לונדון ביג בן אנגליה ברטניה נסיעה חופשה תיירות
צילום: Istock

ראש ממשלה שביעי בעשור ומדד בשיא כל הזמנים: שני העולמות של הכלכלה הבריטית

פוטסי 100 קפץ 21% ב-2025 ונגע ביולי בשיא כל הזמנים, בזמן שהצמיחה נעה סביב 1%, החוב הציבורי בשיא מאז שנות ה-60 והאינפלציה בדרך ל-4% - מי חמש החברות ששוות יחד 1.2 טריליון דולר, מה עושה שם איתקה של קבוצת דלק, ואיך נחשפים מהארץ
צוות גלובל |

בתוך 11 ימים ביולי קיבלה בריטניה גם ראש ממשלה חדש, השביעי בתוך עשור, וגם שיא כל הזמנים במדד המניות שלה. אנדי ברנהאם נכנס לדאונינג סטריט אחרי התפטרותו של קיר סטארמר, ופוטסי 100 טיפס ימים ספורים אחר כך ל-10,989, רמה גבוהה מאי פעם. הצירוף הזה מתמצת את הכלכלה הבריטית של 2026: פוליטיקה סוערת, כלכלה מקומית שזוחלת, ובורסה שחוגגת כאילו היא שייכת למדינה אחרת.

בריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, עם תוצר של כ-4.26 טריליון דולר לפי קרן המטבע הבינלאומית, כשהודו נושפת בעורפה עם 4.15 טריליון. התוצר לנפש מתקרב ל-61 אלף דולר, ובכל זאת רוב הבריטים חווים עשור וחצי של שכר ריאלי תקוע, פריון שעומד במקום ושירותים ציבוריים שחוקים.

צמיחה סביב אחוז, חוב כמו בשנות ה-60

הצמיחה ב-2025 הסתכמה ב-1.4%, אחרי 1% בלבד ב-2024. הרבעון הראשון של 2026 פתח יפה עם 0.6%, והרבעון השני התמתן ל-0.4%, כשמגזר השירותים מוסיף 0.5% והתעשייה עומדת במקום. בהשוואה שנתית התוצר גבוה ב-1.2% מהרבעון המקביל, והתוצר לנפש עלה ב-1% בלבד. התוצר הנומינלי צמח 4.1% בהשוואה שנתית, עדות לכך שחלק גדול מהצמיחה במונחים שוטפים עדיין מגיע מהתייקרויות. קרן המטבע העלתה ביולי את תחזית 2026 ל-1%, לעומת 0.8% בתחזית הקודמת, מה שממקם את בריטניה שלישית בצמיחה מבין מדינות ה-G7 השנה, אחרי ארה״ב וקנדה. ב-OECD מעריכים 0.9% השנה ו-1.1% ב-2027.

מדד המחירים לצרכן עלה ביולי בקצב שנתי של 2.9%, לעומת 2.6% ביוני, והאינפלציה שוב מרימה ראש. המניע המרכזי הוא האנרגיה: תקרת המחירים של הרגולטור קפצה ביולי ב-13%, מחירי הגז לצרכן זינקו 14.7%, העלייה החדה ביותר מאז 2022, והחשמל התייקר ב-3.6%. במקביל יש גם סימנים מרגיעים - אינפלציית הליבה ירדה ביוני ל-2.6% ומחירי המזון התמתנו לקצב של 1.3%, ואינפלציית התחבורה ירדה ל-3.6% בזכות הוזלת הדלק - אבל בבנק אוף אינגלנד מעריכים שהמדד הכללי ימשיך לטפס עד קרוב ל-4% בסוף השנה, מה שדוחה את החזרה ליעד של 2% בכשנה נוספת.

הריבית עומדת על 3.75%. הוועדה המוניטרית הותירה אותה במקום בסוף יולי ברוב של 6 מול 3, כששלושת חברי המיעוט דווקא תמכו בהעלאה ל-4%, מחשש לגל אינפלציה שני שמקורו במחירי האנרגיה סביב העימות במזרח התיכון. גם קרן המטבע המליצה לוועדה לשמור על מדיניות מרסנת, וההכרעה הבאה תגיע באמצע ספטמבר. הדילמה של בנק אוף אינגלנד בין תמיכה בכלכלה חלשה לריסון האינפלציה מלווה את השווקים בלונדון כבר שנים.

שוק העבודה מציג אבטלה של 4.9%, והחוב הציבורי טיפס ל-94.9% מהתוצר בסוף יוני, רמה שנרשמה קודם בתחילת שנות ה-60. האוכלוסייה מנתה 69.5 מיליון בני אדם באמצע 2025, וכמעט כל הגידול מגיע מהגירה: 653 אלף לידות מול 651 אלף פטירות בשנה, לצד הגירה נטו של 204 אלף איש - צניחה מ-739 אלף שנה קודם לכן, בעקבות הקשחה חדה של מדיניות הוויזות. גם בקצב הנוכחי, התחזיות הרשמיות מדברות על אוכלוסייה של 72.5 מיליון עד 2032, כשההגירה ממשיכה להיות כמעט המקור היחיד לגידול.

התפוקה לשעת עבודה גבוהה היום במעט מזו של 2007, וזה אולי הנתון שמסביר את בריטניה יותר מכל אחר. בין 2010 ל-2023 צמח הפריון בקצב שנתי ממוצע של 0.5%, שליש מהקצב שנרשם בעשור שקדם למשבר הפיננסי. ההשקעה העסקית קפאה אחרי משאל הברקזיט ב-2016, והערכות מחקריות מציבות אותה כיום ב-12% עד 18% מתחת למסלול שהסתמן לפניו. פריון תקוע מתגלגל ישירות לשכר ריאלי תקוע, וזה הבסיס למשבר יוקר המחיה שמעסיק את הפוליטיקה הבריטית כבר שנים.

מרכז המידע: מה זה ה-OECD ואיך משקיעים בשווקים שלו

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מאגד 38 מדינות מפותחות שמייצרות יחד כ-61% מהתוצר העולמי. הוא יושב בפריז, מפרסם תחזיות שמזיזות שווקים וקובע סטנדרטים בינלאומיים במיסוי, בחינוך ובשקיפות. החברות בו נחשבת לתעודת הבגרות של כלכלה מפותחת, וישראל הצטרפה אליו ב-2010.

הסקירה המלאה
מדריכים להשקעה בשווקים העולמיים

בריטניה במספרים: נתון מול תחזית

בריטניה - נתוני המפתח של הכלכלה

כלכלת שירותים עם עוגנים של תרופות ומנועי סילון

לונדון נשארת מרכז פיננסי עולמי, והשירותים - בנקאות, ביטוח, ניהול נכסים, משפט, ייעוץ והשכלה גבוהה - הם הלב של הכלכלה הבריטית. הנתונים הרבעוניים ממחישים את המבנה הזה: השירותים צמחו 0.5% ברבעון השני בזמן שהתעשייה דרכה במקום. הערך בבריטניה נוצר במשרדים ובאוניברסיטאות, הרבה פחות במפעלים.

לצד השירותים מחזיקה בריטניה כמה עוגנים כבדים: תעשיית תרופות עם אסטרהזניקה (AZN) ו-GSK, תעופה וביטחון עם רולס רויס (RR) ו-BAE סיסטמס, אנרגיה בים הצפוני שמצטמקת בהדרגה אך עדיין רווחית, ותעשיות יצירה ותרבות עם מוניטין גלובלי. החולשות מוכרות היטב: השקעה עסקית דלה, תשתיות מזדקנות, מחסור כרוני בדיור, וחיכוך מסחרי מתמשך עם האיחוד האירופי שמייקר את הסחר עם השוק הקרוב ביותר.

ראש ממשלה שביעי בעשור

קיר סטארמר הודיע ביוני על פרישה, שנתיים בתוך קדנציה שנפתחה בניצחון סוחף, אחרי שיותר מ-95 חברי פרלמנט מסיעתו דרשו ממנו ללכת. אנדי ברנהאם, מי שכיהן כראש רשות מנצ׳סטר רבתי, חזר לפרלמנט בבחירות משנה, נותר המועמד היחיד למנהיגות הלייבור עם תמיכת יותר מ-90% מחברי הסיעה, ונכנס ביולי לדאונינג סטריט - אחרי קמרון, מיי, ג׳ונסון, טראס, סונאק וסטארמר, ראש הממשלה השביעי של בריטניה בתוך עשר שנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

ממוצע הסקרים באוגוסט מציב את הלייבור על 25%, את רפורם של נייג׳ל פאראג׳ על 24.4% ואת השמרנים על 20.4%. הלייבור איבדה כרבע מ-33% שקיבלה בבחירות 2024, ועליית רפורם הפכה את ההגירה ואת יוקר המחיה לנושאים שמכתיבים את סדר היום הציבורי. ברנהאם נהנה בינתיים מפתיחת אשראי בסקרי האמון האישיים, אבל הוא יורש כלכלה עם מרחב תמרון פיסקלי מצומק.

התקציב האחרון העלה מסים ב-26 מיליארד פאונד, ובכל זאת הערכות בשוק מדברות על מרווח פיסקלי שהצטמק בכ-11.5 מיליארד פאונד נוספים, בין היתר בגלל התייקרות האנרגיה סביב העימות במזרח התיכון ועליית תשלומי הריבית על החוב. משקי הבית סופגים במקביל את קפיצת תעריפי האנרגיה, והשאלה שמרחפת מעל התקציב הבא היא אילו מסים יעלו הפעם.

המדד ששובר שיאים רחוק מהבית

פוטסי 100 זינק ב-2025 ב-21%, השנה החזקה ביותר שלו מאז 2009 והשביעית בטיבה בתולדות המדד, ועקף את ה-S&P 500 האמריקאי שעלה 17%. את 2026 הוא פתח בחציית רף 10,000 לראשונה, בסוף יולי נגע בשיא כל הזמנים של 10,989, ונכון לאוגוסט 2026 הוא נסחר סביב 10,700 - עלייה של כ-9% מתחילת השנה. בנקים, חברות כרייה וענקיות אנרגיה מובילים את הראלי, על רקע רווחי שיא וגל רכישות עצמיות של מניות.

הקשר בין המדד לכלכלה המקומית רופף במיוחד: כ-75% עד 78% מהכנסות החברות בפוטסי 100 מגיעות מחוץ לבריטניה, ופאונד חלש דווקא מיטיב עם המדד כשהוא מתרגם רווחים דולריים ליותר פאונדים. במשך שנים נחשב השוק הבריטי זול ומוזנח, ומי שבחן אם שוק ההון הבריטי הוא הזדמנות דווקא בתקופות של בלאגן פוליטי קיבל מאז תשובה בדמות ראלי מתמשך.

חמש הגדולות בלונדון שוות יחד כ-1.2 טריליון דולר, נכון לאוגוסט 2026. בראש עומדת HSBC (HSBA), עם שווי שוק של כ-353 מיליארד דולר ומכפיל רווח של כ-14. הבנק, שרוב פעילותו באסיה, הציג במחצית הראשונה רווח לפני מס של 19.5 מיליארד דולר, קפיצה של 23%, לצד רווח נקי של 14.6 מיליארד דולר, והכריז על רכישה עצמית של מיליארד דולר, כשעסקי ניהול העושר מובילים את הצמיחה.

של (SHEL), ענקית האנרגיה, נסחרת לפי שווי של כ-260 מיליארד דולר ומכפיל דומה של כ-14. ברבעון השני הרוויחה 9.8 מיליארד דולר על בסיס מתואם, יותר מכפול מהרבעון המקביל, עם תזרים מפעילות של 21.4 מיליארד דולר, והודיעה על רכישה עצמית של 3 מיליארד דולר - הרבעון ה-19 ברציפות עם רכישות בהיקף כזה, לצד 1.2 מיליארד דולר שנדחו בתקופה שבה הוקפאו הרכישות סביב ההסכם לרכישת יצרנית הגז הקנדית ARC ריסורסז. אסטרהזניקה, ענקית התרופות ששווה כ-252 מיליארד דולר במכפיל של כ-24, הציגה במחצית הכנסות של 30.7 מיליארד דולר, צמיחה של 9% שהובילו האונקולוגיה עם 18% ותחום המחלות הנדירות עם 13%. הרווח למניה על בסיס ליבה עלה 12% ל-5.21 דולרים, וההנהלה אישררה את התחזית השנתית. החברה העבירה בתחילת השנה את המסחר האמריקאי שלה לבורסת ניו יורק, ההעברה עוררה בלונדון חשש משחיקת מעמדה של הבורסה המקומית, ובמקביל היא מנהלת מגעים ראשוניים למיזוג ענק עם בריסטול מאיירס סקוויב, בשווי משוער של 400 מיליארד דולר.

רולס רויס, יצרנית מנועי המטוסים, השלימה את אחת התפניות המרשימות בשוק הבריטי ושווה כיום כ-170 מיליארד דולר. במחצית הראשונה זינק הרווח התפעולי המתואם שלה ב-46% ל-2.5 מיליארד פאונד, עם שולי רווח של 22.5% ותזרים חופשי של 2 מיליארד פאונד, וההנהלה העלתה את תחזית השנה כולה ל-4.7 עד 4.9 מיליארד פאונד. את החמישייה סוגרת יוניליוור (ULVR), ענקית מוצרי הצריכה ששווה כ-136 מיליארד דולר: מכירותיה צמחו במחצית ב-4.8% במונחים בסיסיים, והרבעון השני היה החזק ביותר שלה בצמיחת נפחים מזה יותר מעשור. המותגים המרכזיים שלה, שאחראים ל-78% מהמחזור, צמחו 6%, והרווחיות התפעולית הבסיסית טיפסה ל-20.3%.

ההקשר הישראלי נמצא דווקא במדד השני בגודלו, פוטסי 250: איתקה אנרג׳י (ITH), חברת הנפט והגז של קבוצת דלק, נסחרת בלונדון לפי שווי של כ-4.3 מיליארד פאונד ומרכזת את פעילות ההפקה של הקבוצה בים הצפוני הבריטי.

דירה ממוצעת ב-272 אלף פאונד

מחיר דירה ממוצע בבריטניה הגיע ביוני לכ-272 אלף פאונד, לעומת 267 אלף שנה קודם לכן, אחרי עלייה שנתית של 2.7% לפי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה. באנגליה הממוצע גבוה יותר, כ-292 אלף פאונד, והפערים האזוריים חדים: יותר מ-380 אלף פאונד מפרידים בין לונדון היקרה לצפון מזרח אנגליה, שם בית ממוצע עולה כ-162 אלף פאונד. גם סקוטלנד, עם ממוצע של כ-195 אלף פאונד, וצפון אירלנד, עם כ-185 אלף, נשארות הרחק מתחת לרמות של דרום אנגליה.

הנגישות לדיור היא החסם המרכזי של רוכשים ראשונים, במיוחד בלונדון ובדרום מזרח אנגליה. ריביות משכנתא שמתמתנות בהדרגה לצד עליות שכר משפרות מעט את מצב הקונים, והערכות בענף מדברות על התייקרות מתונה של כ-2% השנה. ההיצע נשאר נמוך מהביקוש כבר שנים ארוכות, והמחסור בדיור הפך לאחד הנושאים הבוערים בפוליטיקה המקומית.

גירעון סחר של 393 מיליארד דולר

393 מיליארד דולר - זה היה הגירעון המסחרי של בריטניה ב-2025, התרחבות של כ-30% בתוך שנה. ארה״ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר כמדינה בודדת, עם 17.2% מהסחר הכולל ויצוא של כ-87 מיליארד דולר בשנה, אך האיחוד האירופי כגוש נשאר הציר המרכזי: 41% מהיצוא הבריטי, כ-384 מיליארד פאונד, הופנו אליו ב-2025, ומחצית מהיבוא הגיעה ממנו. יצוא הסחורות לגוש אף עלה בכ-5% במהלך השנה, סימן להתייצבות הקשר המסחרי אחרי שנות ההסתגלות לברקזיט.

מאז שהוטל באביב 2025 מכס אמריקאי גורף של 10% על יבוא בריטי, ירד חלקה של ארה״ב ביצוא הסחורות הבריטי ל-14.9%. הכלכלה הבריטית נשענת ממילא במידה רבה על יצוא שירותים - פיננסים, משפט, ייעוץ והשכלה - תחום שרגיש הרבה פחות למכסים.

מס חברות 25%, דיבידנד בלי ניכוי במקור

מס החברות עומד על 25% לרווחים מעל 250 אלף פאונד, עם שיעור מופחת של 19% לרווחים עד 50 אלף. מס ההכנסה השולי העליון מגיע ל-45% על הכנסה שנתית מעל 125,140 פאונד, המע״מ עומד על 20%, ומס רווחי ההון על מניות נע בין 18% ל-24%, עם פטור שנתי צנוע של 3,000 פאונד בלבד. מס הדיבידנד המקומי עלה השנה ל-10.75% במדרגה הבסיסית ול-35.75% במדרגה הגבוהה.

למשקיע זר יש כאן בשורה אחת גדולה: בריטניה מוותרת על ניכוי מס במקור על דיבידנדים מחברות רגילות, כך שדיבידנד מחברה בריטית מגיע לחשבון במלואו, והמס משולם בישראל לפי הכללים המקומיים. חריג בולט הוא קרנות הנדל״ן (REIT), שחלוקותיהן כפופות לניכוי של 20% במקור, ועל קנייה ישירה של מניות בריטיות מוטל מס בולים של 0.5%.

איך נחשפים מישראל

קרנות סל על פוטסי 100 הן הדרך הפשוטה ביותר: בלונדון נסחרות iShares Core FTSE 100 (סימול ISF), שקיימת גם בגרסה צוברת (CUKX), ו-Vanguard FTSE 100 (סימול VUKE), קרן שמנהלת כ-6.8 מיליארד פאונד עם דמי ניהול של 0.09% בשנה ומחלקת דיבידנד אחת לרבעון. מי שמעדיף מסחר דולרי בניו יורק ימצא את iShares MSCI United Kingdom (סימול EWU), שמכסה כ-85% משווי שוק המניות הבריטי. בכל המסלולים יש לזכור שהחשיפה כפולה - גם למניות וגם לפאונד.

אפשר להיחשף גם דרך מניות בודדות: אסטרהזניקה ו-HSBC נסחרות במקביל בניו יורק, וכך גם של, ורוב הברוקרים וחברי הבורסה שפעילים בישראל מנגישים גם את המסחר בלונדון עצמה. שם נסחרות רולס רויס ויוניליוור, ושם נמצאת גם איתקה של קבוצת דלק, תחת הסימול ITH ולפי שווי שוק של כ-4.3 מיליארד פאונד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה