אסיר בכלא (בעזרת AI)
אסיר בכלא (בעזרת AI)

"אני לוקח אותך בבגאז'": כתב אישום נגד תושב שגב שלום בגין סחיטת פועלי בניין באילת

מכת מדינה - הפרוטקשן מתרחב; "אם לא תשלם - זה היום האחרון שלך"

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה סחיטה באיומים

תושב שגב שלום בן 39 נאשם בסחיטה באיומים וגביית דמי חסות מפועלי בניין באילת. על פי כתב האישום, סלח בן מחמד אבו הוידי איים באלימות קשה על שני עובדים, גבה מאחד מהם 1,200 שקל ודרש מהשני 50,000 שקל. הוא נעצר ב-8 בינואר והפרקליטות דרשה את המשך מעצרו עד תום ההליכים.

המקרה מעלה את תופעת ה"פרוטקשן" באתרי הבניין בישראל, שאליה התייחס לאחרונה בית המשפט העליון. הפרקליטות דרשה מעצר עד תום ההליכים, תוך שהיא מצטטת פסיקה חריפה של בית המשפט העליון על "המוניטין של נותני שירותי שמירה" ועל "כללי המשחק" הידועים לקבלנים בשטח.

"אם לא תשלם - זה היום האחרון שלך"

על פי כתב האישום, האירוע החמור ביותר התרחש ב-11 בנובמבר אשתקד, כאשר אחד המתלוננים, חשמלאי בשם מ.א. (מתלונן א'), הגיע לדיון בבית משפט השלום באילת. הנאשם הסיע לדיון אותו בית משפט אדם אחר שהיה למתלונן סכסוך איתו, ושם החל לצלם את המתלונן בטלפון הנייד ולאיים עליו.

על פי התמלול המצורף לכתב האישום, הנאשם אמר למצלמה: "אבו שאדי זה הוא בסדר, זה הוא אבו לחסן תביא לי אישור לפני שאני הורג אותו לך תשלח אנשים לאבו לחסן מעל זה להגיש תלונה אתה רואה תביא לי אישור מאבו לחסן שאני אשים אותו בבגאז' אני לא עושה שום דבר בשבילך יש לך עד הערב אם אין אני לוקח אותו בבגאז'. היום לערב בסדר".

עקב חששו, עזב המתלונן את העיר אילת. לאחר עזיבתו, כך על פי הבקשה למעצר, "הנאשם פנה לבני משפחתו וביקש מהם 40,000 ₪ 'בחאווה'", אך המתלונן פחד למסור את שמות בני משפחתו. בבקשה למעצר מציינת הפרקליטות כי "מאז איומיו של המשיב חשש המתלונן לחזור לעבוד בעיר אילת".

1,200 שקל ב"כמו קנסות"

אולם הסחיטה החלה עוד קודם לכן. על פי כתב האישום, הנאשם איים על המתלונן כי "אני לא אשאיר אותך באילת דקה אם אתה רוצה אני אתן לך גם מספר טלפון של קצין באילת תגיד לו זה סלח". המתלונן מסר במשטרה ש"שילם 1,200 ש''ח למשיב בחודשים אוקטובר-נובמבר 2025 ב-5 פעמים 'כמו קנסות' בגין חששו מאיומיו".

המתלונן גם תיאר שהנאשם "אמר לו שמכיר גורמים במשטרה אליהם יכול להתלונן בכדי להפחידו". בנוסף לכסף, הנאשם ביקש ממנו שאריות כבלי חשמל שנותרו מעבודתו.

קיראו עוד ב"משפט"

"מי שלא משלם זה היום האחרון שלו"

האירוע השני התרחש מול מתלונן נוסף, קבלן באתרי בניין בשם ה.א. (מתלונן ב'). ב-25 בספטמבר אשתקד הגיע הנאשם לאתר בנייה שבו עבד המתלונן ודרש ממנו 10,000 שקל "בתמורה לכך שהנאשם ישמור עליו ועל הציוד שלו באתר לטענת הנאשם מפני אנשים אחרים שרוצים לפגוע במתלונן". המתלונן סירב.

ב-5 בנובמבר הגיע הנאשם פעם נוספת ודרש שוב את אותו סכום. "המתלונן עמד על סירובו", נכתב בכתב האישום. באותו יום חייג הנאשם למתלונן ואיים: "כולם משלמים אתה צריך לשלם, אני שומר. כולם משלמים", והוסיף שיכול להציג לו אנשים שעובדים באתר ומשלמים לו. המתלונן השיב שאותם אנשים הם "פראיירים" והוא לא כזה.

השיא היה ב-8 בינואר 2026. באותו יום חייג הנאשם למתלונן ודרש הפעם 40,000 שקל נוסף לעשרת האלפים המקוריים. חלק מהשיחה הוקלט, והתמלול צורף לכתב האישום. במהלך השיחה אמר הנאשם: "אני אשחק עלייך אני נשבע יא...אתה תשב כמו גברים אני..רב רבק...איפה אתה תן לי להוציא את העצבים שלי...אני אהיה מניאק אם לא אכנס עלייך כלא. אמא שלי תעבוד במוכנות אם לא אכנס עלייך כלא היום אכנס עלייך כלא".

בנוסף, הנאשם שאל את המתלונן שוב ושוב היכן הוא נמצא, תוך שהוא אומר "איפה אתה אני בא אלייך" ו"אני מגיע אליו עכשיו". במהלך השיחה אמר הנאשם כי הוא "הגיע לעוד מספר אתרי בנייה ומי שלא משלם זהו היום האחרון שלו". המתלונן חייג מיד למשטרה ולאחר זמן קצר הנאשם נעצר.

"כללי המשחק" וה"מוניטין של נותני שירותי שמירה"

הפרקליטות ביקשה להורות על מעצר הנאשם עד תום ההליכים. בבקשה למעצר, ציטטה הפרקליטות פסק דין אחרון של בית המשפט העליון בעניין אמיר אזבארגה (בש"פ 3635/24), שעסק בדיוק בתופעת ה"פרוטקשן" באתרי בניין. בפסק הדין נכתב: "זוהי בדיוק התוצאה המתבקשת של התפשטות הרעה החולה המוכרת והידועה של תופעת ה'פרוטקשן', עִמה מתמודדים כבר שנים לא מעטות קבלני בניין בישראל".

בית המשפט העליון הסביר את המנגנון: "הדעת נותנת, שככל שתופעת גביית דמי החסות משתרשת ומתבססת, הצורך באיום ברור, גלוי, 'מפחיד' – פוחת, שכן הצדדים המעורבים מכירים את 'כללי המשחק' היטב, ויודעים לשחק לצלילי חלילו של המאיים, אף מבלי שניתנות על-ידו הוראות ברורות... היכרות הקבלנים הפועלים בשטח עם 'כללי המשחק', כוללת גם היכרות פרטנית עם ה'שחקנים הרלבנטיים' השולטים בכל אתר ואתר".

בית המשפט הוסיף: "לפיכך, גם בהיבט זה, עם התבססות המוניטין שלהם כנותני 'שירותי שמירה' באזור מסוים, נעשית מלאכת המאיימים קלה יותר ויותר... כך נמצאנו עומדים בפני מצב דברים שבו מתנהלים העניינים, פחות או יותר, על פני הדברים, על מי מנוחות. האיום נעשה בצורה מרומזת; התשלום – ניתן, וההגנה – מובטחת".

הפרקליטות הוסיפה ציטוט מפסק דין של השופט אמיר טובי בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"י 32654-02-25), בו נכתב: "נכון הוא שהמעשים המיוחסים למשיב אינם כוללים שימוש באלימות או השחתת רכוש והם בבחינת גביית דמי חסות 'באופן רך' יחסית. יחד עם זאת, אין להמעיט מחוברת המעשים ומהמסוכנות הגלומה בהם".

עבר פלילי אלים ו"קרבה משפחתית" למתלונן

הפרקליטות ציינה בבקשת המעצר כי "מסוכנתו של המשיב מתחזקת לאור עברו הפלילי הכולל 4 הרשעות קודמות בגין עבירות פרסום קריאה לעשיית מעשה אלימות (2023), הפרעה לשוטר במלוי תפקידו (2020), סמים והצתה (2007), רכוש ושוד (2007), בגינם נדון לעונשי מאסר ממושכים".

בנוסף לעילת הסכנה לציבור, הפרקליטות ביקשה מעצר גם בשל חשש לשיבוש הליכי משפט: "חשש זה נלמד מהעובדה שהמשיב ומשפחתו מתגוררים בסמיכות למשפחתו של המתלונן א' וכי קיימת קרבה משפחתית".

הכחשה מוחלטת: "המתלוננים משקרים"

הנאשם הכחיש הכל. בחקירתו מסר כי הוא "מכיר את המתלוננים אך הכחיש שסחט ואיים עליהם". הוא הכחיש שהגיע לאתר הבנייה בו עבד המתלונן ב' וטען ש"המתלוננים משקרים".

בגרסתו, הנאשם טען "שהמתלוננים סחטו את האחר בשמו (טענה שנשללה ע''י האחר)". לגבי הסרטון המאיים שצילם במסדרון בית המשפט, הנאשם אמר שזה היה "בטענה שהמתלונן א' סחט את האחר בשמו והשתמש בכסף שלו". לטענתו, "שוחח עם משפחתו והם פתרו את הבעיה ע''י ששוחחו עם משפחתו של המתלונן א' ולאחר מכן המתלונן א' התרחק ממנו".

הפרקליטות מסתמכת על מערך ראיות נרחב: עדויות שני המתלוננים, הקלטת של חלק משיחת האיום מ-8 בינואר כלפי המתלונן ב' ותמלול השיחה, סרטון האיום כלפי המתלונן א' מבית המשפט ב-11 בנובמבר ותמלול האיום, שיחות למוקד 100 ותמלולים, דוחות פעולה של השוטרים שהגיעו למתלוננים וסרטוני מצלמות גוף, צילומי מסכים של שיחות והודעות וואטסאפ בין הנאשם למתלונן ב' – "מהן עולה הדרישה מהמתלונן ב' לשלם 10,000 ש''ח", עימותים בין הנאשם למתלוננים, וראיות נוספות.

הנאשם הואשם בשני אישומים: סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, וגביית דמי חסות לפי סעיף 428א לחוק. העבירה השנייה נוספה לחוק העונשין רק ב-2023 במטרה להתמודד עם התופעה ההולכת ומתפשטת.

בדברי ההסבר להצעת החוק, שצוטטו בבקשת המעצר, נכתב: "גביית דמי חסות מצד גורמים עברייניים הולכת ופושה בחברה, ולא אחת אנשים ועסקים נדרשים לשלם סכומים ניכרים כדי לשמור על שגרת חייהם, על שלומם הגופני ועל רכושם שלהם ושל קרוביהם. עם התפשטות פעילות עבריינית זו היא שינתה את פניה, ואינה כוללת בהכרח איומים או איומים המופנים לקורבן העבירה, אלא מעבירה מסר באמצעות מעשי אלימות, הצתה או נזק בסביבתו".

הפרקליטות סיכמה: "מכל האמור לעיל עולה כי לא ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר, שלא ניתן לתת במשיב אמון בסיסי שיקיים תנאיה של חלופת מעצר כלשהי ועל כן יש להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם".

כתב האישום הוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, סגן בכיר בפרקליטות מחוז דרום - פלילי. הנאשם מוחזק במעצר מאז 8 בינואר 2026 ומעצרו הוארך בפקודת בית המשפט עד ל-5 בפברואר.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה