יהלום תחבורה. השימוש ברב-קו היה רכיב מרכזי ברפורמה
יהלום תחבורה. השימוש ברב-קו היה רכיב מרכזי ברפורמה

משרד התחבורה יפצה מפעילת מוניות שירות בנתניה ב-1.6 מיליון שקל

בית המשפט דחה את רוב תביעתה של חברת יהלום תחבורה. קבע שעל המשרד לפצות אותה משום שחייב אותה להתקין מכשירי רב-קו שלא אפשרו שימוש לרוב הנוסעים

איתמר לוין |

משרד התחבורה יפצה ב-1.6 מיליון שקל את חברת יהלום תחבורה על כשל מהותי במכרז להפעלת מוניות שירות באיזור נתניה, בו זכתה בשנת 2019. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ענת זינגר, אשר דחתה את רוב תביעתה של חברת יהלום, שעמדה על 5.6 מיליון שקל.

יהלום, בשליטתו וניהולו של מוחמד סעסעאני, החלה להפעיל את מוניות השירות ביולי 2020, אמרה הייתה לפעול 4.5 שנים, אך הודיעה על ביטול ההסכם לאחר שנה בלבד. היא טענה, כי המשרד גרם לה נזקים של מיליוני שקלים בשל רשלנות בניסוח המכרז ובשל כשלים במימושו. המשרד הסכים שהפסדיה יהלום עמדו על 4 מיליון שקל, אך כפר באחריותו לכך.

תביעתה של יהלום עסקה בשלושה נושאים. היא טענה, כי המשרד לא הסדיר את תחנות העצירה של קוויה בטייבה והרצליה; לא גילה לה שקו אוטובוסים פועל במקביל אליה במחירים נמוכים יותר, לאחר שהיא חויבה בהנחה של 6.1% מהמחיר המירבי; וחייב אותה להתקין מכשירי רב-קו שלא תמכו בכרטיסיה של חברת אגד תעבורה שקדמה לה בנתניה ולכן איבדה את רוב הנוסעים. זינגר קיבלה את התביעה רק לגבי מכשירי הרב-קו.

נדחו הטענות לגבי התחנות והתעריפים

בנושא התחנות אומרת זינגר: "לשונו של המכרז ברורה - האחריות לאישורי הרשויות המקומיות לתחנות הקצה, מוטלת על הזוכות. לכן, היה ידוע, ולכל הפחות ניתן היה לדעת, כבר בשלב הגשת ההצעה למכרז, שאישור הרשויות לתחנות הקצה יהיה באחריות התובעת ככל שתזכה. היה על התובעת לשקוד על קבלת אישורים לנקודות קצה המקובלות עליה ועל הנתבעת וכן יכולה הייתה להקדים ולבחון עוד בשלב שאלות ההבהרה, מה החלופות אם רשות מקומית לא תיתן האישור ומה נפקות הדבר לחישוביה. משלא פעלה כן, בעניין זה אין לה אלא להלין על עצמה".

לגבי הטענות בנושא המחירים קובעת זינגר, כי " דינן דחייה. בין משום שהמציע הסביר היה אמור לברר את המחירים של החברות האחרות וכך היה מצופה ממנו לנוכח הוראות המכרז, ובין משום שחזר בו מאותה הטענה זה מכבר" בדיונים קודמים מול משרד התחבורה. טענותיה של יהלום בהתבסס על המכרז מלמדות על חוסר הבנה בסיסי שלו, מוסיפה זינגר. 

על מכשירי הרב-קו אומרת זינגר, כי הפעלתם הייתה רכיב מרכזי ברפורמה בתחום מוניות השירות. "על אף מרכזיות נושא זה, לא ניתן למצוא בהוראות המכרז, הוראה אשר מצופה היה למצוא בעניין. כאמור, נראה כי אף הנתבעת עת ערכה המכרז, לא דקדקה במשמעות הוראותיו. אזכיר כי התוכנית הכלכלית אשר בהצעת התובעת, אושרה על ידי הנתבעת עת הכריזה עליה כזוכה, ותוכנית זו נסמכה על השימוש ברב-קו.  

"הנתבעת היא מנסחת המכרז, המלווה שלו וגם מחוקקת המשנה של צווי הפיקוח, ממילא מצופה ממנה גילוי רחב וברור של כל מידע מהותי אשר יכול להשפיע על מי שמשתתף במכרז ובהמשך זוכה וחותם על הסכם עימה. איני סבורה שהנתבעת הסתירה באופן מכוון את המידע, אלא שמדובר ברשלנות בבחינת הדברים והדבר גרר מצג שווא רשלני, בדרך של אי ציונו". 

משרד התחבורה חויב בתשלום הוצאות בסך 320,000 שקל. את יהלום ייצגו עוה"דעלי סובידאת וחליל סובידאת, ואת המשרד - עו"ד יואב דור.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה