כלל לא יכול לטעון לעודף או לחוסר במע"מ. כשעומתה עם טענת הסוכן שלפיה החברה בעצם הודתה בטעות כשזיכתה אותו, השיבה המומחית בבירור כי, "מבחינתי זה כאילו שהנתבעת אמרה בית המשפט טעה בפסק הדין".

בסיכומו של דבר, במקום 881,885 שקל שדרש הסוכן, הוא זכה לתוספת של 200,047 שקל בלבד לחישוב של העמלות שקוזזו מחובו. מכיוון שהתביעה התקבלה רק בחלקה, החברה חויבה לשאת ב-23% מהוצאות האגרה ששילם הסוכן, ובנוסף לשלם לו 20 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.

• סוכן ביטוח רצה לפרוש מהסכם - וחטף תביעה ב-24 אלף ש'
• כך נמכרות פוליסות ביטוח למי שלא צריך אותן