גיל הפרישה בדרך לעלות? בישראל כבר מדברים על גיל 70
הדיון סביב גיל הפרישה בישראל חוזר בשנים האחרונות למרכז סדר היום הכלכלי. במערכת הכלכלית ובקרב מומחים לפנסיה גוברת ההערכה שבעתיד המדינה תצטרך להמשיך להעלות את גיל הפרישה לגיל 70. הסיבה המרכזית לכך היא העלייה המתמשכת בתוחלת החיים. להרחבה: תתכוננו: גיל הפרישה עשוי לעלות ל-70. מה זה אומר לפנסיה שלכם?
ישראל נמצאת כיום בין המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ורבים חיים עשרות שנים אחרי היציאה לפנסיה. המשמעות היא שהמדינה, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח נדרשות לממן קצבאות לאורך תקופה ארוכה בהרבה לעומת העבר.
במקביל, גם במדינות רבות בעולם כבר מתבצעים מהלכים דומים. באירופה, בארה"ב ובמדינות נוספות מעלים בהדרגה את גיל הפרישה או מקשרים אותו לתוחלת החיים. המטרה היא לצמצם את הלחץ על מערכות הפנסיה והביטוח הלאומי, שנאלצות להתמודד עם אוכלוסייה מבוגרת ועם פחות עובדים צעירים שמממנים את המערכת.
בישראל כבר הוחלט בשנים האחרונות על העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים, ובמערכת הכלכלית מעריכים שהדיון הבא יהיה סביב המשך העלאת גיל הפרישה בעתיד - גם לגברים וגם לנשים.
- "איך רופאים יכולים לחסוך מאות אלפי שקלים במס על הפנסיה שלהם?"
- האני הקשיש: למה המוח שלכם מונע מכם לחסוך לפנסיה עבור מי שתהיו בעתיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שגיל פרישה אינו בהכרח הגיל שבו אנשים מפסיקים לעבוד. יותר ויותר ישראלים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי, בין אם בגלל צורך כלכלי, רצון לשמור על רמת חיים גבוהה או רצון להישאר פעילים מקצועית.
עם זאת, גיל הפרישה כן משפיע על נקודה משמעותית מאוד: המועד שבו ניתן להתחיל לקבל קצבת זקנה, כספי פנסיה והטבות נוספות. לכן כל העלאה עתידית של גיל הפרישה עשויה לדחות את הגיל שבו אנשים יוכלו למשוך פנסיה או לקבל קצבאות מהמדינה
גיל הפרישה בישראל כיום
גיל הפרישה בישראל עומד כיום על 67 לגברים ו-63 לנשים. אצל נשים מדובר בתהליך שנמצא עדיין בעיצומו כאשר המדינה כבר החלה בהעלאה הדרגתית של גיל הפרישה, והוא צפוי להגיע ל־65 בשנים הקרובות.
- הסוף למחסור בחלב בחנויות: ועדת הכלכלה אישרה תקנות להסדרת הענף
- שירות התעסוקה: 23 אלף דורשי עבודה בירושלים ב-2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברק אברמוב - כמה הוא שווה?
במשך עשרות שנים גיל הפרישה לנשים בישראל היה נמוך משמעותית מזה של הגברים, אך במערכת הכלכלית טענו שהפער כבר לא מתאים למציאות של היום. הסיבה המרכזית לשינויים היא העלייה המתמשכת בתוחלת החיים.
ישראל נמצאת בין המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ורבים חיים כיום עוד 20–30 שנה אחרי היציאה לפנסיה. המשמעות היא שמדינת ישראל, קרנות הפנסיה והמוסד לביטוח לאומי צריכים לממן קצבאות ופנסיות לאורך הרבה יותר שנים לעומת העבר.
לפי נתוני הביטוח הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר האזרחים הוותיקים בישראל ממשיך לגדול במהירות, ובשנים הקרובות צפוי חלקם באוכלוסייה לעלות עוד יותר.
במקביל, שיעור העובדים הצעירים ביחס לגמלאים קטן בהדרגה - מצב שמפעיל לחץ על מערכת הפנסיה והקצבאות. כמו כן, בישראלים יותר אנשים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי, בין אם בגלל צורך כלכלי, רצון לשמור על רמת חיים גבוהה או פשוט כי הם רוצים להמשיך להיות פעילים.
בשנים האחרונות גובר בישראל הדיון סביב האפשרות להעלות בעתיד את גיל הפרישה אפילו לכיוון גיל 70. כרגע אין החלטה רשמית בנושא, אבל במשרד האוצר, בבנק ישראל ובקרב מומחים לפנסיה מזהירים שהלחץ על מערכות הפנסיה רק ילך ויגדל ככל שתוחלת החיים תמשיך לעלות.
המהלך צריך להיבחן היטב ולהגיע עם מספר מנגנוני הגנה: אפשרות לפרישה מוקדמת לחמקצעות שוחקים, השכרות מקצועית לבני 55 ומעלה, עידוד העסקת מבוגרים ואכיפה נגד אפליה בגיוס עובדים מבוגרים. להרחבה: פנסיה בגיל 70? המדינה שהעלתה את גיל הפנסיה ולמה היא צודקת
כך העלאת גיל הפרישה עשויה להשפיע על הישראלים
כיום בישראל גברים יכולים להתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק מגיל 67, ונשים מגיל 63 - כאשר אצל נשים גיל הפרישה עדיין עולה בהדרגה וצפוי להגיע ל־65 בשנים הקרובות. זה גם הגיל שבו רבים מתחילים למשוך את כספי הפנסיה שצברו לאורך שנות העבודה.
מי שאינו עובד או שהכנסתו נמוכה יחסית יכול בדרך כלל להתחיל לקבל את הקצבאות כבר בגיל הפרישה הרשמי. לעומת זאת, אנשים שממשיכים לעבוד ולהרוויח שכר גבוה עשויים לקבל קצבה מופחתת או להידרש להמתין לגיל מאוחר יותר כדי לקבל את מלוא הזכויות.
אם בעתיד ישראל תחליט להעלות את גיל הפרישה לכיוון 70, המשמעות עבור הציבור תהיה פשוטה מאוד: אנשים יצטרכו להמתין יותר שנים לפני שיוכלו להתחיל לקבל חלק מהכסף מהפנסיה ומהמדינה. בפועל, במקום להתחיל לקבל קצבת זקנה ופנסיה סביב גיל 67, רבים יידרשו להמשיך לעבוד עוד שנתיים או שלוש לפחות לפני שהכספים יתחילו להיכנס באופן מלא.
עבור חלק מהאנשים זה עשוי להיות שינוי משמעותי מאוד בתכנון הכלכלי של החיים אחרי העבודה. העלאת גיל הפרישה משפיעה לא רק על הקצבאות עצמן, אלא גם על כל תכנון הפרישה של משקי הבית. אנשים יצטרכו לחסוך לתקופה ארוכה יותר, לעבוד יותר שנים ולהיערך לכך שהפנסיה תתחיל בגיל מאוחר יותר.
מצד שני, יש גם יתרונות כלכליים להמשך עבודה בגיל מבוגר יותר. ככל שאדם עובד יותר שנים, הוא ממשיך להפקיד כסף לפנסיה, צובר זכויות נוספות ומקצר את מספר השנים שבהן יצטרך לחיות מהחיסכון הפנסיוני בלבד. במקרים רבים זה יכול להוביל לקצבה חודשית גבוהה יותר בעתיד.
בנוסף, שוק העבודה עצמו משתנה. יותר עובדים מועסקים כיום במקצועות שאינם פיזיים, במיוחד בתחומי שירותים, ניהול, טכנולוגיה ומקצועות חופשיים - מה שמאפשר לחלק מהאנשים להמשיך לעבוד גם בגיל מבוגר יחסית. בישראל כבר יש לא מעט אנשים שממשיכים לעבוד גם בשנות ה־70 שלהם, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להישאר פעילים. למעשה, שיעור התעסוקה של בני 65 ומעלה בישראל נחשב גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.
עם זאת, העלאת גיל הפרישה אינה משפיעה באופן שווה על כולם. עובדים במקצועות פיזיים - כמו בניין, תעשייה, סיעוד, תחבורה ועבודות כפיים - מתקשים לעיתים להמשיך לעבוד בגיל מבוגר, ולכן כל דיון על העלאת גיל הפרישה מעלה גם שאלות חברתיות לגבי שחיקה, בריאות ויכולת אמיתית להישאר בשוק העבודה.
זו אחת הסיבות לכך שהנושא מעורר ויכוח ציבורי רחב: מצד אחד המדינה מנסה להתמודד עם העלייה בתוחלת החיים והעומס על מערכת הפנסיה, ומצד שני עובדים רבים חוששים שייאלצו לעבוד שנים נוספות לפני שיוכלו להתחיל לקבל את הכסף שחסכו לאורך חייהם.
יותר מדינות מעלות את גיל הפרישה
בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות בעולם מעלות בהדרגה את גיל הפרישה. אם בעבר היה מקובל לצאת לפנסיה בגילים נמוכים יחסית כמו 60 או 62, כיום במדינות רבות גיל הפרישה כבר מתקרב ל067, ובחלק מהמקומות כבר מתקיים דיון על העלאה עתידית לכיוון גיל 70. הסיבה המרכזית היא העלייה בתוחלת החיים.
במקביל, במדינות רבות האוכלוסייה מזדקנת. מספר הפנסיונרים גדל במהירות, אבל מספר העובדים הצעירים שנכנסים לשוק העבודה לא גדל באותו קצב. גם העלייה ביוקר המחיה ובהוצאות הבריאות משפיעה על המצב. לכן, ממשלות רבות מנסות להשאיר אנשים בשוק העבודה עוד כמה שנים לפני היציאה לפנסיה.
באירופה כבר רואים את השינוי כמעט בכל מקום. בגרמניה גיל הפרישה עולה בהדרגה ל-67. בצרפת הממשלה העלתה בשנים האחרונות את גיל הפרישה מ-62 ל-64 - מהלך שהוביל למחאות ענק ברחבי המדינה.
באיטליה גיל הפרישה כבר עומד על 67 ונחשב מהגבוהים באירופה. בבריטניה גיל הפרישה עומד כיום על 66 ומתוכנן לעלות ל-67 בשנים הקרובות. גם בהולנד גיל הפרישה מחובר לתוחלת החיים, כך שככל שאנשים חיים יותר שנים - גם גיל הפרישה עשוי להמשיך לעלות בעתיד.
בספרד גיל הפרישה עולה בהדרגה ל-67, ביוון הוא כבר סביב 67, ובשבדיה קיים מודל גמיש יחסית שבו אנשים יכולים לבחור לפרוש בטווח רחב יותר של גילאים.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא דנמרק, שם כבר אושרו תוכניות שצפויות להעלות בעתיד את גיל הפרישה לכיוון גיל 70.
ברוב המדינות השינויים האלו נעשים בהדרגה ולא בבת אחת. במקום להעלות את גיל הפרישה בכמה שנים מיידית, המדינות מעלות אותו לאט - למשל בכמה חודשים בכל שנה או שנתיים - עד שמגיעים ליעד החדש.
מבחינת הממשלות, המטרה ברורה: לגרום לאנשים לעבוד יותר שנים, להמשיך לשלם מסים ולהפקיד לפנסיה, ובמקביל לצמצם את מספר השנים שבהן המדינה צריכה לשלם קצבאות ופנסיות.
