בלאגן בממלכה: האם שוק ההון הבריטי מהווה הזדמנות?

הכלכלה צפויה לצמוח בשיעור אפסי, כשחוב ממשלתי גבוה ושביתות מעיקות על הצמיחה. הפוטסי 100 עוד לא מצליח להתרומם ועלה רק ב-2.8% מתחילת השנה, אבל יש כאלה שחושבים שהרע ביותר כבר מאחורינו
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה בריטניה ברקזיט

הפוטסי 100, המדד המוביל באי הבריטי עולה מתחילת השנה רק ב-2.8%, הפוטסי 250 ירד בתקופה הזו ב-2%, וזאת כאשר שאר העולם המערבי מזנק - ה-S&P500 בפלוס 15%, הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי עם יותר מ-12.5%, הניקיי היפני משלים קפיצה של 27% וכמובן - הנאסד"ק 100 עם פלוס 28%.

 

קצת יותר משנה מאז מותה של אליזבת' ה-2, שמתה בספטמבר אשתקד, ישנה בדיחה שרצה ברשת שאומרת שהבריטים כבר לא יכולים לשחק שחמט, כי אין להם מלכה. אבל זה לא נכון, הבריטים עסוקים בלעשות שחמט לעצמם ולממלכה עוד מימי הברקזיט העליזים, שהוציאו את האי מהאיחוד האירופאי רגע לפני פרוץ המגפה. מי שהיה הפנים של הברקזיט, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, הוקע מתוך מפלגתו והחיים הפוליטיים בעקבות מסיבות שערך בעת סגרי הקורונה. אותו החליפה ליז טראס, שהייתה כתמונה הופכית למרגרט ת'אצ'ר האגדית וכהונתה הייתה הקצרה מכל ראשי הממשלה הבריטיים, 45 יום בלבד, לא לפני שהצליחה לרסק את הכלכלה המקומית. אותה החליף נער הפלא רישי סונאק, שלא מצליח לתרגם את התקווה הראשונית סביבו לאחיזה פוליטית ומפגר בסקרים אחרי יריבו מנהיג מפלגת הלייבור קייר סטארמר בכ-20%.

 

יש לא מעט דברים שפוגעים בפופולריות של סונאק, לא כולם בהכרח באשמתו, אבל הכול מתנקז למשמרת שלו ומובילים לדבר הכי שנוא על משקיעים – חוסר יציבות וודאות. החוב הממשלתי הגבוה הוביל כבר לשביתות מתמשכות של רופאים ושל עובדי הרכבת, יחד עם כלכלה מתכווצת על גבי הניתוק הבריטי מהאיחוד ו-14 העלאות ריבית בשנתיים יוצרים חוסר ודאות לגבי ההמשך. אגב, בחמישי הקרוב הצפי הוא שהבנק אוף אינגלנד (BOE) יעלה את הריבית ב-0.25% ל-5.5.

 

על גבי השביתות ומזג אוויר גשום במיוחד, הכלכלה הבריטית התכווצה בחודש יולי האחרון ב-0.5%, למרות שעדיין לא נכנסה רשמית למיתון. אבל זה לא רחוק.  הקונצנזוס רואה צמיחה של 0.3% בלבד בשנה הנוכחית. לא להיט. במקביל בסקר חדש של איגוד היצרנים הבריטים, Make UK, נחשף כי ישנו קיצוץ חד בגיוסי כוח אדם, בשל רכות בהזמנות במקומיות והבינ"ל.

 

"היצרנים רואים ירידה חדה בפעילות, כשהקוקטייל של עליית הריבית, עלויות המחייה והאטה בשווקים שמעבר לים מתחיל לנשוך בחוזקה", מסרה וריטי דבידג'ף דירקטורית ב-Make UK. "כתוצאה מכך, הם מצמצמים עכשיו מחשש ששנה הבאה תהיה אנמית במקרה הטוב ועם פוטנציאל להיות קשה הרבה יותר", הוסיפה.

 

ועד כמה טוב הולך הברקזיט? לא ממש טוב. סטארמר התראיין לפייננשל טיימס ואמר כי אם יבחר, ישאף ליחסים טובים יותר עם האיחוד ויפעל לשדרוג העסקה של בריטניה והורדת חסמים בירוקרטיים ביצוא ויבוא של בעלי חיים, מזון וחיבור של השירותים הפיננסיים. "כמעט כולם מזהים היום שהעסקה שעליה חתם ג'ונסון לא הייתה עסקה טובה וב-2025 אנחנו ננסה להשיג עסקה טובה יותר עבור בריטניה", אמר סטארמר.

 

סונאק מיהר להוציא הודעה לעיתונות בה אמר כי הוא "לא מתכנן לשנות את ההסכם בשום דרך", אבל גם עם כל כוונותיו הטובות של סטארמר, גם אם יצליח לשכנע את הציבור הבריטי, אין ערובה שהאירופאים יסכימו לשנות אפילו קצהו של יוד בהסכם – להפך הליכה אל האיחוד תהווה סוג של כניעה מהצד הבריטי ויכול לגרום להם רק להתבצר בעמדותיהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 22:02
    הגב לתגובה זו
    מחירי האנרגיה הורגים שם כל דבר שרק מנסה לצמוח. אם פאב לא יכול להפעיל מקררים לבירות (היו כמה וכמה דיווחים על המצב הזה) בגלל עלויות החשמל, איזה מפעל יכול להתקיים ?
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


מסחר במניות
צילום: UNSPLASH/Kanchanara

קרנות ממונפות חדשות מבטיחות: רווח כפול ללא הפסד מוגבר

חמש קרנות על מניות טכנולוגיה מובילות כמו טסלה אנבידיה וקוינבייס החלו להיסחר בניו יורק עם מנגנון ייחודי המציע רווחים של עד פי שניים בעליות אך מגביל את ההפסדים לשיעור ירידת המניה הבסיסית בלבד

אדיר בן עמי |

חמש קרנות חדשות החלו להיסחר השבוע בבורסת ניו יורק עם מנגנון חדש: רווחים של עד פי 2 בעליות, אבל הפסדים שלא יעלו על ירידת המניה עצמה. החברה שמנפיקה אותן טוענת שמצאה פתרון לבעיה הכרונית של קרנות מנופות מסורתיות - הפסדים מוגברים בירידות.


הקרנות של חברת Leverage Shares by Themes מתמחות בחמש מניות טכנולוגיה מובילות ותנודתיות: טסלה, אנבידיה, קוינבייס, פלנטיר וסטרטג'י. המשקיעים זוכים לרווח מוגבר של עד פי שניים מעליית המניה, אך הרווח מוגבל לתקרה חודשית קבועה של 20%. זו הפשרה שהחברה מציעה תמורת ההגנה מפני הפסדים מוגברים.


דוגמה פשוטה: אם מניית טסלה עולה 10% בחודש, המשקיעים בקרן יקבלו את מלוא התקרה של 20%. גם אם המניה תזנק 15% או אפילו 25%, הרווח יישאר מוגבל ל-20%. המשקיעים מוותרים על רווח נוסף תמורת הביטחון שלא יפסידו יותר מירידת המניה הבסיסית. כשהמניה יורדת, הנוסחה משתנה לטובת המשקיעים. ירידה של 20% במניית טסלה תביא לירידה זהה של 20% בקרן - לא יותר. בקרן ממונפת מסורתית עם מנוף של פי 2, הירידה הייתה מגיעה ל-40% לפחות. זו הטבה משמעותית למשקיעים שרוצים חשיפה מוגברת בלי לקחת סיכוני הפסד קיצוניים.

4,300 קרנות

השוק האמריקני מונה כיום 4,300 קרנות, מצב שיוצר תחרות עזה בין מנפיקי הקרנות על משיכת משקיעים. בסביבה הרוויה הזו, החברות נדרשות לפתח מוצרים מורכבים ומתוחכמים יותר כדי לבלוט בקרב הצרכנים. השנה כבר הושקו יותר מ-100 קרנות מנופות או הפוכות, שיא חדש שעולה על 73 הקרנות שהושקו בכל שנת 2024.


פול מרינו, מנהל ההכנסות בחברת Leverage Shares by Themes, מסביר את הרציונל מאחורי בחירת המניות: "בחרנו במניות תנודתיות עם ביקוש גבוה מצד סוחרים. יותר תנודתיות יוצרת יותר הזדמנויות לתקרות רווח גבוהות".


איך זה עובד