בעל מפעל ישראלי כינה עובדת פלסטינית "שרמוטה" וישלם 100 אלף שקל

בית הדין הארצי לעבודה הכפיל את הפיצויים שנפסקו לעובדת פלסטינית שהוטרדה מינית במפעל מזון וכונתה "שרמוטה" על ידי בעל החברה בישיבת משא ומתן ציבורית. בנוסף, עובד מטריד יחויב ב-50 אלף שקל, והחברה תשלם 100 אלף שקל נוספים בגין הפרת חובותיה והוצאת לשון הרע - סך הכל הפיצוי יגיע ל-250 אלף שקל. 

פלסטינית תושבת השטחים, גרושה ואם לארבעה ילדים, עבדה בדצמבר 2019 במפעל של חברת "מיה תעשיות מזון מ.ת.מ". במהלך שלושה ימי עבודה בלבד, הוטרדה מינית על ידי עאמר עודה, עובד ותיק במפעל ומתורגמן בין עובדים פלסטינים למנהלים ישראלים, שהיה בעל מעמד מועדף והשפעה על תנאי העבודה.

שני אירועים חמורים בשלושה ימים

בית הדין האזורי קבע כי הוכחו שני אירועי הטרדה מינית: ביום השני לעבודתה, 17 בדצמבר 2019, ניגש עאמר עם פלונית לעשן סיגריה בחדר ההלבשה של העובדות. שם, כך נקבע, נגע באיבר בגופה "בהיבט מיני", וככל הנראה נהדף על ידה.

למחרת, 18 בדצמבר, התרחש אירוע חמור יותר. עאמר שלח את פלונית לעבוד ב"חדר המדבקות", שבו עבדו רק גברים. כשנכנסו לחדר ביחד, אמר לגברים שנכחו במקום "שהביא אותה לשם כדי שיחגגו עליה ויהיו מבסוטים". בית הדין קבע כי כוונת עאמר בדבריו הייתה ברורה - שפלונית היא אישה שנותנת שירותי מין לגברים תמורת כסף, וכי הגברים שבחדר חופשיים לעשות לה כרצונם או "להנות" מכך.

• נהג סרב להעלות נוסעת בשל "לבוש לא צנוע"
• התלוננה על התעמרות והטרדה מינית מצד המנהל - מה פסק בית המשפט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין האזורי קבע: "דבריו של עאמר בחדר המדבקות הביאו להחפצה והקטנה של התובעת, ולהתייחסות משפילה ומביכה אליה באופן בוטה כאל אובייקט מיני. העובדה שבאותה עת שהו בחדר המדבקות רק גברים מחמירה את הדברים, כפי שבא לידי ביטוי בקלטת, ומובילה למסקנה שהתובעת חוותה עגמת נפש רבה."

למחרת, 19 בדצמבר 2019, יום אחד בלבד לאחר אירוע חדר המדבקות, פוטרה פלונית בעת הגעתה למפעל - ללא שימוע, ומבלי שהחברה ידעה דבר על האירועים.

"יש לי מילה אחת להגיד עליה - שרמוטה"

באותו היום פנתה פלונית לארגון העובדים "מען", שליווה את התארגנות העובדים במפעל. ביום 22 בדצמבר 2019 שלחה עורכת דין של מען מכתב תלונה רשמי לעורך הדין של החברה, שבו צוינו מספר אירועי הטרדה מינית ונדרש לערוך בירור מעמיק ולהשיב את פלונית לעבודה.

שני ימים לאחר מכן, ב-24 בדצמבר, התקיימה פגישת משא ומתן בין נציגי ארגון מען לנציגי החברה. כשנציג הארגון העלה את "הבעיה של הטרדות מיניות בחברה", נציגי החברה גיחכו. עורך הדין של החברה הסביר שאין בכוונתה להשיב את פלונית לעבודה. ואז, מר ורטהיימר, אחד מבעלי החברה, אמר בפה מלא: "יש לי מילה אחת להגיד עליה - שרמוטה".

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

בתשובה רשמית למכתב התלונה, שנשלחה ב-13 בינואר 2020, טענה החברה כי מדובר בניסיונות "להכפישה ולהעסיקה בעשרות פניות מיותרות ו/או כוזבות ומופרכות" שנעשו "כחלק מניסיון להכשיל את המו"מ". החברה כתבה: "ככל שארגון מען עומד מאחורי הטענות אשר הועלו במכתב הנ"ל, אזי יתכבד הוא ויפנה ישירות אל בית הדין לעבודה ויפסיק לבזבז את זמנה ומשאביה היקרים" של החברה.

בירור "טכני" שזיהם את ההליך

החברה טענה שערכה בירור באמצעות הממונה על מניעת הטרדה מינית במפעל בימים 15-19 בינואר 2020, ומסקנותיה היו שלא בוצעה הטרדה מינית. אלא שבית הדין האזורי גילה תמונה אחרת לחלוטין.

התברר כי גב' אסיאג, שלפי הנטען שימשה כממונה למניעת הטרדה מינית במפעל משנת 2017, מעולם לא קיבלה שום הכשרה בנושא, לא הייתה מודעת לחובותיה על פי דין, לא הביאה את דבר היותה אחראית למניעת הטרדה מינית לידיעת עובדי הייצור במפעל, ולא ערכה הדרכה בנושא. בית הדין קבע כי הדו"ח שמסרה הממונה אינו כולל סיכום או המלצות מנומקות, גביית העדות מעאמר נעשתה בנוכחות מנהל המפעל - בניגוד להוראות הדין, והממונה לא ביקשה לבחון את תוצרי מצלמות המפעל, לא שוחחה עם עובדי הייצור בחדר המדבקות או עם עובדות אחרות, ולא הזמינה את פלונית לגביית עדות.

חמור מכך, מר ורטהיימר ערך בעצמו בירור מקיף, במסגרתו שוחח "כמעט עם כל עובד שבא במגע כזה או אחר", וביקש מבנו לתרגם עבורו הודעות מוקלטות של עובדים המצביעות לכאורה על חפותו של עאמר. בית הדין קבע כי התנהלות זו "זיהמה" את הליך הבירור וסותרת חזיתית את הוראות החוק ותכליתו.

בית הדין האזורי קבע: "בנסיבות המתוארות הגיע בית הדין למסקנה כי הממונה ערכה בירור 'טכני' גרידא... לא ביקשה לבחון את תקנון החברה באשר לקיומו של תקנון בחברה, זאת לאור הסתירות הרבות שעלו מחומר הראיות... החברה לא קיימה את חובותיה בנוגע לתקנון, לא ביקשה להביאו להפעלה במפעל, ולא ערכה הדרכות לעובדי הייצור, ערכה בירור תוך זיהום ההליך, באמצעות ממונה שאינה בקיאה בחובותיה על פי דין."

בית הדין האזורי חייב את עאמר בפיצוי של 20,000 שקל בגין ההטרדה המינית, ואת החברה בפיצוי של 50,000 שקל בגין הפרת חובותיה מכוח החוק ו-15,000 שקל בגין לשון הרע. פלונית ומען ערערו על גובה הפיצויים, בטענה שהם נמוכים מדי ביחס לחומרת המעשים.

בית הדין הארצי (ממלא מקום הנשיא אילן איטח, השופט רועי פוליאק והשופט עמיצור איתם) קיבל את הערעור בחלקו והכפיל את הפיצויים בשני הראשים.

בעניין ההטרדה המינית, בית הדין הארצי קבע כי הפיצוי שהושת על עאמר "אינו משקף לדידנו את החומרה היתרה שבהתנהגותו המבזה והמשפילה כלפי פלונית". השופטים הדגישו כי ההטרדה המינית המילולית מצידו לא הייתה רק "מבזה" אלא גם "משפילה", וכי בית הדין האזורי עצמו קבע שפלונית "חוותה עגמת נפש רבה". בית הדין ציטט מקביעות בית הדין האזורי: "משמע התובעת הפכה לעאמר 'למטרה'... עאמר מורה לתובעת להנמיך את קולה ומנסה להסביר לה ששוחח עם אחר וכי יגן על שמה הטוב. אלא שבצדק היא לא השתכנעה."

בנסיבות אלו, הוגדל הפיצוי שעל עאמר לשלם מ-20,000 שקל ל-50,000 שקל. הפיצוי מהחברה בגין הפרת חובותיה - 50,000 שקל - לא שונה, שכן בית הדין סבר שגם אם יתכן והיה ניתן לחייבה בפיצוי גבוה יותר, הסכום אינו מצדיק התערבות, במיוחד לאור הגדלת הפיצוי מעאמר ומהחברה בגין לשון הרע.

"שרמוטה" - משפיל, מבזה ומחפץ

בעניין לשון הרע, בית הדין הארצי הכפיל את הפיצוי מהחברה מ-15,000 שקל ל-50,000 שקל. השופטים הבהירו כי המילה "שרמוטה" היא מילה בשפה הערבית שפירושה המילולי זונה או סמרטוט, ואין לה מקבילה גברית. בית הדין קבע: "מילה זו משמשת בשפה העברית ככינוי גנאי משפיל לאישה באמצעות תיאורה כמי שמרבה לקיים יחסי מין עם גברים רבים."

בפסיקת הפיצוי המוגדל, התחשב בית הדין במכלול הנסיבות: מדובר בהתייחסות "מבזה או משפילה" כלפי עובדת מוחלשת; פומביות ההתבטאות - הביטוי נאמר בישיבה רבת משתתפים ומלמדת על זלזול בכבודה של העובדת; עוצמת העלבון, ההשפלה והסבל האישי שנגרמו לפלונית; עיתוי האמירה בסמוך לאחר פיטוריה; זהות הדובר - בעל החברה; והעובדה שמר ורטהיימר לא התנצל על אמירתו, גם לא במהלך הדיון בבית הדין.

בית הדין האזורי כבר קבע כי "דומה שעל נגיעה בגופו של אדם אחר כשאינו חפץ בכך ובמקום העבודה בפרט, לא צריך להכביר מילים." בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי "שיעור הפיצוי שהושת על עאמר, המעוול הישיר, אינו משקף לדידנו את החומרה היתרה שבהתנהגותו המבזה והמשפילה כלפי פלונית וראוי כי מעשיו החמורים יקבלו ביטוי בפסיקת פיצוי משמעותי יותר שיתן ביטוי לעוצמת הביזוי וההשפלה שחוותה פלונית הן במעמד האמירה והן לאחריה."

בסופו של דבר, עאמר עודה יחויב לשלם לפלונית 50,000 שקל בגין ההטרדה המינית. חברת "מיה תעשיות מזון" תשלם 50,000 שקל בגין הפרת חובותיה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית ו-50,000 שקל נוספים בגין לשון הרע - סך הכל 100,000 שקל. יחד עם החיוב של עאמר, פלונית תקבל פיצויים בסך 150,000 שקל, בנוסף לתשלומים נוספים בגין פיטורים שלא כדין ותשלומים אחרים מתקופת עבודתה הראשונה בחברה. המשיבים חויבו גם בהוצאות משפט של 10,000 שקל.