ברק-ארז בדיון על מינוי גופמן: השאלה המרכזית - עובדות פרשת אלמקייס

השאלה המרכזית בנוגע למינויו של רומן גופמן לראש המוסד על רקע פרשת אלמקייס, היא עובדות המקרה. כך אומרת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בתחילת הדיון בעתירות נגד המינוי. מדברי השופטים בשעת הדיון הראשונה מסתמנים חילוקי דעות אפשריים בין ברק-ארז לבין השופט אלכס שטיין ואולי השופט עופר גרוסקופף. עם זאת, הייתה הסכמה שאם יתברר שגופמן לא אמר אמת - מדובר בפגם בטוהר המידות המצדיק את פסילתו.

במרכז הדיון עומדת פרשת אורי אלמקייס, הטוען שהופעל בהיותו קטין במבצע השפעה בידי גופמן כאשר הלה היה מפקד אוגדה 210, וכי גופמן התנכר לו כאשר נעצר והואשם בעבירות בטחוניות. יו"ר ועדת המינויים, הנשיא בדימוס אשר גרוניס, סבר שמדובר בפגיעה בטוהר המידות המונעת את המינוי; היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סבורה כמותו.

גופמן מכחיש שהיה לו חלק כלשהו בהפעלתו של אלמקייס ומבקש לאמץ את דעת הרוב בוועדת המינויים, באומרו שאין סיבה לחריגה יוצאת דופן מהמלצתה; זוהי גם עמדת הממשלה. נתניהו אמר אמש, כי המינוי מצוי בידיו שלו ולא בידי היועצת המשפטית, וטען שההתנגדות לגופמן נובעת ממוצאו (יליד בריה"מ) ומכך ש"אינו משתייך לקליקה". הוועדה ביקשה גם היא לאמץ את עמדת הרוב שלה, אך מאחר שלא קיבלה מבהרב-מיארה אישור לייצוג נפרד - היא אינה מיוצגת בדיון.

מה משקל מכתבו של ברנע

ברק-ארז ציינה, כי הדיון צריך להתמקד בשאלות העובדתיות; שטיין אמר, כי כאשר בית המשפט אינו מתערב בהחלטתה של ועדה מקצועית אם לא נמצא בה פגם קשה. שטיין תהה מה משקל מכתבו של ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, שהסתייג ממינויו של גופמן, לאחר שהוועדה קבעה שגופמן לא ידע שמדובר בקטין.

ברק-ארז: "אם היה ברור שמדובר בהפעלה של קטין והתכחשות לו, התיק שבפנינו היה קל. יש בפנינו תיק מורכב, כי הפן העובדתי לא סגור עד הסוף בהקשר הזה. השאלה הנורמטיבית היא לכאורה פשוטה אם יש את העובדות". גם גרוסקופף ציין, כי השאלה היא מה ידע גופמן על הפעלתו של אלמקייס, כאשר לא היה כל קשר ביניהם, וכאשר איש מחברי הוועדה לא מצא שהוא ידע שדרך אלמקייס הועבר מידע סודי.

שטיין הוסיף, כי לא היה כל פגם משפטי בהחלטתה של הוועדה שלא לשמוע במישרין את אלמקייס. ברק-ארז הוסיפה, כי שאלה מרכזית היא האם גופמן ידע שהאוגדה מעבירה לאלמקייס ידיעות סודיות. שטיין ציין, כי הבדיקה העלתה שמעשיו של גופמן מגיעה לכל היותר לידי הערה פיקודית, והדרך ארוכה עד לייחוס כוונה בדומה למשפט הפלילי.

השאלה אינה התאמה אלא טוהר המידות

שטיין הוסיף: "הטענה הייתה שהוא הפעיל אותו ביודעו שהוא קטין, ועל זה אין ראיות". ברק-ארז רמזה, כי ייתכן שהבעייתיות נובעת מכך שגופמן לא חשף שאלמקייס פעל באישורו לאחר שהלה נעצר, בלא קשר לכך שמדובר בקטין. שטיין ציין, כי הוועדה לא מצאה שיש ראיות מינהליות נגד גופמן ולכן אין מקום להכפיש אלוף שהקדיש את חייו לבטחון המדינה.

גרוסקופף אמר, כי אם גרוניס מייחס לגופמן אחריות פיקודית לכך שלא נחשפה העובדה שאלמקייס הופעל בידי האוגדה - לא מדובר בפגיעה בטוהר המידות שלו ובכך אין עילה להתערבות בג"ץ. שטיין אמר, כי השאלה המינהלית היא האם החלטת הוועדה סבירה, או ששום ועדה סבירה לא הייתה מגיעה אליה.

"מי שעוסק בבטחון המדינה חייב ללכלך את ידיו", המשיך שטיין, בציינו שאין ממצא עובדתי של הוועדה נגד גופמן. ברק-ארז הדגישה, כי המנדט של הוועדה היה בתחום טוהר המידות ולא בנוגע להתאמתו של גופמן לתפקיד. הן שטיין והן גרוסקופף הדגישו, כי השאלה איננה האם גופמן התרשל בפרשת אלמקייס, אלא האם נפל פגם בטוהר המידות שלו, ובמיוחד האם העלים מידע במזיד לאחר מעצרו של אלמקייס.

• שטיין תוקף בחריפות חריגה את אליעד שרגא בפסק הדין בנושא גופמן
• בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי רומן גופמן לראש המוסד

בא כוחם של נתניהו והממשלה, עו"ד הראל ארנון, הסכים ש"שקרן לא יכול להתמנות לראש המוסד" - אך הזכיר שגורמי החקירה קבעו שלא נפל פגם בטוהר המידות. ברק-ארז: "לי זה נשמע כמו אצילה של שיקול הדעת. היא צריכה לקבוע בעצמה". גרוסקופף חלק עליה ואמר, כי הוועדה הגיעה בעצמה למסקנה שלא היה פגם. ברק-ארז הוסיפה, כי גופמן אמור היה לפעול לפי הנורמה של "לא משאירים פצועים בשטח".