גיל הפרישה בדרך לעלות? מה קורה בעולם?

מדינות מערביות מעלות את גיל הפרישה, מצמידות אותו לתוחלת החיים ומעודדות עובדים להישאר בשוק העבודה. המטרה ברורה: פחות שנים של קצבאות על חשבון הקופה הציבורית, יותר שנות עבודה ויותר אחריות אישית לחיסכון.

העלאת גיל הפרישה היא שינוי מבני שמתרחש כמעט בכל הכלכלות המפותחות. לפי נתוני ה-OECD, גיל הפרישה הממוצע במדינות הארגון צפוי לעלות מכ-64.7 לגברים וכ-63.9 לנשים כיום, לכ-66.4 לגברים וכ-65.9 לנשים עבור עובדים שנכנסים עכשיו לשוק העבודה. כלומר, מי שמתחיל היום קריירה צפוי לעבוד כמעט שנתיים יותר לפני זכאות לקצבה מלאה. העלאת גיל הפרישה צפויה גם בישראל - תתכוננו: גיל הפרישה עשוי לעלות ל-70. מה זה אומר לפנסיה שלכם?

הסיבה המרכזית היא הזדקנות האוכלוסייה. תוחלת החיים עולה, שיעורי הילודה יורדים, והיחס בין עובדים לפנסיונרים נשחק. ב-2025 יש במדינות ה-OECD כ-33 אזרחים מעל גיל 65 על כל 100 אנשים בגיל העבודה. עד 2050 היחס הזה צפוי לעלות לכ-52. במילים אחרות, פחות עובדים יצטרכו לממן יותר פנסיונרים, וזה יוצר לחץ כבד על מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה.

ארה"ב: אפשר לפרוש מוקדם, אבל משלמים על זה

בארצות הברית גיל הפרישה המלא לביטוח הלאומי עומד על 67 למי שנולד מ-1960 ואילך. אפשר להתחיל לקבל קצבה כבר בגיל 62, אבל אז היא מופחתת לצמיתות בכ-30% לעומת הקצבה המלאה. מנגד, מי שממתין עד גיל 70 מקבל תוספת של כ-8% לכל שנת דחייה, כלומר קצבה חודשית גבוהה בכ-24% לכל החיים.

זה מודל שמבוסס על בחירה, אבל גם על אחריות אישית. מי שיכול להמשיך לעבוד עד גיל 70 משפר את הפנסיה שלו. מי שנאלץ לפרוש מוקדם בגלל שחיקה, בריאות או פיטורים, משלם על כך בקצבה נמוכה יותר. לכן גם בארה"ב הדיון אינו רק תקציבי, אלא גם חברתי: העלאת גיל הפרישה עוזרת למערכת, אבל פוגעת בעיקר במי שאין לו אפשרות אמיתית להמשיך לעבוד.

באירופה המגמה דומה, אם כי כל מדינה מתקדמת בקצב אחר. גרמניה מעלה בהדרגה את גיל הפרישה ל-67 למי שנולדו מ-1964 ואילך. בריטניה קבעה בחוק עלייה ל-67 ובהמשך ל-68. בהולנד ובדנמרק יש מנגנונים שמחברים בין גיל הפרישה לתוחלת החיים. באיטליה ובספרד גיל הפרישה מושפע גם משנות העבודה ומהוותק שנצבר.

צרפת היא הדוגמה הקלאסית לקושי הפוליטי. הממשלה העלתה את גיל הפרישה מ-62 ל-64 עד 2030. ביחס לעולם זה עדיין גיל נמוך, אבל בצרפת המהלך הוביל למחאות ענק ולמשבר פוליטי. זה ממחיש את הבעיה: מבחינה כלכלית, העלאת גיל הפרישה היא מהלך מתבקש. מבחינה ציבורית, אנשים מרגישים שלוקחים להם שנים של מנוחה אחרי עשרות שנות עבודה.

דנמרק כבר בדרך ל-70

דנמרק היא הדוגמה הברורה ביותר לכיוון שאליו העולם הולך. הפרלמנט אישר העלאה של גיל הפרישה ל-70 עד 2040, כחלק ממנגנון שמצמיד את גיל הפרישה לתוחלת החיים. כיום גיל הפרישה בדנמרק עומד על 67. הוא צפוי לעלות ל-68 ב-2030, ל-69 ב-2035 ול-70 ב-2040 למי שנולדו אחרי 1970.

להרחבה: פנסיה בגיל 70? המדינה שהעלתה את גיל הפנסיה ולמה היא צודקת

• במה אני משקיע כשאני בוחר מסלול מניות בפנסיה? ואיך זה מצדיק 40% פער בין הגופים?
• תיקון 190 חוזר להיות רלוונטי: כך האינפלציה הנמוכה משנה את תכנון הכסף בגיל הפרישה

המודל הדני חוסך כסף לקופה הציבורית ומייצר ודאות, אבל הוא גם מעורר ביקורת. עובד משרד יכול אולי להמשיך עד 70. עובד בניין, מטפלת סיעודית, עובד ניקיון או נהג מתקשים הרבה יותר. לכן השאלה אינה רק האם להעלות את הגיל, אלא איך עושים זאת בלי להפוך את המהלך לקיצוץ שפוגע בעיקר בעובדים החלשים.

פינלנד וסינגפור: יותר גמישות, פחות גיל קשיח -  פינלנד בחרה במודל גמיש יותר. לצד גיל פרישה שנע בהתאם לשנת הלידה ולתוחלת החיים, יש תמריצים לדחיית קצבה. מי שממשיך לעבוד ודוחה את הפרישה מקבל קצבה גבוהה יותר. זה מודל שמנסה לאזן בין הצורך התקציבי לבין בחירה אישית.

באסיה הבעיה אפילו חריפה יותר. יפן היא אחת המדינות המזדקנות בעולם, והיא מעודדת חברות להמשיך להעסיק עובדים מבוגרים גם אחרי גיל הפרישה המסורתי. לא פעם זה קורה בתפקידים מותאמים או בשכר נמוך יותר. סינגפור מעלה בהדרגה את גיל הפרישה ואת גיל ההעסקה מחדש, תוך הסתמכות גדולה יותר על חיסכון אישי חובה. שם הארכת תקופת העבודה היא לא בחירה אידיאולוגית, אלא צורך כלכלי.

למה זה קורה בכל העולם?

יש שלוש סיבות מרכזיות. הראשונה היא תוחלת חיים גבוהה יותר. אנשים חיים יותר שנים אחרי הפרישה, ולכן צריך לממן יותר שנות קצבה. השנייה היא דמוגרפיה: פחות ילדים ויותר מבוגרים. השלישית היא לחץ תקציבי: חוב ציבורי גבוה, הוצאות בריאות שעולות, ובמדינות רבות גם תקציבי ביטחון ותשתיות שגדלים.

העלאת גיל הפרישה משפיעה על הרבה מעבר לפנסיה. היא משפיעה על שוק העבודה, על הצמיחה, על החוב הציבורי, על הצריכה הפרטית ועל אי השוויון. כל שנת עבודה נוספת יכולה להגדיל את הקצבה החודשית, כי העובד ממשיך להפריש, דוחה משיכת קצבה ומחלק את החיסכון על פחות שנות פרישה.

• כ-20 מטוסים אמריקאיים יפונו מנתב"ג; חשש הביטולים ביולי יורד
• "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"

אבל יש לזה גם צד שני. מי שלא יכול להמשיך לעבוד נתקע באמצע. הוא עדיין לא מקבל קצבה מלאה, אבל גם לא תמיד מוצא עבודה. זו הבעיה החברתית הגדולה של העלאת גיל הפרישה.

ישראל מצטרפת למגמה

בישראל גיל הפרישה לגברים עומד כיום על 67, וגיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה לכיוון 65. באוצר כבר בוחנים העלאה הדרגתית ל-70, ואפילו ביטול של גיל פרישת חובה. זה יכול לחסוך מיליארדים לביטוח הלאומי, שמתמודד עם גירעון אקטוארי גדל, אבל זה גם משנה את תכנון החיים של העובדים.

חוסכים יצטרכו לעבוד יותר שנים, לצבור יותר הון או להסתפק בקצבה נמוכה יותר. מי שימשיך לעבוד עד גיל מאוחר יוכל ליהנות מפנסיה חודשית גבוהה יותר. מי שלא יוכל, עלול להיפגע.

מדינות שמצליחות ליישם את השינוי בצורה טובה יותר עושות זאת יחד עם הכשרות מקצועיות, תמריצים להעסקת מבוגרים, משרות גמישות ומסלולים מיוחדים למקצועות שוחקים. בלי זה, העלאת גיל הפרישה נראית כמו קיצוץ מוסווה. עם זה, היא יכולה להיות התאמה נדרשת למציאות של חיים ארוכים יותר.

להרחבה: המודל החדש של הקריירה: האם הילדים שלכם יעבדו עד גיל 80?

בסופו של דבר, העולם עובר לשנות עבודה ארוכות יותר. זה לא רק עניין של גיל, אלא של אחריות אישית לחיסכון ושל התאמת שוק העבודה לאנשים מבוגרים יותר. ישראל לא חריגה בסיפור הזה, היא פשוט מצטרפת מאוחר. השאלה היא איך עושים את זה נכון: יותר שנות עבודה, יותר חיסכון וגמישות תעסוקתית, אבל גם הגנות למי שלא באמת יכול להמשיך עד גיל 70.

גיל הפרישה בישראל כיום

גיל הפרישה בישראל עומד כיום על 67 לגברים ו-63 לנשים. אצל נשים מדובר בתהליך שנמצא עדיין בעיצומו כאשר המדינה כבר החלה בהעלאה הדרגתית של גיל הפרישה, והוא צפוי להגיע ל־65 בשנים הקרובות. 

במשך עשרות שנים גיל הפרישה לנשים בישראל היה נמוך משמעותית מזה של הגברים, אך במערכת הכלכלית טענו שהפער כבר לא מתאים למציאות של היום. הסיבה המרכזית לשינויים היא העלייה המתמשכת בתוחלת החיים. ישראל נמצאת בין המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ורבים חיים כיום עוד 20–30 שנה אחרי היציאה לפנסיה. המשמעות היא שמדינת ישראל, קרנות הפנסיה והמוסד לביטוח לאומי צריכים לממן קצבאות ופנסיות לאורך הרבה יותר שנים לעומת העבר.

 לפי נתוני הביטוח הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר האזרחים הוותיקים בישראל ממשיך לגדול במהירות, ובשנים הקרובות צפוי חלקם באוכלוסייה לעלות עוד יותר.  במקביל, שיעור העובדים הצעירים ביחס לגמלאים קטן בהדרגה - מצב שמפעיל לחץ על מערכת הפנסיה והקצבאות. כמו כן, בישראלים יותר אנשים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי, בין אם בגלל צורך כלכלי, רצון לשמור על רמת חיים גבוהה או פשוט כי הם רוצים להמשיך להיות פעילים.

להרחבה: פנסיה בגיל 70? המדינה שהעלתה את גיל הפנסיה ולמה היא צודקת