בג"ץ מגדיל את מימון הבחירות לזוכים בסיבוב השני ברשויות המקומיות

מתמודד המנצח בסיבוב השני בבחירות לראשות רשות מקומיות יקבל מימון בסך 9.5% מסכום המימון הכולל המוענק לאותה רשות מקומית. כך קובעת שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. היא דחתה את עמדת משרד הפנים, לפיה אין מימון נפרד בגין ההתמודדות בסיבוב השני, המתקיימת בין שני המועמדים המובילים אם בסיבוב הראשון לא זכה איש ב-40% מהקולות.

הסוגייה שבמחלוקת הייתה פרשנותו של סעיף 7(א)(4) לחוק מימון הבחירות המקומיות: מהו מספר הקולות ממנו יש לגזור את המימון - אלה שהתקבלו בסיבוב הראשון, אלה שהתקבלו בסיבוב השני או שילוב שלהם. רונן קובעת לראשונה, כי החישוב הנכון הוא שילוב שני הסיבובים.  השאלה התעוררה בעתירה שהגישה סיעת חיפה שלנו, לאחר שיונה יהב נבחר מטעמה לראשות עיריית חיפה בסיבוב השני בבחירות שהתקיימו בשנת 2024.

על פי איזה סיבוב

החוק אומר: "סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם הייתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה, תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן:...  נבחר המועמד לראש הרשות - 9.5% מסכום המימון על פי סעיף 6, אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ-60% מהקולות הכשרים - שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי סעיף 6, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים".

משרד הפנים טען, כי  יש להגדיר את תוצאת הבחירה ואת אחוז הבחירה בהתאם למועד הבחירות העיקרי - הסיבוב הראשון. כלומר: לשיטתו, סעיף זה יוחל רק במצב בו המועמד מטעם הסיעה נבחר כבר בסיבוב הראשון, ובהתאם לכך גובה המימון ייגזר מאחוז הקולות שקיבל המועמד בסיבוב זה. על פי פרשנות זו, כאשר המועמד זכה בבחירות בסיבוב השני - לא תהיה סיעתו זכאית למימון כלשהו מכוח אותו סעיף.

חיפה שלנו טענה, כי תוצאת הבחירה תיקבע בסוף מערכת הבחירות ובהתאם לתוצאה הסופית שלה. בעוד אחוז הבחירה ייקבע על פי נתון משוקלל. כלומר, הסעיף יוחל בכל מקרה בו נבחר מועמד מטעם הסיעה לראש הרשות, ללא תלות בסיבוב שבו הוא נבחר; ועל מנת לקבוע את אחוז הבחירה לצורך הגדרת גובה המימון - יחולק מספר הקולות שקיבל המועמד בשני הסבבים במספר הקולות הכשרים שהתקבלו בשני הסבבים.

המדינה לא טענה לפריצה תקציבית

רונן אימצה את הפרשנות המשלבת, לפיה תוצאת הבחירה תיקבע בסוף מערכת הבחירות; ואילו אחוז הבחירה ייקבע בהתאם לסיבוב הראשון. כלומר, הסעיף יוחל בכל מקרה בו נבחר מועמד מטעם הסיעה לראש הרשות, ללא תלות בסיבוב שבו הוא נבחר; וגובה המימון ייקבע בהתאם לאחוז הקולות שקיבל המועמד בסיבוב הראשון.

לדברי רונן, לפרשנותה של חיפה שלנו אין עיגון בלשון החוק, בעוד יש בו עיגון דחוק לפרשנות משרד הפנים. לפרשנות המשלבת היא מגיעה לאור התכלית האובייקטיבית של מימון הבחירות בידי המדינה, שעל חשיבותו היא עומדת בהרחבה. רונן אומרת, כי מימון זה נועד ליצור שוויון הזדמנויות בין הסיעות ולנתק את התלות שלהן בגורמי מימון פרטיים; הוא מהווה "אבן יסוד בקיומו של הליך דמוקרטי תקין שאין להפריז בחשיבותה".

עוד אומרת רונן, כי המדינה לא טענה שהגדלת המימון תפרוץ את המסגרת התקציבית, וכי פרשנותה תוביל ברוב המקרים למימון חסר ביחס לקביעת המחוקק. לבסוף קובעת רונן, כי החישוב החדש יחול ממערכת הבחירות הבאה ולכן חיפה שלנו אינה זכאית למימון מוגדל בגין בחירות 2024. השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם רונן. את חיפה שלנו ייצג עו"ד חן רשף, ואת המדינה - עו"ד יונתן מוזס.