איתן נחשפת עם גיוס של 41 מיליון דולר - ומכוונת לשוק הלוחמה הרובוטית
חברת הדיפנס-טק, שפעלה עד כה בשם אייזאטופ, משלימה סבב בהובלת דיפ33 ודל טכנולוג'יס קפיטל ומגיעה ל-54 מיליון דולר גיוסים. המערכת שלה כבר צברה יותר מחצי מיליון שעות טיסה מבצעיות ומשולבת ביותר מ-20 סוגי רחפנים. ביולי נבחרה יחד עם קלע לפיתוח שכבת השליטה לדור
הבא של רחפני התקיפה בצה"ל
איתן, חברת הדיפנס-טק שפעלה עד כה תחת השם אייזאטופ, מגייסת 41 מיליון דולר ומנסה להפוך ניסיון שנצבר בשדה הקרב בישראל לפלטפורמה שתימכר גם לצבאות זרים. הסבב מביא את סך ההון שגייסה ל-54 מיליון דולר, כשהמספר שממחיש את עומק הפעילות הקיימת מגיע דווקא מהשטח: מערכות החברה צברו יותר מחצי מיליון שעות טיסה מבצעיות, והפלטפורמה שלה כבר יודעת להתחבר ליותר מ-20 סוגים שונים של רחפנים.
את הסבב מובילות דיפ33 ודל טכנולוג'יס קפיטל, לצד משקיעים מעולם הטכנולוגיה. דיפ33 היא קרן דיפ-טק שפועלת בציר ישראל-ארה"ב ומתמקדת בין היתר ברובוטיקה, אוטומציה ותשתיות AI, בעוד דל טכנולוג'יס קפיטל השקיעה מאז 2012 יותר מ-1.8 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיה והייתה בין המשקיעות המוקדמות בחברות כמו ג'ייפרוג, מונגו די בי וזיסקיילר.
הסיפור של איתן מעט מורכב יותר מסטארט-אפ שנולד השנה. אייזאטופ עצמה הוקמה ב-2015 ופיתחה מערכת לשליטה בכמה רחפנים מממשק אחד. אודי אוסטר ודניאל אלמוג, יוצאי 8200 שמכרו ב-2018 את טפינגו לגרובהאב תמורת כ-150 מיליון דולר, השקיעו בחברה כמיליון דולר במרץ 2024 ובהמשך קיבלו לידיהם את השליטה בספטמבר 2025. כעת מגיע גם המיתוג החדש כאיתן.
השאיפה: להחליף רחפן בלי להחליף את הצבא
הבעיה שהחברה מנסה לפתור נולדה מהקצב שבו עולם הרחפנים משתנה. צבא שמטמיע רחפן מסוים מגלה לעיתים בתוך חודשים דגם זול, עמיד או יעיל יותר. אם כל פלטפורמה דורשת מערכת שליטה, הדרכה ותשתית נפרדות, קצב ההצטיידות הופך איטי ביחס לקצב החדשנות.
הגישה של איתן בנויה סביב שכבת תוכנה וחומרה שמפרידה בין הרחפן לבין מערכת הפיקוד. מפעיל אחד יכול לעבוד עם פלטפורמות מתוצרת ספקים שונים, וה-AI בקצה מאפשר ניווט, זיהוי ומעקב גם בסביבה שבה GPS או תקשורת נפגעים. החברה מכנה את הכיוון הזה "ריבונות רובוטית", כלומר יכולת של מדינה להחליף ספקים, לייצר מקומית ולהתאים את התוכנה והמערכות המבצעיות תוך כדי עימות.
הצורך הזה כבר הפך למגמה רחבה בעולם. באוקראינה משוגרים מדי יום אלפי כלי טיס בלתי מאוישים, ומשרד ההגנה האוקראיני מקדם מודל שבו מערכות AI, רחפנים ורובוטים קרקעיים מתחברים לרשת אחת שמקצרת את הזמן מאיסוף מידע ועד לפעולה. ביולי נחתמה גם עסקה לאספקת 50 אלף רחפני FPV עם תוכנת אוטונומיה שמאפשרת המשך פעולה בתנאי שיבוש אלקטרוני.
איתן כבר קיבלה דריסת רגל בפרויקט ישראלי משמעותי. ביולי נבחרה יחד עם קלע לפיתוח שכבת השליטה והניהול האוטונומי של מערך רחפני התקיפה העתידי של צה"ל. התוכנית אמורה לכלול אלפי רחפנים זולים יחסית שפועלים גם בצורה מתואמת. באוגוסט הורחב ההליך ואירובוטיקס הצטרפה כספקית נוספת.
המהלך מציב את איתן בתוך גל גדול של השקעות בדיפנס-טק. קלע גייסה 200 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, בעוד הלסינג האירופית כבר הגיעה לשווי של 18 מיליארד דולר. גם אנדוריל האמריקאית טיפסה לשווי של 61 מיליארד דולר.
כספי הגיוס של איתן מיועדים להרחבת הפיתוח, גיוס עובדים וכניסה לשווקים נוספים. האתגר העסקי יהיה להפוך את הניסיון המבצעי בישראל למוצר שחוזר על עצמו אצל צבאות אחרים, עם שרשראות אספקה, רגולציה ופלטפורמות שונות. דווקא כאן עשויה הגישה הפתוחה שלה לקבל ערך: במקום למכור רחפן מסוים, איתן מנסה למכור את שכבת השליטה שמאפשרת לצבא להחליף את הרחפן שמעליה.
- טיוואן למדה מאוקראינה: רחפן של 2,000 דולר מול טיל של 3.7 מיליון
- מודפסים בתלת-ממד ועולים 1,500 דולר: קוטלי הרחפנים של סין
