ג'נסן הואנג אנבידיה    (רשתות)
ג'נסן הואנג אנבידיה (רשתות)

הואנג מצטרף לטראמפ - אנבידיה בסין על רקע מתיחות ייצור שבבי AI

לצד אילון מאסק וטים קוק גם מנכ"ל אנבידיה הצטרף לביקור בסין שממחיש עד כמה היחסים בין שתי המדינות הפכו לקריטיים עבור ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות
מירב ארד |

כשמלחמת השבבים בין ארה"ב לסין מתחממת, הצטרף מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג רגע האחרון למטוס הנשיאותי של דונלד טראמפ בדרך לביקור בבייג'ינג. ההצטרפות המאוחרת, במהלך עצירת ביניים באלסקה, הוגדרה בבית הלבן כמהלך טכני בלבד -אבל מאחורי הקלעים היא מסמלת הרבה יותר: הקרב הגובר בין האינטרסים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לבין הקו הביטחוני התקיף של וושינגטון מול סין.

 במשלחת משתתפים גם בכירים נוספים מהחברות הגדולות בארה"ב, בהם אילון מאסק מטסלה, טים קוק מאפל, קלי אורטברג מבואינג ודיוויד סולומון מגולדמן סאקס. לכל החברות הללו יש תלות עמוקה בשוק הסיני - בין אם דרך מפעלי ייצור, שרשראות אספקה או מכירות בהיקפים עצומים.

הביקור נועד לקדם הסכמי סחר והשקעות בין שתי המעצמות, אך במוקד עומדת גם הסוגיה הרגישה ביותר כיום ביחסי ארה"ב-סין: יצוא טכנולוגיות מתקדמות, ובעיקר שבבי בינה מלאכותית.

באנבידיה מדגישים כי השתתפותו של הואנג נעשית בהזמנת הנשיא ובמטרה "לתמוך ביעדים הלאומיים של ארה"ב". החברה מנסה להציג את עצמה כשותפה של וושינגטון, דווקא בתקופה שבה היא נמצאת במרכז הוויכוח סביב הגבלות היצוא לסין. למרות ההגבלות, סין עדיין מהווה שוק משמעותי מאוד עבור אנבידיה.

לפי הערכות, כ-20% מהכנסות החברה מגיעות מהמדינה, בעיקר ממכירת שבבים בגרסאות פחות מתקדמות שאינן נכללות במגבלות האמריקאיות. 

עבור אנבידיה, מדובר בשוק קריטי להמשך הצמיחה, במיוחד בזמן שהביקוש העולמי לשבבי AI ממשיך לזנק.

להרחבה: אנבידיה מדווחת על רווחים שיא של 30 מיליארד דולר.

שבבי ה-AI הפכו לכלי מיקוח בין וושינגטון לבייג'ינג

המאבק סביב יצוא שבבי הבינה המלאכותית לסין ממשיך להסלים, והפעם במרכז נמצאים שבבי ה-H20 של אנבידיה. בדצמבר האחרון אישר ממשל טראמפ לחדש את משלוחי השבבים לסין, אך תחת מגבלות חריגות שמעידות עד כמה הטכנולוגיה הפכה לנכס אסטרטגי. שבב ה-H20 הוא גרסה מוחלשת של שבב ה-H100 המתקדם של אנבידיה, שתוכנן במיוחד כדי לעמוד במגבלות היצוא האמריקאיות.

האישור פתח בפני אנבידיה פוטנציאל להכנסות של מיליארדי דולרים מהשוק הסיני, אך לפי דיווחים בארה"ב, הממשל דורש עמלה של 25% מכל עסקה כחלק מהפיקוח על המכירות. למרות האישור האמריקאי, בפועל המשלוחים עדיין לא יצאו לדרך.

לפי משרד המסחר האמריקאי, הרשויות בסין טרם אישרו לחברות המקומיות להשלים את הרכישות. המשמעות היא שבייג'ינג ממשיכה להחזיק במנוף לחץ משמעותי, גם כאשר וושינגטון מאפשרת חלקית את היצוא. במקביל, סין מאיצה את המאמצים לבנות תעשיית שבבים עצמאית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הממשלה הסינית מעודדת חברות מקומיות כמו וואווי ו-SMIC לפתח חלופות לשבבים אמריקאיים, במטרה לצמצם את התלות בטכנולוגיה מערבית. בשנים האחרונות השקיעה בייג'ינג עשרות מיליארדי דולרים בסבסוד תעשיית השבבים המקומית, כחלק מהמאבק הטכנולוגי מול ארה"ב.

אנבידיה מצדה מנסה לאזן בין שני העולמות: מצד אחד לשמור על גישה לשוק הסיני העצום, ומצד שני להימנע מעימות ישיר עם וושינגטון. החברה כבר אותתה כי היא מקבלת את ההגבלות על מכירת הדורות המתקדמים ביותר של שבבי AI, כולל סדרת Blackwell החדשה שאמורה להיכנס לשוק בקרוב, ודור Rubin המתוכנן לשנה הבאה. 

מבחינת הממשל האמריקאי, המטרה היא למנוע מסין גישה לטכנולוגיות שיכולות לשמש גם ליישומים צבאיים ומודיעיניים. העימות הזה כבר משפיע על תעשיית השבבים העולמית כולה. בתגובה להגבלות האמריקאיות, סין החלה להגביל יצוא של מתכות נדירות וחומרי גלם קריטיים לייצור שבבים ורכיבים אלקטרוניים. 

המהלך יצר לחצים חדשים בשרשרת האספקה הגלובלית, הוביל לעליית מחירים בחלק מחומרי הגלם, והגביר חששות מעיכובים בייצור בתעשיות הטכנולוגיה והרכב ברחבי העולם.

להרחבה: סין מפתחת שבבי AI עצמאיים נגד הסנקציות.

המשקיעים מרוצים בינתיים, אבל הסיכון הגיאופוליטי לא נעלם

 הצטרפותו של מנכ"ל אנבידיה למשלחת הנשיאותית לסין התקבלה בחיוב בשווקים. מניית אנבידיה עלתה בכ-2.3% במסחר המאוחר באסיה, כאשר המשקיעים פירשו את המהלך כאיתות לכך שוושינגטון אינה מעוניינת לנתק לחלוטין את קשרי הסחר הטכנולוגיים עם סין. עם זאת, התנודתיות סביב מניית אנבידיה נותרת גבוהה מאוד.

בשנה האחרונה זינק שווי השוק של החברה ביותר מ-150%, בעיקר בזכות הביקוש האדיר לשבבי בינה מלאכותית מצד חברות ענן, דאטה סנטרים ומפתחי מודלי בינה מלאכותית. אנבידיה הפכה לחברה המרכזית בגל ההשקעות העולמי בתחום, אך במקביל היא גם חשופה במיוחד לשינויים במדיניות היצוא האמריקאית מול סין.

המשלחת העסקית שמלווה את טראמפ ממחישה עד כמה היחסים בין שתי המעצמות משפיעים כמעט על כל מגזר מרכזי בכלכלה האמריקאית: אילון מאסק מייצג את תעשיית הרכב החשמלי דרך טסלה, טים קוק את שרשראות האספקה של אפל, בואינג תלויה בהזמנות מטוסים מסין, וגולדמן זאקס מנסה לשמור על גישה לשוק הפיננסי הסיני.

 אבל מעל כולם ניצבת כיום תעשיית שבבי ה-AI. עבור ארה"ב, מדובר לא רק במנוע צמיחה כלכלי, אלא גם בטכנולוגיה בעלת משמעות ביטחונית ואסטרטגית. לכן כל שינוי קטן במדיניות היצוא אם זה אישור, מגבלה או הקלה זמנית - יכול להזיז מיליארדי דולרים בדוחות של אנבידיה ושל חברות נוספות בענף.

גם המתחרות של אנבידיה, בהן AMD ואינטל מתמודדות עם אותן מגבלות ומנסות לפתח מוצרים שיעמדו בכללי היצוא החדשים. במקביל, ענקיות הטכנולוגיה הסיניות כמו באידו וטנסנט משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים ומערכות AI עצמאיות, במטרה לצמצם לאורך זמן את התלות באנבידיה ובטכנולוגיה אמריקאית. לכן, גם אם הביקור הנוכחי יוביל להקלות מסוימות או לעסקאות חדשות בטווח הקצר, בשוק מבינים שהעימות הטכנולוגי בין ארה"ב לסין רחוק מסיום. 

שתי המדינות ממשיכות לראות בשבבי AI נכס אסטרטגי ראשון במעלה, והמאבק על השליטה בתחום צפוי להימשך שנים.

כעת המשקיעים ממתינים בעיקר לדוחות הרבעוניים הבאים של אנבידיה, שצפויים להראות עד כמה ההגבלות על סין כבר משפיעות בפועל על המכירות, קצב הצמיחה והרווחיות של החברה.