הבנק העממי בסין. קרדיט: רשתות חברתיות

סין מורה לבנקים: צמצמו מיד את החשיפה לאג"ח אמריקאי

רגולטורים העבירו הנחיה חריגה לגופים הפיננסיים הגדולים והנחו להגביל רכישות חדשות ולהקטין פוזיציות קיימות

ליאור דנקנר | 09/02/2026 10:59

נושאים בכתבה סין בנקים אגרות חוב רגולציה ארה"ב

הבנקים הגדולים בסין קיבלו בשבועות האחרונים הנחיה רגולטורית שקטה לצמצם חשיפה לאג"ח ממשלת ארה"ב. מדובר בפחות רכישות חדשות, ובמקרים של החזקות גדולות גם הקטנה בפועל של הפוזיציה, כלומר מכירה הדרגתית של אג"ח שכבר נמצאות במאזן. ברקע עומד ניהול סיכונים בנקאי, בדגש על ריכוזיות ותנודתיות.

המסר עבר בעל פה, בלי מספרים, בלי תקרות ובלי לוחות זמנים. בפועל, בנק מסחרי לא אמור להיות מרוכז מדי בנכס אחד, גם אם הוא נתפס כבטוח יחסית. אג"ח ממשלת ארה"ב יכול לנוע בחדות כשהסביבה הכלכלית משתנה, כמו עכשיו עם תנודות בריבית ובדולר. במצב כזה, פוזיציה גדולה שנראית סולידית על הנייר עלולה לייצר תנודתיות חדה בשערוך ולהכביד על יחס ההון של הבנקים.

ביום חמישי הקרוב יאיר לפידות, צבי סטפק, יוסי לוי ואיציק שנידובסקי על במה אחת, במה להשקיע ובמה לא להשקיע, ומה צפוי בשווקים בהמשך - הירשמו לוועידת ההשקעות של ביזפורטל

ההנחיה מכוונת רק לבנקים המסחריים

ההנחיה לא נוגעת להחזקות המדינה הסינית באג"ח אמריקאי, אלא מכוונת רק לגופים פיננסיים פרטיים. תנודתיות בשוק כזה עלולה לפגוע ישירות בהון הבנקאי וביחסי הסיכון. לפי נתונים רשמיים, בספטמבר החזיקו הבנקים הסיניים כ-298 מיליארד דולר באג"ח בדולר, חלק משמעותי מהן אג"ח של ממשלת ארה"ב, סדר גודל שכבר מצדיק תשומת לב רגולטורית.

היחסים בין סין לארה"ב התייצבו אחרי הפסקת מלחמת הסחר, עם שיחות בין המנהיגים, אך העיתוי פה עדיין רגיש. לפי הדיווחים ההנחיה קדמה לשיחות, ומייצגת עניין פנימי של סיכונים.

ואיך השווקים הגיבו? אג"ח אמריקאי נחלשו קלות באסיה, תשואות עלו מעט, דולר ירד מול מטבעות אחרים. אין סימני פאניקה, למעשה, החזקות זרות באג"ח אמריקאי הגיעו לשיא של 9.4 טריליון דולר בנובמבר, עלייה של 500 מיליארד דולר משנה קודמת. כך שהשוק העולמי קונה יותר, גם אם סין נזהרת.

סין כבר לא המחזיקה הגדולה ביותר באג"ח אמריקאי

ההחזקה הסינית באג"ח ממשלת ארה"ב ירדה מכמעט 1.3 טריליון דולר ב-2013 ל-683 מיליארד דולר בנובמבר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2008. במקביל, סין איבדה את המקום הראשון בין הנושים של ארה"ב, כשיפן עקפה אותה כבר ב-2019 ובריטניה עשתה זאת בשנה שעברה. חלק מהירידה נראה טכני, עם העברת החזקות לחשבונות באירופה, ובראשן בלגיה שמציגה החזקות של כ-481 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

זהב זינק ואז צלל, שוק האג"ח היפני רעד בהיקף של כ-41 מיליארד דולר, והדולר בתנודתיות גבוהה, מציאות שמקשה על החזקת פוזיציות גדולות לאורך זמן. אג"ח אמריקאי עדיין נמצא במרכז המערכת הפיננסית, אבל הוא פחות יציב מבעבר. הפד הפחית ריבית, התשואות ירדו, ואג"ח הציגו ביצועים טובים, אם כי בסביבה כזו פוזיציה גדולה עלולה להיפגע בשערוך אם התשואות פתאום עולות בחדות.

הרגולטור דוחף לפיזור רחב יותר, עם פחות ריכוז בדולר ויותר אפשרויות בתיקי ההשקעות, כהתאמה לסיכונים ולא כמהלך שנועד להילחם במעמד הדולר. במקביל, בארה"ב מדברים על משמעת פיסקלית, וטראמפ רמז על העדפה לדולר חלש יותר. שוק האג"ח סיפק תשואה חזקה בשנה שעברה, אבל רמת הסיכון בו עלתה.

שאלות ותשובות על חשיפת הבנקים הסיניים לאג"ח אמריקאי

מה בעצם כוללת ההנחיה שהועברה לבנקים בסין?
ההנחיה מבקשת מהבנקים לצמצם חשיפה לאג"ח ממשלת ארה"ב דרך האטה ברכישות חדשות, ובמקרים של החזקות גדולות גם הקטנה הדרגתית של הפוזיציה הקיימת. לא מדובר במהלך חד או במכירה מיידית, אלא בהתאמת משקל לאורך זמן, כחלק מניהול סיכונים שוטף במאזן הבנקאי.

למה אג"ח אמריקאי נחשב פתאום לנכס שמצריך זהירות?
הסיבה אינה שינוי באיכות האשראי אלא תנודתיות. שינויים חדים בריבית ובדולר משפיעים ישירות על שווי האג"ח. עבור בנק מסחרי, ירידה בשווי מתורגמת לשערוך ולפגיעה ביחסי הון, גם אם האג"ח ייפרע במלואו בעתיד.

אם סין מצמצמת חשיפה, למה השוק העולמי ממשיך לקנות אג"ח אמריקאי?
סין היא שחקן גדול, אבל לא היחיד. גופים מוסדיים, קרנות ובנקים מרכזיים ממשיכים לראות באג"ח אמריקאי נכס נזיל ומרכזי. העלייה בהחזקות הזרות מצביעה על כך שהביקוש הגלובלי עדיין חזק, גם אם סין פועלת בזהירות.

האם המהלך של סין מסמן שינוי עמוק במעמד הדולר והאג"ח האמריקאי?
לא מדובר בשבירת הכלים אלא בהתאמת סיכון. הדולר ואג"ח ממשלת ארה"ב עדיין נמצאים בלב המערכת הפיננסית, אבל המשקל שלהם נבחן מחדש בתיקים גדולים. זה משקף עולם תנודתי יותר, שבו גם נכסי ליבה נמדדים דרך סיכון ולא רק דרך היסטוריה.