“התאגיד מרעיל את הציבור” מול “אתם עושים כמו ה־BDS”: עימות חריף בוועדת הכספים סביב תקציב השידור הציבורי

דיון סוער במיוחד התקיים בוועדת הכספים סביב הצעת החוק לשינוי אופן תקצוב תאגיד השידור הישראלי. במרכז המחלוקת עומדת הצעה של ח"כ אביחי בוארון, שלפיה תקציב התאגיד לא יהיה עוד מעוגן בחוק בסכום קבוע, אלא ייקבע מדי שנה במסגרת החלטת ממשלה וחוק התקציב. הדיון הפך במהירות לעימות פוליטי חריף בין חברי הקואליציה, שטענו כי התאגיד מוטה פוליטית וממומן ללא פיקוח מספק, לבין חברי האופוזיציה ונציגי התאגיד, שטענו כי מדובר בניסיון להשתלט על השידור הציבורי ולפגוע בחופש הביטוי.

לפי ההצעה, הסכום המרכזי שמממן כיום את פעילות התאגיד - כ-900 מיליון שקל בשנה - לא יהיה קבוע עוד בחוק, אלא ייכנס למסגרת תקציב המדינה וייקבע בכל שנה מחדש. המשמעות בפועל היא שלממשלה תהיה השפעה ישירה יותר על תקציב התאגיד. 

להרחבה: בג"ץ סירב שוב לעצור את חקיקת חוק התקשורת של קרעי

קרעי: "התאגיד הפך לזרוע תעמולה"

 ח"כ אביחי בוארון, יוזם הצעת החוק, טען כי מדובר במהלך שנועד לייצר גם ניהול תקין יותר וגם גיוון דעות רחב יותר בשידור הציבורי. לדבריו, אין היגיון בכך שתקציב בהיקף של מאות מיליוני שקלים ינוהל מחוץ למסגרת התקציב הרגילה של המדינה. "לא סביר שתקציב של כמעט מיליארד שקל ינוהל מחוץ לתקציב המדינה", אמר בוארון בדיון. "בזמן שקיצצו בבריאות, חינוך ורווחה, היה גוף אחד שלא נכנס מתחת לאלונקה - וזה התאגיד".

בוארון טען עוד כי המנגנון הקיים נבנה מתוך תפיסה שלפיה יש להרחיק פוליטיקאים מהשידור הציבורי, אך לדבריו דווקא נבחרי הציבור אמורים לייצג מגוון דעות רחב יותר. "הניסוי נכשל", אמר. "אין גיוון אמיתי של דעות בתאגיד, ואנחנו רוצים להחזיר את האחריות לציבור דרך נבחריו".

גם שר התקשורת, שלמה קרעי תקף בחריפות את התאגיד וטען כי אין הצדקה להיקף התקציב שלו. "אין שום סיבה שהמדינה תממן במיליארד שקל בשנה חדשות ואקטואליה בעברית", אמר. "התאגיד הפך לזרוע תעמולה של צד אחד בלבד".

 קרעי אף טען כי כספי התקציב יכולים להיות מופנים לצרכים אחרים, כולל שיקום הצפון, וקרא לקדם קיצוץ כבר במסגרת תקציב 2026.

 האופוזיציה: "ניסיון לשלוט בתקשורת דרך התקציב"

 מנגד, חברי האופוזיציה טענו כי מטרת החוק האמיתית היא לא התייעלות תקציבית אלא יצירת לחץ פוליטי על גוף תקשורת עצמאי. קארין אלהרר אמרה כי מדובר ב"פופוליזם שמטרתו לחסל את עצמאות התאגיד", והזהירה כי עיתונאים שיידעו שהתקציב שלהם תלוי בהחלטות פוליטיות יחששו לבקר את השלטון.

 גם ולדימיר בליאק תקף את המהלך ואמר כי החזרת השליטה התקציבית לממשלה תחזיר את ישראל לימי רשות השידור הישנה. לדבריו, "אתם רוצים תקשורת בסגנון פראבדה".

 אורית פרקש הכהן דחתה את הטיעון הכלכלי ואמרה כי אם הממשלה באמת רוצה לקצץ - ניתן לבצע קיצוץ נקודתי, ולא לשנות את מבנה התקצוב כולו. היא אף השוותה את המהלך למודלים של שליטה פוליטית בתקשורת במדינות כמו הונגריה.

 עימות חריף עם מנכ"ל התאגיד: "אתם עושים אותו דבר כמו ה-BDS"

הדיון הגיע לשיאו במהלך דבריו של מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז, שטען כי שליטה בתקציב היא למעשה ניסיון להשפיע על חופש הביטוי. לדבריו, "ברגע שהתאגיד יהיה תלוי פוליטית בתקציב, אי אפשר יהיה לקיים תקשורת חופשית באמת". יוכפז הוסיף כי חלק מהביקורת נגד התאגיד מזכירה מתקפות שמנהלים נגד ישראל ארגוני BDS בעולם.: "אנחנו מתמודדים מצד אחד עם הדברים שלך כלפינו ומצד שני עם הביקורת של ה-BDS וגורמים אנטישמים שמנסים לחנוק את התרבות הישראלית, בעצם אתם עושים אותו דבר, אתה עושה את אותו דבר".

האמירה הזאת עוררה תגובות חריפות מצד חברי הקואליציה. יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, תקף את יוכפז ואמר כי "אם היה עוד ספק במה ששולט פה בכיפה, קיבלנו את התשובה". 

בהמשך ניסה יוכפז להבהיר כי לא השווה בין חברי הכנסת ל-BDS, אך הדגיש שהתאגיד מייצג את ישראל בעולם ומייצר תכנים שנמכרים גם לחו"ל. 

הוא הוסיף כי התאגיד הסכים בעבר להשתתף בקיצוצים תקציביים בזמן המלחמה. גם אנשי תקשורת ותרבות מזהירים לדיון הגיעו גם נציגי תקשורת ותרבות.

חנן מלצר, שופט העליון בדימוס ונשיא מועצת העיתונות והתקשורת, הזהיר כי שליטה בתקציב עלולה לפגוע בעצמאות השידור הציבורי. מלצר הזכיר כי גם מנחם בגין התנגד בעבר למצב שבו הממשלה שולטת בתקציב השידור הציבורי. 

המשך הדיון העלה מלצר אפשרות לפתרון משפטי נוסף: "לקבוע ששינוי שתכניסו יכנס לתוקף רק לאחר הבחירות לכנסת, כי מי שיאשר את זה פה, ידע שזה יכול ליפול עליו. קודם כל לקבוע שהמטרה מותאמת לדברי ההסבר, ואם לא תקבלו את דעת, תחילו את זה רק מהכנסת הבאה". 

לעניין איזון בתאגיד ציין מלצר: "אני מרשה לעצמי לומר שיכול להיות שצריך יותר איזון לפי תפיסה מסוימת, אבל ברור שדרך התקציב אי אפשר לבקש איזון כי זו פגיעה בחופש הביטוי". 

הדיון הסתיים ללא הכרעה.